חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ביבי נתניהו, גבה את מסקנות ועדת דורנר

נושאים חינוך ותרבות, מכתבים ב 4.02.09 6:02

בשנת 2002 נחקק חוק השילוב והבטיח לילדים בעלי צרכים מיוחדים השתלבות בבתי-ספר רגילים. אלא שהחוק לא יושם. אילנה היוז, אם לילדה נכה, מבקשת מיו"ר הליכוד, ח"כ ביבי נתניהו, לתמוך במסקנותיה של "ועדת דורנר" ולהקצות משאבים לישומן

שלום רב
כאמא לילדה נכה ראיתי יחד עם הורים רבים אחרים בשמחה את מסקנות ועדת דורנר על החינוך המיוחד שפורסמו בשבוע שעבר. לצערי, אנחנו למודי ועדות ומאבקים, ואנחנו יודעים שללא מחויבות אמיתית של הדרג הפוליטי כולל הקצאת משאבים כמתבקש מהדו"ח, ימשיך משרד החינוך לטעון לאי יכולת לישום המסקנות החשובות שהן בבחינת מהפיכה עבור ילדי החינוך המיוחד. כך היה עם חוק השילוב מ-2002.

אני מייצגת קבוצת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ואנחנו קוראים לך, כמועמד לראשות הממשלה וכעומד בראש הליכוד,
להצהיר פומבית על תמיכה במסקנות הועדה, והבטחה לפעול בכנסת הבאה לישומן גם ע"י הקצאת המשאבים לכך.
החינוך הוגדר ע"י הליכוד כאינטרס לאומי ראשון במעלה – אנחנו מבקשים לקבל אישור לכך עכשיו.

אשמח מאוד לתגובתך, עוד לפני הבחירות
אנחנו מתחייבים לפרסם את התגובות באתר "עבודה שחורה" ופורומים שונים נוספים

בברכה,

אילנה היוז

נערך על ידי סתיו
תגיות: , , , , , , , , ,

11 תגובות

  1. ש.לוי :

    מברכת על מסקנות הוועדה, ומקווה כי החוק ייושם סוף סוף.
    בעיקר אני מייחלת, שלא רק הורים בעלי השפעה ויכולת לעמוד מול המערכת, יצליחו לשלב את ילדיהם במערכת החינוך ה"רגיל".
    אינני מבינה מדוע בחרה הכותבת למען את מכתבה דוקא לבנימין נתניהו.
    בנימין נתניהו, איננו ראש המפלגה היחיד שצריך להביע מחוייבות להקצאת משאבים לנושא חשוב ורגיש זה. כדאי להזכיר שנתניהו עדיין לא נבחר.

  2. אילנה :

    זהו מכתב מייצג אחד שנשלח לבנימין נתניהו.
    פניות בנוסח זה שוגרו לכל המפלגות ולכל המועמדים לראשות הממשלה.
    התגובה היחידה שקיבלנו עד כה שכללה גיבוי למסקנות הועדה וחלקים רלוונטים מהמצע שמתייחסים לסוגיות שהעליינו – היתה ממרצ.
    לא שלחנו דרך האתר ולכן זה לא פורסם כאן

  3. המכתב המלא ! :

