מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
נחמיה שטרסלר ושפירית הביצה
עודף השימוש ברכב פרטי בארץ גורם לנזקים כלכליים המסתכמים ב-6% מהתוצר. אך העורך הכלכלי נחמיה שטרסלר, ממשיך לעבוד על הקוראים בטענה כי התנגדותם של הארגונים הירוקים לפרויקטים תחבורתיים נובעת מדאגתם ל"שפירית הביצה".
מאת: איתמר כהן
נחמיה שטרסלר שוב טוען, שההתנגדות של הארגונים הירוקים לפרויקטים שונים נובעת, כביכול, מדאגתם "לשפירית הביצה". זאת, לאחר שגם במאמרים קודמים שטרסלר כתב שוב ושוב על השפירית הנ"ל – ולעתים גם על "החמציץ המצוי".
אני מודה לשטרסלר מקרב לב על השיעור בבוטניקה ובזואולוגיה, שכן, לבושתי הרבה, אני בור מוחלט בתחומי ידע אלה: כמו רוב חבריי לארגונים הירוקים, מעולם לא פתחתי מגדיר צמחים. המאבק הסביבתי-התחבורתי הוא קודם כל למען בני אדם.
דצ"כ עד"ש באח"ב
ע"פ דו"ח הוועדה למיסוי ירוק (עמודים 13-14) עודף השימוש ברכב פרטי בארץ גורם לנזקים כלכליים המסתכמים ב-6% מהתוצר. זאת, כתוצאה מזיהום אוויר (שגורם לתחלואה ולתמותה); פקקים (שגורמים לאובדן שעות עבודה למשק); אובדן שטחים פתוחים (כבישים, ובעיקר מחלפים, הם זללני שטחים אדירים); ותאונות דרכים (שגורמות לנזק עצום, בנפש וברכוש). ממש דצ"כ עד"ש באח"ב.
הצד החברתי
מאמרים רבים נכתבו על הקשר בין תחבורה וחברה; יש אפילו כתב עת יעודי שמוקדש רק לנושא הזה.
על פי המאמרים, עודף השימוש ברכב פרטי בארץ גורם גם לנזק חברתי עצום, בדמות הפרבור – מעבר של אזרחים לגור בישובים צמודי קרקע מחוץ לעיר (ישובים, שתושביהם תלויים כמעט לחלוטין ברכב הפרטי) – דבר שגורם לניכור חברתי ולהרס מרכזי הערים. ע"פ סקר שערך משרד השיכון, הפרבור פוגע קשות בערים בפריפריה, כמו באר שבע וערד.
מאמרים אחרים מציינים, שעודף השימוש ברכב הפרטי – שבא על חשבון ההליכה ברגל והרכיבה באופניים – גורם לעלייה משמעותית בכמות הסובלים מעודף משקל ומחוסר בפעילות גופנית.
יש גם מחקרים, שמצביעים על הנזקים הבריאותיים והקוגניטיביים שנגרמים לילד, שמתרגל להגיע לבית הספר תמיד ב"הקפצה" במכונית הפרטית של הוריו, במקום באופן עצמאי – בהליכה ברגל או בנסיעה באוטובוס.
אפשר גם אחרת
הדעה המקובלת בקרב המומחים היא שהפתרון לבעיות הקשות שציינתי למעלה טמון בשילוב של ריסון הנסיעה ברכב פרטי ועידוד התחבורה הציבורית.
הסרט המעולה "אגדה אורבנית", ממחיש כיצד ערים שונות בעולם הצליחו להקטין באופן דרסטי את הנסועה ברכב הפרטי – וזאת, תוך שימוש באמצעים פשוטים וזולים להפליא: הקפדה על נתיבי תחבורה ציבורית יעודיים, מערכת מידע נוחה ויעילה לנוסע, תכנון נכון ויעיל של הקווים וכו'.
לאלה ניתן להוסיף אמצעים כמו עידוד עבודה מהבית, שיתוף נסיעות ועוד, שמאפשרים הפחתה נוספת בנסועה ברכב הפרטי.
אז… שלא יעבדו עליכם!
במאמריו, נחמיה שטרסלר טוען שהפעילים הירוקים מונעים מתוך "אינטרסים פוליטיים ציניים וקידום אישי", וש"לא אכפת להם מבני אדם". זו השתלחות חסרת שחר.
בטור זה ציינתי רק קומץ מבין מאות המחקרים של כלכלנים, מתכנני ערים ומומחים לתחבורה, שסותרים לחלוטין את דעותיו של מר שטרסלר בכל הנוגע לסלילת כבישים, ולפיתוח בכלל.
נכון, קיימים גם מומחים שדעתם שונה. ובכן, יתכבד העורך הבכיר לכלכלה וחברה, ויענה באופן ענייני על טיעונים ענייניים, במקום להשמיץ ולהשתלח שלא לצורך באלפי מתנדבים, שפועלים למען בריאותם ורווחתם של כלל אזרחי ישראל.
