חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

התאחדות התעשיינים למען תוצרת כחול-לבן

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב ב 17.02.09 6:06

כרמל וויסמן, מהתנועה הירוקה, העבירה לע"ש מכתב המופץ במערכת החינוך וקורא לרכישת תוצרת כחול-לבן. כרמל התלוננה בפני ראש הפרוייקט בהתאחדות התעשיינים על התעלמות מהטיעון הסביבתי, שהוא חלק מהמשוואה. הוא הודה שלא היה מודע לכך, והודיע שבקרוב הם יוצאים בקמפיין בנושא.  

 

אל: מנהלי בתי הספר

מאת : עידו קליין, נציג מטה כחול לבן בהתאחדות התעשיינים.

 

מנהלים נכבדים,

החלטתנו במטה כחול לבן, בשיתוף עם תעשיידע, לפנות אליכם כאחראים על חינוך הדורות הבאים, ולבקש את שיתוף הפעולה שלכם בנושא שהוא לדעתנו בנפשה של הכלכלה הישראלית, אך לא פחות חשוב, בנפשה של החברה הישראלית.

הבהרות:

1)     התעשייה המסורתית במדינת ישראל, מעסיקה מאות אלפי עובדים, והיא הגורם המשלם את מירב מס ההכנסה. הכנסות המדינה מושפעות באופן ישיר מרמת התשלומים של אותה תעשיה.

2)     נוהג פסול הוא, החל משנות החמישים של המאה הקודמת, בסמוך להקמת המדינה, ובשנים שבהן הונהגה שיטת הצנע בארץ, הורגלו אזרחי ישראל להישען על חבילות סיוע של מוצרי צריכה שהגיעו מקהילות שונות ברחבי העולם. התעשייה הישראלית הייתה בחיתוליה ולא יכלה לספק את צרכיה הבסיסיים של המדינה הצעירה, ומצאנו את עצמנו מתרגלים לתובענה כי תוצרת חוץ היא ערובה לטיב.

3)      עלינו לזכור ולהפנים, כי איננו שם יותר. לא רק בחקלאות, גם בתעשייה עשינו צעדים כבירים, ואנו גאים באיכותה ובאיכות מוצריה. ללא ספק, רבים ממוצריה עולים בטיבם על המוצרים המתחרים מארצות ניכר. אך התובענה, שמקורה כאמור בשנות החמישים של המאה הקודמת עדיין תופסת.

4)     לאור האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא שאין אצלנו גאוות יחידה. LOCAL PATRIOTIZM. כל מדינה שמכבדת את עצמה, מעדיפה את מוצריה. כולם יודעים שפעילות תעשייתית מקומית ערה, מכניסה כספים לקופת המדינה, יוצרת מקומות עבודה, שמניעים גם הם את הפעילות הכלכלית, פותרת בעיות חברתיות ( ועוד אפרט ), אך כל מה שמבינים בעולם הגדול – אין מבינים אצלנו.

5)     נכון שאנו חתומים על הסכמי סחר עם השוק המשותף בארופה ועם ארצות הברית של אמריקה. אך, האמור בשיר משנותיה הראשונות של המדינה " המוח היהודי ממציא לנו פטנטים…" אינו בא לידי ביטוי יותר.

מאחר, וכאמור, מדינות העולם הבינו ומבינות כי יש להגן על התעשייה המקומית, והרי גם הן חתומות על הסכמים כפי שאנו חתומים, הפכו הן להיות ממציאות הפטנטים. לדוגמה:

א.      כשספרד הצטרפה לשוק המשותף, תפוזים מתוצרתה הציפו את שכנתה – צרפת. פרדסני צרפת הקימו כל זעקה על כך שכל עמלם ומקור פרנסתם הולכים לאבדון. ישבו "ממציאי הפטנטים" הצרפתיים וטיכסו עצה ומצאו: הרשויות בצרפת הודיעו כי הן חוששות ממחלות התפוזים הספרדיים ויש לבדקם. הן הקימו תחנת בדיקה באחת מנקודות הגבול בין צרפת לספרד, באזור שכוח אל, והודיעו שהתפוזים הספרדים יכולים להיכנס לצרפת רק דרך נקודה זו. בכל יום בדקו משאיות ספורות בלבד, ותוך ימים ספורים, הצטברו מאות משאיות בנקודת גבול זאת, כשבכל יום נרקבים אלפי טונות של תפוזים על המשאיות הממתינות. תוך זמן קצר הפסיק יבוא התפוזים מספרד.

