בלהט הויכוח על הוספת מע"מ לפירות וירקות, נדחקו לקרן זווית שינויים מהותיים יותר. אחד מהם הוא השינוי במס הבריאות. לא קל לנתח את השלכות השינוי וקשה אף יותר לאתר אותו בין סעיפי החוק, אך המס החמקמק ישפיע, כמה צפוי, על בעלי המוגבלויות והשכבות החלשות.
מאת: תמר בן-יוסף
כמה מפרטי תקציב 2010-2009 חמקו כמעט לגמרי מתשומת לבו של הציבור. אחד מהם הוא השינוי במס הבריאות שעליו דווח באמצעי התקשורת (ראה דה-מארקר מה-3 ליולי). על פי המתוכנן מי שמשתכר עד 2,775 שקל לחודש, ומשלם היום 3.1% משכרו לביטוח הבריאות, ישלם מעתה והלאה 90 שקל לחודש. משמע, מי ששכרו מגיע ל-1,000 שקל לחודש ושילם עד כה 31 שקל לחודש, ישלם 90 שקל לחודש. ואם במשק הבית שני עובדים בשכר הזה, תוספת ההוצאה שתוטל עליהם היא 118 שקל לחודש.
זו הכבדה ניכרת על תקציב משקי בית כאלה – בעיקר קשישים ובעלי מוגבלויות שונות. היא קשה יותר מתוספת ההוצאה הנובעת מהטלת מע"מ על ירקות ופירות, שעלותה במשקי בית עניים מוערכת בכ-40 עד 50 שקל לחודש. במיוחד, שתשלום מס הבריאות הוא הוצאה לגמרי קשיחה שאי אפשר לחמוק ממנה, ואת תוספת ההוצאה על ירקות ופירות ניתן לצמצם בעזרת אלתורים שונים. למרות זאת הטלת המע"מ על ירקות ופירות מילאה כותרות ענק עד שבוטלה, ואת מס הבריאות בקושי הזכירו.
ייתכן שהשתיקה בנושא מס הבריאות נובעת מהסתרתו במסמכי האוצר. אני, לפחות, בזבזתי שעתיים בניסיון כושל למצוא אותו. גם אם מישהו מצליח לאתרו, לא בקלות ינתח את השלכותיו. לשם כך זקוקים לנתונים מפורטים על התפלגות השכר שמתחת ל-2,775 שקל ולידע איך לחשב מתוכם את מספר האנשים שבהם התוספת הזו תפגע.
הסיפור הזה ממחיש עד כמה הפרטים הם חשובים, אך איש אינו עוסק בהם. לעתים מתקבל הרושם שכל פרשת מע"מ הירקות והפירות היא סוג של עז שהוכנסה לתקציב כדי למשוך אליה את תשומת הלב, כך שהחלטות חשובות אחרות יחמקו ללא כל התייחסות. ולא שהטלת המע"מ שנגנזה היא צודקת או נכונה מבחינה מקצועית, אך מעשים ומחדלים רבים בתקציב 2010-2009 ומסביבו אינם פחות בעייתיים ממנה.
דוגמא טובה להחלטות לא-פשוטות שעברו כאילו הן מובנות מאליהן מתקבלת מהרפורמה שעוכבה במס ההכנסה על יחידים ובמס על רווחיהן הלא-מחולקים של החברות. בעקבות ביטול מע"מ הירקות והפירות דחו באוצר את הפחתת מס החברות מ-26% ל-25% מהימים הקרובים ל-2010. הפחתת שיעור מס ההכנסה המרבי שתוכננה ל-1 בינואר 2010, תצומצם עכשיו באחוז אחד ותוגבל למדרגה שבין 46% ל-45%. ברור לגמרי שההחלטה שהתקבלה לבסוף עדיפה על הקפצת מע"מ ירקות ופירות. אך יש הרבה מה לומר על חלוקת מס ההכנסה האישי המרבי בין דרגות ההכנסה השונות ועל מס החברות בישראל.
