חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המשבר הכלכלי העולמי – לא לכלכלנים בלבד

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 28.06.09 6:08

איך להסביר מושגים ותהליכים כלכליים בלשון בני-אדם, לא ב"כלכלית", שהיא שפה הבנויה כך שלא נבין ושנחשוב שהכלכלנים יודעים משהו שאנחנו לא יודעים? "עבודה שחורה" בפינה חדשה
וגם
איך להציק לנבחרינו

מאת: י. לקס

שעה קלה על כלכלה

הבועה התפוצצה!   קופות הגמל בסכנה!    המשבר של המאה העשרים ואחת!   הצונאמי בדרך! 
אבטלה!   עליות מחירים!  
מבולבלים? 
קוראים בעיתון כל מיני מושגים "מתוחכמים", לא-יודעים-מה-יהיה, לא- יודעים-מה-לעשות.
לא מבינים!!!
בפינה הזו ייעשה נסיון להבהיר.
ייעשה כאן נסיון להראות מה עשו פעם ואולי אפילו מה אפשר לעשות עכשו.

 נתחיל מ"פעם".

בשנים 1929 – 1932 התחולל בעולם משבר שהיה חמור הרבה יותר מזה הנוכחי, למה חמור יותר, כי לקחי אותו משבר נלמדו וממשלות שונות נוקטות, כבר די הרבה זמן, בצעדים למניעת חזרה על מה שהיה אז.

במשבר ההוא היו, בעולם המערבי, תופעות חמורות של אבטלה, עשרות אחוזים מכח העבודה.  רעב, נדודים אל מקומות שהשמועה אמרה שיש שם עבודה, פרנסה…   מי שרוצים להרגיש את מה שהיה אז יקראו את הספר "ענבי זעם" של ג'ון סטיינבק, או  את המחזה שלו "על עכברים ואנשים".

הממשלות והחברות השונות ניסו להילחם באותו משבר בכלים שהכירו, צמצום ההוצאות, מה שהביא לעוד אבטלה, להעמקת השפל ולסבל נוסף.

היציאה מהמשבר ההוא קשורה לכלכלן אנגלי (שלימים קיבל את פרס נובל לכלכלה) בשם קיינס שטען שיש לעשות את ההיפך, להגדיל את הביקושים, כלומר לגרום לאנשים לקנות יותר.  

הגדלת התצרוכת – אמר קיינס – היא שתתניע מחדש את גורמי הייצור, אנשים ומכונות, שהיו מובטלים ממילא.

אבל, טענו נגדו, מניין יקחו האנשים כסף להגדיל את התצרוכת שלהם, הרי אין להם בכלל ממה לקנות אוכל.

התשובה של קיינס לשאלה הזו היתה בלתי שגרתית אז, וגם בימינו.  קיינס הציע שהממשלות ידפיסו כסף שבו הן תשלמנה לאנשים שיעבדו בפרוייקטים ציבוריים גדולים, האנשים האלה יקנו, אוכל, בגדים ושאר דברים.  החברות שתבנינה את הפרוייקטים הגדולים תקנינה חמרי גלם והכלכלה תותנע.

בשנת 1932 התקיימו בארצות הברית בחירות, נבחר הנשיא רוזוולט שהזמין את קיינס להסביר את תורתו.

אחרי שקיינס סיים את הסבריו ויצא אמר רוזוולט לעוזריו: " לא הבנתי דבר ממה שהוא אמר, אבל נדמה לי שיש משהו חיובי בדברים, לכו ועשו את מה שהוא הציע…".  כך נולדה בארה"ב תכנית לאומית שנקראה ה"ניו-דיל" "העיסקה החדשה",  הקימו סכרים ענקיים ותחנות כח, בתחילה בעמק טנסי ואחר-כך גם בדרום מערב ארה"ב.

ובגלל משקלה של ארה"ב בכלכלה המשבר העולמי חלף (יש סברה שמלחמת העולם השנייה היתה אף היא בעלת משקל בחיסול אותו משבר).

מאז השתנו האמונות של כלכלנים (כלכלה אינה מדע, למרות מה שכמה אנשים כותבים, היא – במקרה הטוב – נסיון להבין תהליכים חברתיים וככזו היא מושפעת מאמונות ומאידיאולוגיות, גם הדברים שאתם קוראים כאן) וחזרה לשלוט האידיאולוגיה השמרנית (שעכשו נוסף לה התואר "החדשה"), אידיאולוגיה שלפיה משק לאומי אינו שונה ממשק בית וכמו תקציב משק הבית כך גם התקציב הלאומי חייב להיות מאוזן.  תורתו של קיינס (שהיה בריטי שמרן וקפיטליסט למהדרין) הוקעה כסוציאליזם ואפילו כקומוניזם רחמנא ליצלן.

איש אחד שמרן חדש בדיעותיו, שלמד את תורת קיינס וחקר אותה בלימודיו באוניברסיטה, התמנה לא מזמן להיות נגיד הבנק הפדרלי האמריקאי (כמו אצלנו בנק-ישראל, רק "קצת יותר גדול"), שמו ברננקי.  לפני כשנתיים, כשברננקי הבין לפני איזה משבר עצום עומדת הכלכלה האמריקאית ובעקבותיה הכלכלה העולמית, הוא עשה את ההיפך ממה שהטיף ונהג קודם לכן, הוא הבין שמשחקי רבית אינם טובים למלחמה במשבר עצום כזה וביחד עם שר האוצר, פאולסון (זה היה עוד כשבוש, השמרן החדש, היה הנשיא שם), חילקו כסף לאמריקאים, קראו לזה החזרי מס…  זה לא ביטל את המשבר, אבל זה מיתן את עצמתו.

