חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המדריך למחנאות או: איך לא לצאת מהבית ולא להירטב?

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 26.03.09 6:02

ההכרעה בוועידת מפלגת העבודה על כניסה לממשלת הימין ובהרכבה החדש: ליכוד-ש"ס-ישראל ביתנו-עבודה-הבית היהודי. מעלה דיון במחנה הסוציאל-דמוקרטי של מפלגת העבודה.

נתחיל במחשבה אשר עולה כמעט באופן מיידי. יש בה דרור אך גם מורכבות:
האם כדאי ליזום קריאה מפורשת לח"כים המתנגדים שלא לקבל את הכרעת הועידה?

מה אומרת אי קבלת הכרעת הוועידה?
יולי תמיר אמרה הבוקר בגל"צ שברוורמן ודניאל בן סימון יישרו קו עם ברק. ושהיא איננה מתכוון להיות חלק מממשלת הימין החדש.
לגבי פרץ, שלי, פינס היא אומרת שהם בודקים את דרכם בנפרד.
כך גם כבל שעדיין משרת כמזכ"ל המפלגה בפועל.
צריך לזכור כי אלו אינם מחנה. למעשה חולשתם בכך שלא הצליחו להחזיק את פרץ בתפקידו כראש המפלגה, במסגרת המאבקים הפנימיים.

פרישה / אנרכיה במפלגה?
ישנם מוסדות במפלגת העבודה, אפשר לא ליישר איתם קו. אבל צריך לייצר פתרון דמוקרטי חלופי. כלומר, הישארות במפלגה אבל אי לקיחת תיקים. יולי דיברה בזכות קיום מפלגה בעלת אג'נדת שמאל ובזכות נטישת ברק את הרעיון. היא לא מוכנה לדבר על קדימה כנושאת המאבקים המדיניים והחברתיים של השמאל.
המטרה של כל הדיון הזה צריכה להיות מיצוב כוח סוציאל-דמוקרטי במפלגת העבודה , זו גם הייתה המטרה שהוצבה בהתנגדות לכניסה לקואליציה תחת נתניהו.

לאן כל זה מוביל?
שלי מקבלת את הכרעת המפלגה. ומסמנת את הפעילות מתוך המפלגה לכל שוחריה.
ולכן השאלה היא לגבי איך עושים מתוך המפלגה אופוזיציה פנים מפלגתית.
כלומר, איך בונים את המחנה החדש.
המחנה הזה צריך ראש, בינתיים פרץ עוד שותק. אבל הוא המועמד הרלוונטי ביותר לטעמי. (גם יולי כבר דיברה על הובלה בעבר, ושלי כמרואיינת ב"פגוש את העיתונות" לפני מס' חודשים דיברה על זה בלשון עתיד רחוק.)

בפרלמנטים ברחבי העולם מקובל שאופוזיציה יוצרת ממשלת צללים – ותוכנה: מדיניות חלופית לממשלה המכהנת ולמדיניותה.
אני חושב שיש לקרוא לאג'נדה החדשה: "ממשלת הזרקור".
להבנתי, שוחרי המחנה הסוציאל-דמוקרטי במפלגה צריכים לקדם דרך כפולה: קודם כל יש לבסס מדיניות מחדשת, ולטפל ב: תקציב המדינה, חוק ההסדרים, הורדת מע"מ על ירקות ופירות, הסכמי סחר עם המזרח הרחוק, עידוד התעשייה, עידוד מתן הלוואות מן הבנקים, הצרת אפיקי ההשקעה בספקולציות והון סיכון של הציבור (כולל קרנות פנסיה) וכו'.

שנית, יש לקדם חקיקה חברתית. ולזכור שיש לה מתנגדים בקואליציה, אך גם תומכים. היא מייצרת משמעות כפולה – בלימת החקיקה ע"י ממשלת נתניהו מסמלת את הבעייתיות של קואליציה זו ומאידך גם את התקווה שיש במחנה החברתי.

אבל כדי לתת לסדר היום של ממשלת הזרקור החדשה את התוכן האמיתי שלה, היא צריכה מנהיגות.
על עמיר פרץ לסמן את הכיוון. רק תחתיו חברי מחנה המתנגדים ייעשו לבעלי השפעה.

 מאת: נמרוד זיגלמן

נלקח מתוך אתר יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית)

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

7 תגובות

  1. שי :

    המפלגה היא גוף דמוקרטי, וצריך לקבל את החלטת מוסדותיה, או לקום וללכת. אי אפשר לא ליישר איתם קו. יולי תמיר עושה מעשה שלא יעשה כבר הרבה זמן בזה שאינה שומרת על משמעת סיעתית ותוקפת את היו"ר בכל הזדמנות, כלל בזמן הקמפיין בחירות (שרק על זה בעיניי צריך היה להעיף אותה לכל הרוחות). בימים של ועדה מסדרת, זה לא היה קורה.
    אפשר לא להסכים, אפשר להביע את זה בדלתיים סגורות, ואם זה עניין שבל יעבור, אז גם אפשר להתפטר ולהחזיר את המנדט למפלגה, אבל לא ייתכן שכל ח"כ ינהל עצמו כאילו הוא סיעת יחיד. אין לזה צורה.