ב.       גרמניה, ממציאת המכשירים האלקטרוניים, עמדה בפני בעיה, שהמכשירים שהועתקו על ידי היפנים, מוזערו והוזלו, ושטפו את השוק הגרמני. היה חשש כבד לגורל התעשייה העצומה הזו בגרמניה, אך לא הייתה כל דרך יורידית להלחם בתופעה. שוב ישבו "ממציאי הפטנטים" הגרמניים על המדוכה ומצאו פתרון: הוצאה הנחיה בירוקרטית, כי מכולה המגיעה לשערי הנמלים בגרמניה יכולה להכיל רק סוג אחד של מכשירי אלקטרוניקה, והרי ידוע כי כל יבואן איננו מייבא מכולה רק של טלוויזיות או מכשירי וידאו וכו', אלא משלב במכולה מוצרים שונים. ההנחיה החדשה הביאה לכך שהייבוא הפך להיות בלתי כדאי והופסק כמעט לחלוטין.

6)     אך אצלנו, דבר מכל זה לא נתפס, והתובענה משנות החמישים עדיין מובילה. מידע בסיסי בכלכלה מסביר, כי יבוא מוצרים מחו"ל גורם לפיטורי עובדים בתעשייה המקומית, מפחית את המיסים שמשלמת תעשיה זו, יוצר שכבת מובטלים גדולה שאיננה מקבלת משכורת, עובדה שמקטינה את כמות הכסף הפנוי לצריכה מקומית, הביקושים יורדים ועימם מספר העובדים המפוטרים גדל, וזהו גלגל שמישהו צריך לעצור אותו. מיהו אותו מישהו? נחליט בהמשך.

7)     האבטלה יוצרת גם בעיות חברתיות קשות. מקום עבודה, סדר יום קבוע, סיפוק בעבודה ופרנסה, יוצרים אצל אדם כבוד עצמי. העובד מעריך את עצמו וכך גם סביבתו. פיטורי עובד יוצרים באופן מיידי אצלו ואצל סביבתו חוסר כבוד עצמי וחוסר כבוד מהזולת, ואפילו בתוך המשפחה.

8)     בשכבות סוציו אקונומיות מסוימות, פיטורי אב המשפחה אף מסוכנים יותר. פיטוריו מביאים לחוסר הערכה במשפחה, שהרי לא כל העובדים פוטרו במקום עבודתו, ומכאן שכנראה הוא "שווה" פחות ממישהו אחר. מסקנה זו נתפסת כך על ידי בני משפחתו, ו"שוויו" הנמוך מחלחל לתוך המרקם המשפחתי. כיצד ישמור אדם זה על מעמדו במשפחה? באלימות. הוא מסביר בדרך אלימה לאשתו ולבני המשפחה האחרים מי ה"בוס". כשאנו מנידים את ראשינו לשמע ידיעה על אלימות במשפחה, לא פעם נמצא שמקורה בפיטורין.

9)     בהתאחדות התעשיינים, חקרנו ומצאנו, כי באם ישנו 20% מצרכני ישראל את הרגלם, ויקפידו לקנות מוצרי כחול לבן, יווצרו 80000 מקומות עבודה חדשים. שימו בבקשה לב: מדובר ב – 20% בלבד ומה הם גורמים. כמה בעיות כלכליות וחברתיות אפשר לפתור ללא כל חקיקה – רק בחינוך נכון, בלהיות יצירתיים ולהמציא פטנטים, ביצירת אחוות וגאוות יחידה, בלהיות גאים בתעשייה המקומית ובמוצריה.