    שמי אילנה ואני אמא של מיקה, ילדה מקסימה בת 11עם CP.
    כאמא לילדה עם צרכים מיוחדים אני משקיעה אנרגיות רבות בטיפול בה, ואנרגיות לא פחותות במלחמות התשה בירוקרטיות בנסיון לממש את זכויותיה, ואת הפוטנציאל הגלום בה.
    מיקה לומדת בכיתה מיוחדת לילדים עם CP בבי"ס "כלנית" שהוא בי"ס רגיל (אבל מיוחד מאוד) בכרמיאל.
    זוהי המסגרת שחשבנו שמתאימה לה ביותר מכיוון שהיא מאפשרת לה לקבל טיפולים מקצועיים לפי צרכיה, וגם שילוב בכיתות רגילות ובחברת הילדים בביה"ס לפי יכלתה.
    לשמחתינו, ועדת ההשמה לא עמדה בדרכינו וביה"ס של מיקה הוא בין בתי הספר שמבין מהו שילוב באמת ועושה הכל בכדי שהשילוב הזה יהיה נכון ושמי ירוויח ממנו יהיו גם הילדים ה"מיוחדים" בביה"ס וגם הילדים ה"רגילים".
    למרות זאת, גם אנחנו נתקלים בבעיות רבות, בירוקטיות ותקציביות וזאת למרות שמיקה איננה משולבת באופן מלא ולמעשה נמצאת עדיין בחינוך מיוחד. במסגרת מגעיי עם הורים רבים לילדים מיוחדים אני שומעת על הרבה הורים שעוברים מסלולי יסורים בדרך למציאת המסגרת המתאימה לילדיהם כאשר הקשיים העיקריים שעומדים בדרכם הם מכשלות בירוקרטיות שמונעות מהם את שילוב ילדם במסגרת רגילה, וחוסר יכולת לשלם את המחיר הכרוך בכך תקציבית.
    ביום חמישי האחרון ראינו אני, והורים רבים נוספים נקודת אור בפרסום מסקנותיה של ועדת דורנר – ועדה ציבורית שהוקמה לצורך דיון בבעיות אלו ממש.
    מסקנותיה של הועדה הן בבחינת מהפיכה בכל הקשור בחינוך המיוחד והן נוגעות בשני נושאים עיקריים:
    1. העברת זכות הבחירה למסגרת החינוכית של ילדם להורים
    2. הקצבת סל אישי שיוקצה לילד על בסיס תפקודו (ולא לקותו) כאשר הסל הזה ילך אתו בין אם הוא במסגרת של חינוך מיוחד או בשילוב מסגרת רגילה
    כאמור, המסקנות הן בגדר מהפיכה שתאפשר לכל ילד לקבל מענה לצרכיו האמיתיים ולהורים רבים שלא הצליחו בכך עד היום למרות חוק השילוב מ2002 לממש את זכותו של ילדם לשילוב.
    קידום נושא השילוב של ילדים ובוגרים בחברה כבר הוכר במדינות רבות כאינטרס חברתי וערכי מהמעלה הראשונה. אז מה הבעיה בעצם?
    הבעיה היא שאנחנו כהורים לילדים עם צרכים מיוחדים, למודי מלחמות וגם ועדות, ואנחנו יודעים שהמלחמה האמיתית תהיה על הקצאת המשאבים וישום המסקנות. לא בכדי היחידי שהתנגד למסקנות בועדה – היה נציג משרד האוצר.
    למרבה הצער אם כי לא ההפתעה, למרות שבכל מצעי המפלגות מופיע החינוך כאינטרס לאומי ראשון במעלה – לא הזדרזה אף מפלגה ואף מועמד לראשות הממשלה לאמץ את מסקנות הועדה ולהכריז שיקדמו ויתקצבו את יישומו.
    זהו הזמן לבקש שעכשיו, טרם הבחירות, יסתכלו במחילה מכבודם המועמדים לראשות הממשלה והמתמודדים לכנסת לכולנו בעיניים ויאמרו ברורות: "אנחנו מאמצים את מסקנות הועדה, ונפעל לאחר הבחירות להקצאת המשאבים לישומן".
    זה הזמן לגלות האם מאחורי ההצהרות היפות על חינוך וחברה עומדים ערכים אמיתיים או הרבה אויר חם וכותבי סלוגנים מקצועים.
    אני, והורים רבים אחרים, מחכים כעת לתשובות.

  4. וכעת התייחסותי למכתב :

    החוק מתייחס לשני שינויים מהותיים :
    1. העברת זכות הבחירה למסגרת החינוכית של ילדם להורים
    2. הקצבת סל אישי שיוקצה לילד על בסיס תפקודו (ולא לקותו) כאשר הסל הזה ילך אתו בין אם הוא במסגרת של חינוך מיוחד או בשילוב מסגרת רגילה
    שני השינויים נובעים מחוסר אמון במערכת. המסקנה שהשינוי הוא לטובת הילד אינה חד משמעית.
    א. הצמדת סל לילד היא קוסמטיקה משום שהתקציב לא ישתנה, ישתנה אופי החלוקה. ההורים והילד יצטרכו לשכנע את הועדה שהילד זקוק להרבה שעות תגבור – כמו בועדות לקביעת אחוזי נכות. שוב, כמו בחלוקה דיפרנציאלית של השעות. לו יהיה סל בסיס סביר ועליו תוספת שעות למי שזקוק לכך, נהדר. אלא שלהבנתי לא כך הדבר.
    ובאשר להעברת זכות הבחירה להורה. נתקלתי במקרים שההורים הצילו את ילדם מ"מפקחת מרשעת" ונתקלתי במקרים שה"מפקחת המרשעת" הצילה את הילד. כבר היום ועדת ההשמה קשובה להורים והילד נוכח בועדה. אך יש חשיבות רבה לתת לבית הספר אפשרות לסרב לקבל תלמיד במקרים חריגים – למשל בעיות התנהגות קשות.

    ושוב, עולה שאלת השילוב בכיתות עמוסות תלמידים לעייפה.