מס ההכנסה המרבי בישראל, בשיעור 46%, מוטל היום על הכנסות שמעל ל-38 אלף שקל בחודש. זוהי הכנסתם של שכירי היי-טק ובעלי מקצועות חופשיים אחרים שעובדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה. חלקם הגדול הם אנשים צעירים, הורים לילדים קטנים, שהעבדות בה הם שרויים משיתה עליהם הוצאה לא זניחה. ולכן ברמת השכר של כ-50 אלף שקל לחודש ואולי קצת יותר שיעור המס המרבי הנוכחי נראה סביר. אך לא ברור מדוע איש אינו בודק את פוטנציאל הגבייה הנוספת בהכנסות גבוהות יותר.
על פי נתוני מנהל הכנסות המדינה לשנת 2007, הכנסתו החודשית הממוצעת של המאיון העליון היא יותר מ-100 אלף שקלים לחודש. כלומר, ישנם עובדים רבים בעלי הכנסה חודשית של מאות אלפי שקלים. חלקו של המאיון העליון בסך הכנסת הברוטו במשק הוא כ-12%. יש, אם כן, במאיון העליון פוטנציאל גבייה של כמה מיליארדים, אם מקבלים את ההשקפה שאדם המשתכר מאות אלפי שקל לחודש יכול לשלם 60%, 70% ויותר מס שולי מרבי. וכזכור, בקצה הסקאלה נמצאים אלה ששכרם נספר במיליונים לחודש.
פוטנציאל המאיון העליון עוד מתגמד לעומת המרחב שנפתח במס החברות. על פי הערכת האוצר, כל אחוז של מס חברות צפוי להניב 750 מיליון שקל ב-2009. במרבו, בשנת 1984, הגיע המס על רווחי החברות ל-61%. היום הוא עומד על 26% והתוואי להמשך הורדתו כבר סומן. זאת למרות שאין כל עדות שהפחתה זו והדומות לה בעולם המתועש תרמו לצמיחה, להגברת ההשקעות בהון יצרני, או להרחבת התעסוקה. מאידך, ניתן לתהות על הקשר בין אותה הפחתה, וסכומי העתק שהיא הותירה בידי החברות, להתנפחות הבועות הפיננסיות למיניהן.
על כל אלה לא מדברים – על חלוקה סבירה יותר של מס ההכנסה במאיון העליון, על העלאה מחדש או לפחות אי-הורדה של מס החברות. וכל אלה, משקלם מבחינת גביית המסים והפעילות הממריצה שהיא מאפשרת לממשלה, גדול פי כמה מאשר אותו מע"מ שירקותיו ופירותיו מצטלמים בטלוויזיה בצבעים מרהיבים.
תמר בן יוסף – כלכלנית ועיתונאית כלכלית ובעלת הבלוג עידן השוק החופשי
Tags: חוק-ההסדרים-2009-2010, מדיניות-כלכלית, מס-בריאות, מס-ערך-מוסף, מע"מ, שוק-ההון, תמר-בן-יוסף, תקציב, תקציב-המדינה
זה היה הספין של אנשי משרד ראש הממשלה והאוצר – הם השליכו לזירה את נושא הפטור ממע"מ על הפירות והירקות, מפני שידעו ש"החברתיים" (אותם הלובי החקלאי ובעלי ההון מושכים בחוטים כמו בובות) יקימו קול זעקה, ואף אחד לא ישים לב לגזירות האמיתיות.
השמאל הישראלי סובל כבר שנים משטחיות, ולכן נמצא במצבו הקשה כיום.
בינתיים ההגדלה במס הבריאות על חלשים לא עברה.
גם אם אני חושב שללובי החקלאי יש יותר מדי כוח במדינה, אני חושב שזה מטופש להתנגד אוטומטית לכל מהלך שהלובי החקלאי שותף לו. עלינו לשפוט כל מהלך פוליטי בצורה נקייה – האם זה טוב לציבור הקונים שיהיה מע"מ על פירות וירקות? לא. להיפך, היה ראוי ללכת בעקבות מדינות העולם ולפתח את רעיון המעמ הדיפרנציאלי עוד יותר – פטור ממעמ על תרופות, על חיתולים, על מוצרי מזון בסיסיים ובריאים. מצדי שיעשו 30% מע"מ על טלויזיה ועל מזון-זבל כדי לחפות על הירידה בהכנסות (למעשה זה קורה במיסוי סיגריות, אבל בצורה עקומה).
