חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בנימין נתניהו שובר את כללי המשחק הדמוקרטיים

נושאים פוליטי, פותחים שבוע ב 21.06.09 6:10

במשטרים דמוקרטיים יציבים תפקידי הקואליציה והאופוזיציה ברורים, ואין ממהרים לשנות את כללי המשחק. בישראל עד היום, אם היה צורך בשינוי, הוא נעשה מתוך הידברות. קואליציית נתניהו שוברת את כללי המשחק ומנסה לשנות ללא הידברות והסכמה עם האופוזיציה. יש בכך סכנה לפגיעה ביסודות הדמוקרטיה בישראל

מאת: דני בלוך

תפקידה של אופוזיציה

במשטרים יציבים שבהן מתקיימות בחירות אחת לארבע או חמש שנים יש יחסי כוחות ברורים וקבועים בין ממשלה לאופוזיציה. הרוב נשמר לאורך כל התקופה, למעט בעת משבר חריף במיוחד ובלתי צפוי והמיעוט של האופוזיציה גם הוא יציב ומובטח. חלוקת התפקידים גם היא ברורה: על הממשלה להגשים את המדיניות שבגללה נבחרה ועל האופוזיציה לבקר, להתריע, להציע חלופות ולהוות את כלב השמירה של הדמוקרטיה, גם אם ברור שהאופוזיציה תשמור לרוב על המיעוט שלה.

במדינה מתוקנת ארבעה דברים מונעים מן הרוב להשתולל ולבטל את זכויות המיעוט: חוקה, שלא ניתן לשנותה בנקל, מערכת משפטית בלתי תלויה, מסורת דמוקרטית והידיעה שבבחירות הבאות הרוב יכול להפוך למיעוט.

בישראל אין חוקה נוקשה. אך כל השנים היתה לנו מערכת משפטית בלתי תלויה, מסורת דמוקרטית שהתפתחה באופן חיובי ומערכת בלמים שלטוניים שידעה להיעצר ברגע הנכון, גם מתוך חשש מפני פסק דינו של הבוחר בהזדמנות הקרובה.

בראשית שנות המדינה שלטונה של מפא"י היה חזק וכמעט ללא עוררין. היה נדמה כי מפא"י תשלוט לנצח. בגלל שיטת הבחירות היחסיות, היא אף פעם לא זכתה לבדה ברוב מוחלט. בכל מקרה היא מעולם לא ניסתה לנצל את מעמדה כדי לבסס בחקיקה ובנוהל את שלטונה לעד. שותפותיה המסורתיות והקבועות כמו המפד"ל והפרוגרסיביים, חברו לא פעם בנושאים חוקתיים, בנוהלים פרלמנטריים ובזכויות מיעוט אל האופוזיציה על מנת ליצור מערכת פרלמנטרית שתמנע השתלטות חד צדדית של המפלגה הגדולה.

כך נוצרו לא פעם התחברויות מוזרות, לכאורה, של מפ"ם, מק"י, חרות, הליברלים והדתיים להגנה על הזכויות הפוליטיות של המיעוט בכנסת ובציבור. ידועה קואליצית ניר נגד ניסיונה של מפא"י לכפות על הכנסת יושב ראש חיוור (ברל לוקר) לאחר פטירת יו"ר הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק, שעמל להעניק לכנסת אופי פרלמנטרי בריטי, בעזרת מזכיר הכנסת הראשון, משה רוזטי, שעלה לארץ מבריטניה. מאוחר יותר קם מועדון הארבעה נגד מפא"י בתקופת ה"פרשה" ו"הדחת לבון".

המערכת החוקתית והפרלמנטרית שנוצרה הגנה על מפלגת העבודה כאשר הפסידה את הבחירות בפעם הראשונה בתולדותיה ב- 1977. מנחם בגין, כמי שכיהן שנים כה רבות באופוזיציה, ידע שהמטוטלת יכולה לנוע גם בכיוון ההפוך ועל כן מנע כל ניסיון לשנות את כללי המשחק.

