גדעון סער, הקשב לקול המורים

נושאים חינוך ותרבות, מכתבים ב 6.04.09 6:04

איתמר ואורית כהן, זוג עובדי הוראה, מברכים את השר גדעון סער עם כניסתו למשרד החינוך, ומפצירים בו לפעול לטובת המערכת ולהיות קשוב למורים

לכבוד: שר החינוך גדעון סער

ברצוננו לברכך לרגל כניסתך לתפקיד שר החינוך של מדינת ישראל. אנו מברכים אותך לא רק כאזרחים אשר חברים ברשימת התפוצה שלך, אלא גם כזוג עובדי הוראה: אורית היא מורה בתיכון, ואיתמר – מרצה במכללה.

 אנו תקווה כי תשכיל לפעול בצורה טובה יותר מקודמותיך לתפקיד.

בעינינו, שר חינוך טוב הינו אדם כמו יוסי שריד. אנו מקווים כי תשכיל לפעול בדרכו, ותראה את טובת המערכת לנגד עינייך – את טובת המורים והתלמידים, ולא את טובת התפקיד.

ידוע לנו כי אתה מכיר את עבודת החינוך כ"בן של", או "חתן של". כיום החינוך קורס, וטוב יעשה המשרד אם ידאג לשמוע באמת את קול המורים, ולא רק את קול המנהלים או עסקני החינוך.

אנו מציעים לך גם לעיין בבלוג הפופולארי של שושי פולטין, שהיא מורה מאוד פעילה ומשפיעה:

וכן באתר "עבודה שחורה", שמבקרים בו מורים רבים, וגם פעילים רבים ממפלגות שונות, ועל כן יש לו השפעה רבה.

 

בכבוד רב,

ובברכת דרך צלחה,

אורית ואיתמר כהן

 

נערך על ידי גל
תגיות: איכות-החינוך, איתמר-כהן, גדעון-סער, מעמד-המורה, משרד-החינוך, עבודה-שחורה, שושי פולטין

קישור קבוע 4 תגובות

4 תגובות

1. יוחאי :
   6 באפריל, 2009 בשעה 10:59

   קשה לי להאמין שגדעון סער יחולל מהפכות גדולות, אבל אפשר לקוות שהוא יהיה בסדר לאור פעילותו כח"כ.

2. דליה :
   6 באפריל, 2009 בשעה 16:36

   אורית ואיתמר
   אחד מקווי היסוד של הממשלה החדשה הוא רפורמה בחינוך.
   עוד רפורמה? המשך הרפורמה הקודמת אבל בעל-יסודיים? רפורמה מבית מדרשו של האוצר? אולי עדיף תקופת רגיעה מרפורמות?

3. איתמר כהן :
   7 באפריל, 2009 בשעה 9:24

   דליה היקרה,
   בדיוק בשביל זה הפנינו את סער ל"עבודה שחורה" ולבלוג של שושי.
   על סמך היכרותנו הטובה איתכם, אנו מאמינים שאתם מייצגים נאמנה את הערכים והעקרונות שגם אנחנו מאמינים בהם.

4. לדליה :
   7 באפריל, 2009 בשעה 13:50

   הבעיה היא שהמילה רפורמה קיבלה בארצנו מובן של "מהפכה" ובפרט "מהפכה חד צדדית ע"י הממשלה" שהיא במקרים רבים "מהפכה חד צדדית להקטנת מעורבות הממשלה ו/או לשבירת כוחם של עובדים מאורגנים"

   אבל זו לא משמעות המילה רפורמה.

   אני לא בעד "רגיעה מרפורמות", אני בעד רפורמות טובות. יש הרבה רעיונות טובים שנמצאים במגירה או שעשו עליהם פיילוטים מוצלחים.

   מי שאומר שהוא מתנגד לרפורמות (או רוצה שקט מרפורמות לכמה שנים) אומר שהקפאת המצב הנוכחי עדיפה בעיניו מכל ניסיון לשינוי.

   בעיני זו גישה לא נכונה גם אסטרטגית וגם טקטית-ציבורית (בתקשורת – מי שמוביל רפורמה נחשב טוב, מי שמתנגד לרפורמה נראה כמסכל אפשרות לשיפור המצב).

   האם המורים שמתנגדים לאופק חדש חושבים שהשכר הנוכחי של מורים הוא הוגן? שמספר התלמידים בכיתה הוא סביר? בוודאי שלא.

   לכן אם רפורמת אופק חדש לא טובה -צריך להציע רפורמה אחרת, כפי שהציעו הפסיכולוגים והפסיכיאטרים המתנגדים להעברת בריאות הנפש לקופות החולים (מהלך של האוצר). בגדול הם תומכים ביישום ** חוק רפורמה בבריאות הנפש ** שהעבירה תמר גוז'נסקי. כלומר זו רפורמה מול רפורמה.

   באותה צורה, אנשי החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וכו' כבר עברו מזמן את השלב האבולוציוני של התנגדות לכבישים/מחלפים/בניית ישובים וכו' – לכל התנגדות שלהם הם מצרפים תוכנית מקצועית המציעה חלופות.

   אני לא מצפה ממורה שנפגע מאופק חדש להציע בעצמו תוכנית לרפורמה בחינוך או אפילו "רק" בנושא תנאי ההעסקה של המורים, אבל בלי רפורמה חלופית לא ניתן יהיה לקדם את המאבק.

   איתי