אחר כך באו הזרמות העתק.  התכניות האמריקאיות הנוכחיות מדברות על הזרמה בשיעור של עשרות אחוזים מהתוצר האמריקאי הם לא רוצים לחזור ל"ענבי זעם".

ואצלנו…

האידיאולוגים שמנהלים את המדינה (רובם עובדים בממשלה, באוצר), במקום הנבחרים, עדיין שבויים בתפישה השמרנית החדשה…

מה הם עושים?  ממשיכים, כאילו אין משבר בפתח, מתווכחים על הזרמה לקרנות הפנסיה, מעכבים הכל בכל מיני תירוצים. 

אבל את מה לא מעכבים?  את הקלות המס לעשירים,  בימים אלה עתידה לחול הקלה נוספת שמחירה לאוצר המדינה שלושה מיליארד שקלים.  שלושה מיליארד שקלים שלא יוסיפו כמעט דבר להקלת האבטלה או להחלשת המשבר הצפוי, למה? מפני שמי שמרויח מאות אלפי שקלים לחודש ויקבל תוספת של כמה אלפים נוספים לא יקנה בה עוד אוכל וגם לא יבנה בה עוד מתפיל מים או מסילת ברזל, הכסף הזה יזרום למקום שבו מרויחים כסף מכסף.

אפשרות אחרת להשתמש בכסף הזה היא – למשל – להקטין את המע"מ.  כל מי שילך למכולת ישלם פחות.  העניים ומי שנותרו משכבות הביניים כשיש להם יותר כסף הם קונים יותר, הם קונים יותר את מה שנמנעו מקנייתו, כי לא היה להם כסף.

הקטנת המע"מ היא, במצב הנוכחי, בפירוש צעד של התנעת הכלכלה, כמו שהציע קיינס בשעתו.  אז מה עושים אצלנו? נכון, ניחשתם… מעלים את המע"מ ומטילים אותו גם על הירקות והפירות.

עוד משהו ש"חכמינו" באוצר יוזמים הוא הטלת מס גולגולת (כן, כמו בימי הביניים), 90 שקלים לחודש על כולנו, מתינוק ועד זקנה.  השם של המס החדש: "תוספת למס הבריאות", תוספת מס אחידה שישלמו אלה שלא ירגישו בהוצאה ואלה שיצטרכו לבחור אולי איזו תרופה לא לקנות.

 ועוד משהו.

לפני זמן החליטו באוצר על צעדים שונים ("גזרות כלכליות"), רובם בוטלו.  מה נשאר? העלאת מחירי התחבורה הציבורית.  הייקור נומק, בשעתו, בעליית מחירי הדלק.  אבל כולנו יודעים מה קרה למחירי הדלק. 
אז למה המחירים צפויים לעלות? למה? ככה.

עכשו יש ממשלה "חדשה-ישנה" שמתחילה להראות לנו את "נחת-זרועה", שוב אומרים ש"אין כסף", אבל על זה כבר נכתב למעלה ולא צריך לשעמם יותר מדי.
אז מי מכם שיש לו כתובת מייל או טלפון של חבר כנסת ולא חשוב מאיזו מפלגה, הציקו להם שיראו לכם מדוע לבחור בהם מחדש (אם בחוק ההסדרים הבא לא יבטלו את הבחירות מ"שיקולי ייעול").  הציקו להם שבשלב הראשון יבטלו את הצעת מס הגולגולת הנ"ל ואז שיסתערו על שר-האוצר להחליף את הזלת המס לעשירים בהקטנת המע"מ,  לא בהגדלתו. 

פורסם לראשונה ב"הצבי" המקומון של ערד והסביבה, נערכו תיקונים קלים שהזמן גרם להם.

 

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , ,

4 תגובות

  1. דליה :

    לקסי
    הבעיה היא האזרח הפשוט שאינו מבין שהצביע בעד מפלגה שפועלת נגדו. איך אפשר להחדיר לתודעת המוני האזרחים שהממשלה הזאת במדיניותה הכלכלית מדרדרת עוד ועוד את מצב האזרחים ולעברי פי פחת. האם אנחנו צריכים לחכות עד שתתממש האימרה: ככל שיירע כן ייטב? אני מקווה שלא.

  2. שלומית :

    דליה,
    אני סבורה שהאזרח הפשוט מבין בדיוק עבור מי הוא מצביע – האזרחים פשוטים אך אינם טפשים. לרבים מהאזרחים הפשוטים פשוט אין מפלגה שעונה לתפיסותיהם ועמדותיהם.
    הבעיה נעוצה במורכבותה של המציאות בישראל.

  3. לקסי :

    דליה ושלומית,
    הענין הוא איזו מחלוקת נתפשת אצל רוב הציבור כחשובה יותר.
    המחלוקת המדינית בטחונית (יונים נצים), או לחילופין המחלוקת הכלכלית חברתית (עניים עשירים).
    תוצאות הבחירות מראות שהמחלוקת הראשונה נתפשת בעיני רוב המצביעים כחשובה יותר.

    במטה הסוציאל דמוקרטי, אנחנו מנסים להבין את המנגנונים הנדרשים לשינוי בהחשבה היחסית של שתי המחולוקות ובדרוש להביא את השינוי אל הקלפי.

  4. שלומית :

    לקסי,
    מסכימה לדבריך.
    מחלוקת נוספת קשורה לאופיה של המדינה בענייני דת ומסורת, אין להקל בה ראש.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.