הכותב הוא מתנדב בארגון "מגמה ירוקה"
* תודה לאורית, רותי ואורן על עזרתם בהכנת הכתבה.< ><–>
תגיות: איכות-הסביבה, איתמר-כהן, זיהום-אוויר, נחמיה-שטרסלר, צדק סביבתי, תאונות-דרכים, תחבורה, תחבורה-ציבורית
קישור קבוע
8 תגובות
Email This Post
11 במרץ, 2009 בשעה 23:00
איתמר, רשימה מצוינת. כמה הערות ושאלות:
1. כמו תמיד, הקישורים שאתה מביא מעניינים ומוסיפים הרבה. אז למה דווקא למשפט כמו: "יש גם מחקרים, שמצביעים על הנזקים הבריאותיים והקוגניטיביים שנגרמים לילד, שמתרגל להגיע לבית הספר תמיד ב”הקפצה” במכונית הפרטית של הוריו, במקום באופן עצמאי – בהליכה ברגל או בנסיעה באוטובוס.", לא נתת קישור? בפרט, אני חושבת שלומר שילד כזה סובל מנזקים קוגניטיביים זה מרחיק לכת.
2. האם שלחת את הכתבה הזו לשטרסלר, או לממונים עליו?
12 במרץ, 2009 בשעה 12:19
מעיין,
תודה על המחמאות.
1. מישהי שאני מכיר עשתה את התזה שלה בדיוק על זה, ואף ציטטה מאמרים אחרים. זה לא זמין באינטרנט, ולכן אין קישור.
2. שלחתי לשטרסלר.
13 במרץ, 2009 בשעה 0:37
כשהייתי ילד היה כאן אצלנו במושבה זקן אחד שתמיד ידע מה יהיה מזג האוויר.
אחרי שנים כשהפסקתי להתבייש שאלתי אותו איך הוא יודע? אה זה פשוט הוא אמר, יש משוגע אחד ברדיו שמדבר על מזג האויר, אז אני תמיד אומר הפוך.
שטרסלר הוא בדיוק המשוגע ההוא מהרדיו/עיתון.
אם אתה מבקש להגדיר עבור מישהו מהי תבונה כלכלית בארבע מילים אתה אומר: "כמו שטרסלר אבל הפוך".
13 במרץ, 2009 בשעה 10:49
מאמר מצויין. אולם, הקישור שנתת לסרט שגוי.
נסה את הקישור הבא:
http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)
13 במרץ, 2009 בשעה 16:40
מעיין,
שוב תודה על הערתך. זה משמח מאוד לגלות, שיש מי שנכנס לקישורים – בדיוק לזה הם נועדו.
בזכות הערתך חיפשתי ומצאתי את הקישור למאמר שציינתי:
http://www.s-t.org.il/files/documents/מאגר_מידע/3_אופניים_והולכי_רגל/תחבורה_פעילה.pdf
אפשר לקרוא שם בעמודים 6 ו-11.
בעמוד 11, למשל, כתוב:
"פיתוח עצמאות, שיפור דימוי עצמי, פיתוח קשרים חברתיים, אימוץ הרגלי פעילות גופנית בילדות" – כל זה בצד של התועלת בהגעה של הילד לבית הספר ברגל / באופניים.
דבר שאני מזהה בדיעבד – היה עדיף אם הייתי מנסח זאת בלשון חיובית ("היתרונות הנגרמים כאשר הילד מגיע לבית הספר ברגל / באופניים"), ולא שלילית, כפי שעשיתי.
13 במרץ, 2009 בשעה 17:41
לעמית-ה,
סיפור פוליטי זהה לשלך:
ח"כ מסויים סיפר לי, שכששלי היתה ח"כית חדשה, היא שאלה אותו: "איך יודעים מהי המשמעת הקואליציונית לגבי חוק מסויים"?
והוא ענה לה: "זה פשוט: תבדקי מה הלב והמצפון שלך אומרים לך להצביע – ותצביעי ההפך. זו 'המשמעת הקואליציונית'".
אגב, לזכותה של שלי ייאמר, שפעמים רבות היא הפרה את המשמעת הזו…
14 במרץ, 2009 בשעה 18:16
מאמר מעניין מאוד והקישורים מוסיפים הרבה מאוד.
חשוב לפרגן כשמישהו עושה עבודה טובה.
החכמתי.
גל
17 במרץ, 2009 בשעה 10:59
הוספתי את הערך "תחבורה פעילה" לאקו ויקי
עם הפניה למאמר של מיקה מורן, לאתר הבינלאומי בנושא, ולמחקר של ה-CDC משנת 1999. מוזמנים להרחיב.
http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94
בנוסף , צריכים להגיד שהערכת הוועדה למיסוי ירוק היא הערכת חסר. היא לא מכניסה פנימה את הנושא של פרבור. הערכה הפחות שמרנית של הוועדה (ללא פרבור) מדברת על 10% מהתוצר.
איתמר – כתוב מאמר בהארץ ובו הערכות כלכליות על הנזק הכלכלי שגורמות מכוניות, זה עשוי להקהות את עוקצו של השטרסלר. בהצלחה.