הכי טוב שלא יהיה מעמ (מס רגרסיבי) בכלל וכמה שיותר מההכנסות ממסים יהיו על הכנסות מהון. פחות טוב מזה – מעמ דיפרנציאלי.
איתי
***
לגבי חיבור אינטרסים בין הציבור ובין לובי – קטע שצריך לזכור:
שלי יחימוביץ' ינואר 2007:
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) שהתגאה כאן לפני בכך שלכאורה העברנו את חוק ההסדרים הזה דיאטה רצינית. מחוק ההסדרים 2007 הורדו או פוצלו לחקיקה רגילה 20 סעיפים – אותו מספר בדיוק כמו בחוק ההסדרים 2006. כך שאין לנו מה להתפאר בהישגים יוצאי הדופן שהושגו בחוק ההסדרים הספציפי הזה.
ואני רוצה להגיד לך עוד משהו: בדיעבד, עשיתי חשבון מהיר אילו סעיפים הצלחנו להוריד ולפצל ואילו לא הצלחנו, והגעתי למסקנה מאוד מאוד עגומה, שהסעיפים שבהם הפגנו את כוחנו כחברי כנסת היו ברובם המכריע כאלה שמחיקתם עלתה בקנה אחד עם אינטרסים של גורמים רבי עוצמה, שהיתה להם השפעה ישירה על חברי כנסת מובילים.
כך, למשל, אותו סעיף שאתה כל כך גאה שהצלחנו להוריד, וגם אני שמחה שהצלחנו להוריד אותו, שכן זה עולה בקנה אחד גם עם השקפת עולמי, הכוונה לבטל את מענק העבודה המועדפת לחיילים משוחררים בתחנות הדלק, ובעיקר בתעשייה. מה שמטריד אותי בדיעבד הוא שלא כוחנו הגדול, סטס, הוא שהביא להורדת הסעיף הזה. אני לא יודעת אם שמת לב מה התרחש בחדר ועדת הכספים בשעת הדיון: כמות הלוביסטים האין-סופית שישבה שם, הנערה הצעירה והחביבה והחייל המשוחרר מדימונה שמועסקים בתחנת הדלק. מי הביא אותם כדי שידברו על לבנו? איך הם ידעו להגיע לכנסת? חברות הדלק הגדולות. הן שהביאו אותם, יחד עם ערימת הלוביסטים שלהן.
בכל פעם שנלחמנו, על עניין צודק, וראיתי סביבי התאספות חסרת תקדים של לוביסטים – ואנחנו כבר מכירים את פניהם – ידעתי שיש לנו סיכוי לנצח. אני אומרת לך את זה בצער ובכאב.
דני,
איפה ראית שעניין מס הבריאות לא עבר? אני מעוניינת להתעדכן.
לתמר: לפי דיווחים בעיתונים. לדוגמא דיווח בכלכליסט:
מוקדם יותר בדיון, הוצאה מחוק ההסדרים גם ההצעה להטיל מס בריאות אחיד של 90 שקלים. בדיונים המקדימים אמרו חברי הוועדה כי הצעה זו תפגע במאות אלפי שכירים המקבלים שכר נמוך מתחת לשכר המינימום, ובעשרות אלפי עוזרות בית שישלמו מס בריאות גבוה מהסכום הנדרש מהם היום
תמר,
דני צודק המס לא עבר,
מחר יתפרסם מאמר בנושא מאת ק. טוכולסקי.
דני,
אתה מתכוון לדיון בוועדת הכספים? יש לך קישור לזה?
לאיתי – אני מתנגד לפרצה שקוראת לגנב. הפטור ממע"מ על פירות וירקות הפך לדרך להלבנת כספים, העלמת מסים, תשלום במזומן לעובדים זרים, סוחרי כ"א, ונוכלים.
פעילות "חברתית" אינה מתבטאת בסיוע לבעלי הון ולרמאים. חבל שהשמאל נופל שוב ושוב לאותן המלכודות.
גליה,
האם את יכולה לשלוח לי במייל את המייל של טוכלוסקי כדי שאוכל להתעדכן בדיוק איפה מס הבריאות עומד?