10) בהתאחדות אף מצאנו, כי אם סכום דמי האבטלה ישולם במקום לעובדים למעסיקים, תוכל עובדה ולסייע למניעת פיטורין, יכולת התחרות של התעשייה המקומית תגדל, ואיתה גם קליטת עובדים, תהליך הפוך מהמצב הקיים.

11) כולנו צריכים לזכור כי התעשייה הישראלית משרתת שוק קטן יחסית. שכנינו אינם רוצים לקנות מאיתנו ובעולם, כתוצאה מבעיות פוליטיות, אין רצון רב לרכוש את מוצרי התעשייה המסורתית הישראלית. מצד שני, השוק הישראלי מאד קורץ לתעשייני העולם, בעיקר בעת משבר, כשהביקושים המקומיים בחו"ל יורדים, מנסים הספקים מחו"ל למצוא שווקים רחוקים מהשווקים המקומיים שלהם ולמכור את העודפים במחירים זולים שאינם משפיעים על מחיריהם בארצותיהם. למשל, אם מפעל הולנדי ימכור בזול את מוצריו בבלגיה, הרי זה יודע באופן מיידי לצרכניו בשוק ההולנדי והוא יהיה חייב למכור את מוצריו גם בשוק הבית שלו במחירים הנמוכים. אך אם הוא ייצא את מוצריו לישראל, הרי שפעולה זו לא תשפיע על השוק המקומי שלו. עלינו להפסיק לשמש פח הזבל העולמי. אנו מדינה מתקדמת וצרכנית גדולה באזור גיאוגרפי הרחוק ממדינות מפותחות אחרות ויצואניות גדולות ואנו מתאימים מאד מבחינתן לשמש כיעד לעודפיהן. עלינו כחברה גאה לסרב לשמש בתפקיד זה. גם אם נוותר על ההוזלה במחירי המוצרים המיובאים, הרי כל היתרונות הכלכליים והחברתיים שנקבל כתוצאה משינוי הרגלינו יהיו עדיפים בהרבה על ההוזלה הזו.

12) בסיפא של סעיף 6 לעיל שאלתי מי הוא זה שיכול לעצור את התהליך. התשובה לדעתי היא אנחנו. כל מי שיש לו יד ורגל בחינוך ובהקניית ערכים חייב להתגייס למשימה. כאמור, היא בנפשנו מבחינה כלכלית וחברתית. עלינו להקדיש לנושא את כל המשאבים הנחוצים והם אינם כספיים. התרגלנו, שמשאבים כספיים אינם בנמצא, אך האם גם חינוך לערכים בטל מהעולם?

13)  עלינו לזכור כי משלוח ידנו לעבר מוצר מיובא על מדפי הסופרמרקט גורם באופן ישיר לפיטורי עובד במפעל הישראלי המייצר מוצרים מקבילים. זו אינה קלישאה. זו המציאות!!!

14)  את כל האמור לעיל, ברצוננו להציג לבני הנוער בכל הגילאים, כשלכל שכבת גיל נדבר בשפה המובנת לה. את הנושא יציגו תעשיינים מקומיים החווים יום יום ושעה שעה את תלאות האמור לעיל, ובצורה בלתי אמצעית יציגו את העניין בפני התלמידים. אם תהיה המשכיות לעניין בשעורי חברה ובפעילות התנדבותית, כגון הקמת צוות לנושא מבין התלמידים שייזום המשך פעילות בנושא לאורך השנה עם התעשיין שמלווה אותו, הרי שיש סיכוי שנצליח במשימתנו המשותפת.

 

 בברכה,

עידו קליין

מטה כחול לבן

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

6 תגובות

  1. שי :

    שימו לב לסעיף 10 השערורייתי.
    הרצחת וגם ירשת? תנו למפטר את דמי האבטלה, כדי שהוא "ימנע" פיטורים נוספים? להפוך את הפיטורים להכנסה, והידד לאלוהי ה"התיעלות".