  2. ירדן :

    לדעתי לכל רעיון צריך לחשוב מה ההגיון שעומד מאחוריו. למשל מה היתרון שבהישארות בעבודה היום לגורמים סוציאל דמוקרטים? אני לא כזה. במובן הציבורי המפלגה לא מזוהה כדואגת לחלשים. היא מזוהה כמפלגת קואליציה עם נטייה יונית יחסית לליכוד – לא בדיוק מקדם משהו.
    מפלגה עם חובות ושכנראה רוב החברים שלה מסכימים עם המהלכים שלה עד כה.
    כמעט כולם גם מסכימים שהיא הולכת להיות עוד יותר קטנה בשנה הבאה.

    מה היתרון שבהנהגת המחנה הסוציאל דמוקרטי תחת פרץ? הרי בקרב הציבור הוא נחשב כמי שכשל. רוב הסיכויים הם שאנשים לא ירצו להצביע למפלגה שמונהגת עלידי פרץ. לדעתי אם כבר אז שלי יחימוביץ' שיש לה רקורד טוב יותר מכל אחד אחר במפלגה. יש לה דימוי של אידיאולוגית בקרב הציבור. אז אלא אם יש יתרון לפרץ שאני לא מכיר, אני לא רואה מה יש לו לתרום כרגע.

  3. אנימית :

    היידה שרל'ה OUT
    היידר ליברמן IN .

    לשי-
    ולשני הדיקטטורים יש צורה?
    ברק OUT
    עיני IN
    במעריב היום הוא אומר: אם יתברר שפיו וליבו של ביבי לא שווים-
    א נ י אוציא את מפלגת העבודה מהממשלה.
    אמור מעתה: חברי הכנסת של העבודה עובדים אצל מי שבעצמו לא רוצה את המחויבות של חברות בכנסת.הוא מורה להם איך להצביע והוא בחוץ, כמו הרב עובדיה.
    ונניח שיוציא בחוץ?
    הרי כבר השקיע את הנכסים האחרונים של המפלגה בחותמת כשרות לדיקטטור הגדול- היידר ליברמן.
    את החרפה הזאת לא יוכל למחוק.
    ובסוף שי, אם לא ימצא חן בעיניך תצטרך להתפטר מהמדינה
    ולצאת לגלות, הרי לא תשבור את כללי המשחק אם ליברמן יבחר פה לראש ממשלה?
    דמוקרטיה, יעני.

  4. עמית-ה :

    השאלה מה מותר ומה אסור לעשות, מוגדרת בחוקי המדינה – מה שלא אסור מותר.
    אפשר גם להשתמש במצפון כמנחה ואז זה עניין אישי.

  5. שי :

    אבל זה הרי ברור שהאופציה לצאת מהקואליציה תמיד קיימת, בהתאם להתפתחויות.
    לא הבנתי.
    וזו ממש לא דיקטטורה, זו דמוקרטיה. איזה 65% הצביעו בעד הכניסה. סקרים מראים שגם רוב ציבור הבוחרים של העבודה רוצים שהבודה תיכנס. לא כל מה שהוא מעורר מחלוקת הוא דיקטטורי. ברור שזו הייתה הכרעה קשה, אבל ההחלטה נתקבלה באופן דמוקרטי. זה מה שהמפלגה רוצה.

  6. שי צודק ויותר מכך :

    על המתנגדים לבחור בין ציות להחלטת הרוב ובין פרישה – אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה (מומחיות ידועה של שלי יחימוביץ')

    איתי

  7. דני בלוך :

    אינני יודע אם צריך לפרוש או לא אבל ברור שלחברי הכנסת מהאופוזיציה אין שום חובה במשמעת סיעתית נוכח שיטות הרודנות של ברק שהוליך שולל את כולם, לא קיבל אישור מראש של הסיעה והלשכה לנהל מו"מ והרכיב צוות משא ומתן על דעת עצמו. זה שהוועידה אישרה את ההצטרפות הופך את ההצטרפות לכשרה אך לא מנטרל את הסירחון שבקומבינה וזה שהעדר אישר לתת לברק לחלק את התפקידים על דעת עצמו בהליך ספק חוקי אינה מחייבת את חברי הכנסת שנבחרו אישית בפריימריז להצביע בניגוד למצפונם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.