שלום תמר, אתמול בצהרים בניגוד לתחזיות המוקדמות, הוצעה ההצעה להטיל תשלום של עד 90 ש"ח בנוסף למס הבריאות שיגבה ישירות בידי קופות החולים מחוק ההסדרים. זה החה מפתיע ודי משמח. היות והנושא הופרד מהחוק בידי הוועדה יכול להיות שהוא יחזור לדיון בעתיד, האוצר יוכל תמיד להעלות אותו שוב בחוק ההסדרים הבא. חוץ מזה אני מסכים עם הרוח הכללית של המאמר שלך, אין כאן שום ניצחון, האוצר בעלי ההון ומשרתיהם ניצחו שוב, עצם ההתלהבות של המחנה החברתי מפירורי הניצחון בקרבות נגד עיזים וגזירות קצה מוכיח כמה המחנה החברתי עלוב חלוש ותלוש.
כמובן שהתכוונתי להוצאה ההצעה, אני ממש צריך להתחיל לקרוא את הטוקבקים שאני שולח לפני שאני שולח אותם 🙂
מה אתם רוצים מהמחנה החברתי? לקואליציה יש רוב ברור. באופוזיציה קדימה איננה מחנה חברתי, נותרו רק חד"ש, הסיעות הערביות, מר"צ, חלק מסיעת העבודה ובמידת מה ש"ס ויהדות התורה.בלי ש"ס, יהדות התורה מפלגת העבודה אין אפשרות לפעול. כשהם פועלים בלחץ דעת הקהל מצטרף אליהם גם חלק מן הליכוד ונתניהו מתקפל. נכון שההישגים עד כה הם מעטים אך הם מוכיחים שאפשר גם אחרת ואני מניח שראש הממשלה, אם הוא רוצה לשרוד, יחשוב היטב לפני שינסה להעביר סעיפים פוגעים בחלשים.
המסקנה: יש צורך בלחץ חיצוני מתמיד תוך עירנות רבה בעניינים החברתיים.
סוף סוף הבנתי מה קרה. עניין מס הבריאות הוצא אתמול מההצבעה לאישור חוק ההסדרים על ידי יו"ר וועדת הכספים, משה גפני.זה קרה לאחר שהמאמר שלי נמסר.בכל מקרה, כפי שהאוצר ניסה להחיל אותו בדממה כך ביטולו עבר בתקשורת באותיות קטנות ובעמודים הפנימיים.הוא גם נעשה על ידי הכנסת ולא ברעש ובתלצולים של נתניהו.
סוף סוף הבנתי מה קרה. עניין מס הבריאות הוצא אתמול מההצבעה לאישור חוק ההסדרים על ידי יו"ר וועדת הכספים, משה גפני.זה קרה לאחר שהמאמר שלי נמסר.בכל מקרה, כפי שהאוצר ניסה להחיל אותו בדממה כך ביטולו עבר בתקשורת באותיות קטנות ובעמודים הפנימיים.הוא גם נעשה על ידי הכנסת ולא ברעש ובתלצולים של נתניהו.
אל תבוזו ליום קטנות.
חוק ההסדרים הוא חוק טמא וטוב לכולנו שלא היה נותר בעולם החקיקה הישראלי אחרי "תיקון 1985"
למחנה השמאל אין כח לבטל את סוג החקיקה הנלוז הזה.
בינתיים צריך להסתפק ב"הוצאת עיזים" שכן חוסר פעילות נגדן ישאיר אותן.
נותרה סוגית העזים-דחלילים שמושכים את תשומת לב "כוחותינו" המכלים את כוחם נגד דברים שוליים בעוד הדברים הרעים באמת נותרים בחוק. זו אכן בעייה אולם האם יש דרך אחרת? ילמדוני חכמים מה היא.
בימים אלה אנחנו רואים גם את הסתערות הציבור נגד אחת מתועבות החקיקה היקרות ביותר ללבו של רה"מ נתניהו, הפרטת הקרקעות.
אם נצליח למנוע את החקיקה הזו זה יהיה, אולי, איתות שאפשר להסתער גם על חזירים אמיתיים לא רק על עיזיו של אותו הרב.