מאז 1977 ידעה הפוליטיקה הישראלית שנים של מאבקים, טלטלות וחוסר יציבות, אך כל הצדדים עשו מאמץ מירבי לשמירה על כללי המשחק. העיקרון המנחה הוא ברור: כאשר אתה נמנה על הרוב חשוב על כל שינוי בכללי המשחק כאילו אתה עכשיו במיעוט ומה ששנוא עליך כאשר אתה במיעוט אל תעשה ליריבך כאשר אתה נמצא ברוב כי הגלגל יתהפך במוקדם או במאוחר.

ברוב המדינות הנאורות תהליך שינויי חוקה ותקדימים פרלמנטריים הוא ממושך, דורש רוב מיוחס, מרחק זמן בין דיונים להחלטות ומועד תחולה החל לרוב רק החל מן הקדנציה הבאה. אין הכרח לקדש כל נוהג מן העבר. יש דברים שהתאימו לעבר. לדוגמה – החסינות הרחבה של חברי הכנסת שלנו נבעה מן החשש שמא מפא"י תנסה לפגוע במכוון בחברי האופוזיציה על-ידי מאסרי פתע והעמדה לדין רק כדי להשתיקם פוליטית, כפי שקרה לא פעם בעולם הרחב במדינות דמוקרטיות צעירות. ברור שחשש כזה לא קיים, החסינות הרחבה צומצמה במקצת ויש מקום להמשיך ולשנות, אך תוך הידברות. הפרלמנטרים הוותיקים של מפא"י נהגו שלא לכפות שינויים שכאלה אלא לפעול תוך הידברות עם סיעת האופוזיציה הראשית.

קואליציית נתניהו שוברת את כל הכללים הללו בעיקר בגלל יחסי שנאה אישיים כלפי הנהגת סיעת האופוזיציה הראשית – קדימה וקצת מטעמי נוחות זמנית. אסור לתת למצב כזה להימשך. ראשי הליכוד יודעים שבבחירות הבאות הם עלולים למצוא עצמם בצד האופוזיציוני של המתרס ולכן עליהם להיזהר מלשבור כלים שלא לצורך. כך, למשל, יש להימנע מלשנות את כללי הפילוג של סיעות רק מטעמי נוחות אפשרית של הממשלה. צריך לזכור שלמקל שני קצוות. אולי השינוי המוצע יקל ביום מן הימים על פילוג בקדימה אך הוא גם יקל על גורמים בליכוד להתפלג ימינה.

כל נושא הפילוגים הוא קשה בגלל שיטת הבחירות שלנו. בבחירות אישיות קל יותר לנבחר להתפלג כי הוא נבחר אישית. עם זאת גם במקומות של בחירות אישיות נהוג שהמתפלג מתפטר ועומד מחדש בבחירות משנה כדי שתינתן הזדמנות לבוחר לחוות דעתו על המעבר. בשיטה שלנו קשה לדעת מי הבוחר והאם הצביע בבחירות מטעמים אישיים או רעיוניים, האם הצביע בגלל ראש הרשימה או בגלל מועמד זה או אחר והאם המנדטים שייכים למפלגה או למי שהוצב ברשימה במקום זה או אחר.

עד שתשנה שיטת הבחירות אין לשנות את הכללים הקיימים בלא הידברות והסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה אחרת נפגע ביסודות הדמוקרטיה בישראל. הוא הדין במערכת היחסים הפנימיים בתוך כל מפלגה ומפלגה. ניסיונם של אהוד ברק ומלחכי פנכתו לשנות את החוקה במחטף נכשל לפי שעה. ברור עתה כי קבלת החוקה הנפוליאונית תהרוס את שארית הטוב שעוד נותר במפלגת העבודה ותדחוף רבים החוצה. הבעיה של מפלגת העבודה אינה החוקה אלא ההנהגה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. achso :

    מה שבאמת עצוב זה שקדימה לאחר שתעלה לשלטון תאמץ בשמחה את פגיעות נתניהו, אין אלטרנטיבה דמוקרטית אמיתית למפלגת שלטון כרגע ורסיסי השמאל השונים חלשים מכדי לעשות משהו באמת במתכונתם הנוכחית.

  2. דני בלוך :

    איך אתה יודע? בתקופת שרון ואולמרט לא שינו אצת כללי המשחק בכנסת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.