  2. עומר כרמון :

    אני המום מהסעיף הבא:

    "בשכבות סוציו אקונומיות מסוימות, פיטורי אב המשפחה אף מסוכנים יותר. פיטוריו מביאים לחוסר הערכה במשפחה, שהרי לא כל העובדים פוטרו במקום עבודתו, ומכאן שכנראה הוא “שווה” פחות ממישהו אחר. מסקנה זו נתפסת כך על ידי בני משפחתו, ו”שוויו” הנמוך מחלחל לתוך המרקם המשפחתי. כיצד ישמור אדם זה על מעמדו במשפחה? באלימות".

    "בשכבות סוציו אקונומיות מסוימות"?

    מחקרים הוכיחו דווקא שגברים מכים ומתעללים מגיעים מכל שכבות האוכלוסיה.

  3. דליה :

    המטרה לחנך ולפעול למען צריכת תוצרת כחול לבן היא מטרה ראויה. הרצון להפיץ מודעות לערכי איכות הסביבה הוא גם מטרה חשובה. אבל מה פתאום התאחדות התעשיינים שולחת מכתב זה למנהלי בתי-ספר? מחר ישלח משרד הבריאות מכתבים למנהלי בתי-ספר ומחרתיים ישלח פקיד בתמ"ת מכתב למנהלים.
    הגיוני שהנחיות למנהלי בתי-ספר בענייני חינוך לערכים נשלחות מטעם משרד החינוך.
    התופעה הזאת של מכתב הנחיה לחינוך לערכי צריכת תוצרת הארץ מטעם התאחדות התעשיינים ותעשיידע – שהוא אחד מן הגופים החיצוניים הפועלים במערכת החינוך, לרוב בשיטת מיקור חוץ – מלמדת עד כמה העסקים מעורבים בחינוך ועד כמה מערכת החינוך פרוצה לכל מיני גופים שהם לאו דווקא חינוכיים.

  4. שי כהן :

    הטקסט המקורי עילג ומכיל מנעד לשוני חסר עקביות, כמו גם כמה מסרים רדודים ואף פוגעניים. כנראה ש"מטה כחול לבן" לא ימריא רחוק מדי- מבחן בהבעה היה צריך להיות רף מינימאלי….

  5. לא מבין על מה הסערה :

    1. אין פה הנחיה אלא בקשה.
    2. מן הסתם העברת הבקשה אושרה עי גורם במשרד החינוך.
    3. אין פסול עקרוני בכך שבמערכת יועברו בקשות ובמקרים מסוימים אפילו *הנחיות* מקצועיות של גורמים ממשלתיים מחוץ למשרד החינוך(לדוגמה הנחיית משרד הבריאות לסלק מביה"ס פסולת בניין מאסבסט, הנחיית משרד התמת בנושא בטיחות של שיפוצים בזמן שנה"ל, הנחיית פיקוד העורף וכו')
    4. לגבי בקשות של גורמים לא-ממשלתיים – צריך לדון כל מקרה לגופו ולבדוק בין השאר האם למבקש יש אינטרס כלכלי.
    5. במקרה זה איני רואה פסול בפרויקט והאינטרסים של המעסיקים ושל העובדים באמת מתלכדים (למרות הניסוח העילג והמחפיר של הטקסט)

    כמו בחוק המעולה הזה שנערי האוצר שונאים כל כך
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3574463,00.html

    ולא לשכוח שלפעמים המעסיק הכחול-לבן הוא העובד
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=818136&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

    איתי

  6. שי כהן :

    כן, כמובן שרכישת תוצרת מקומית זה בהחלט יכול להיות קו משותף ליצרנים, עובדים ופעילי סביבה

    כך קורה עכשיו בקמפיין הענק שמובילים איגודים בקנדה, ראו למשל באתר ארגון עובדי הרכב והאווירונאוטיקה (רגע- את זה יהיה קשה לקנות "כחול לבן"):
    http://www.caw.ca/en/index.htm

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.