    גליה

  5. ועוד דבר :

    כיום בית הספר (לחינוך מיוחד !)יכול לבנות עם סל השעות מגוון טיפולים רב. השלם גדול מסך חלקיו. ניתן להעביר טיפול קבוצתי למשל. מה יקרה כאשר השעות "צמודות" לתלמיד ?! לא יהיה ניתן ל"שחק" בהן. כל אחד יקבל מה שהצליח להוציא בועדה. ומה הועדה תאשר ? היא תאשר קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק ! תרפיה באמנות, במוסיקה, בילביותרפיה – גשו נא למשרד הבריאות.

  6. נועה :

    שלום לגליה. אנסה לענות על הסתייגיותייך מתוך מה שאני קוראת בדו"ח.
    ההמלצה על "בחירת הורים" היא אכן סוג של הבעת חוסר אמון במערכת. אבל – המערכת אכן כשלה. אם חוק השילוב היה מיושם כלשונו וכרוחו, ועדת דורנר לא היתה קמה. הן מבחינה תקציבית והן מבחינה רעיונית, המדינה לא הפנימה את רעיון השילוב.
    אם יהיה מעבר לשיטת תקצוב של "סל אישי לילד" ללא תוספת תקציבית הרי שלא רק שהשינוי הוא "קוסמטי" כלשונך, אלא שאנו צפויים לקריסה של החינוך המיוחד. אף אחד לא יקבל את מה שהוא צריך. הדו"ח כן ממליץ על הגדרת רמת תקצוב מינימאלית, הצעת החוק המצורפת לדו"ח אינה כוללת הסתייגיות תקצביות – ועל רקע שני אלה ניתן להבין את ההסתיגות המקיפה של נציג האוצר בועדה מהמסקנות. אין ספק שהנושא התקציבי הוא אחת מנקודות המפתח ועל כך יהיה צורך להאבק בהמשך אם וכאשר יפרטו את מסקנות הדו"ח לחוק ולחוזרי מנכ"ל.
    הדו"ח כן מסייג את בחירת ההורים במקרה של ילד שעלול לפגוע בעצמו או באחר.
    הועדה לא תאשר טיפולים (שרותים ספציפיים). ועדת האפיון תקבע את גודל הסל התקציבי. המסגרת (ניתן לקוות בשיתוף ההורים אך זה לא ברור מהדו"ח) תחליט איזה שרותים לממן מהסל בהתאם לתוכנית האישית של הילד. ניתן להניח כי במסגרות החינוך המיוחד, אם הילד יפיק מטיפול קבוצתי, אז הוא יממן את חלקו היחסי בשעת הטיפול.

    הדו"ח הוא קריאת כיוון, ובעיני מאוד נכונה. יש לדאוג שכאשר הוא יתורגם לחוק וחוזרי מנכ"ל, רוחו הכללית תשמר. אבל כדי שזה יקרה – צריך להתחיל כאן דיון ציבורי בדו"ח על מנת שהוא לא ישאר על מדף נשכח במשרד החינוך ויעלה אבק, כמו דו"חות קודמים.
    הדרך להכלה מלאה עדיין ארוכה מאוד ואכן תדרוש גם שינוי מקיף בחינוך הרגיל. אבל… צריך להתחיל מאיפה שהוא. דו"ח ועדת דורנר הוא מקום בכלל לא רע להתחיל ממנו.

  7. נעה תודה :

    אגב, החוק גם הוא חלק מהמלצות ועדת דוברת. בשעתו חשבתי שהם נכונות, היום אני סקפטית יותר.
    אני לא מכירה היטב את השילוב. הניסיון שלי הוא מבתי ספר לחינוך מיוחד. אני מוצאת שיש להשקיע בתשתיות יותר מאשר בשעות. בתי ספר עם נגישות לנכים, הקטנת מספר התלמידים בכיתה. במערכת היום ישנן הרבה שעות לא מנוצלות – כי חסרות קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק – ואף אחד לא מדבר על זה.
    באשר לשילוב יש המון מחקרים עם ממצאים סותרים – בהתאם להשקפת עולמו של החוקר 🙂

  8. אילנה :

    להלן התגובות שקיבלנו עד כה לפניתינו.
    ממרצ:
    התנועה החדשה-מרצ תומכת באימוץ דו"ח ועדת דורנר ובכנסת הבאה נפעל ליישום מסקנות הדו"ח ותקצובן.

    כפי שאת לבטח יודעת, גם בכנסת היוצאת פעלה סיעת מרצ למען זכויות אנשים עם מוגבלות (הן בחקיקה והן בועדות הכנסת השונות) וחבר סיעתי, ח"כ רן כהן, אף עמד בראש השדולה למען אנשים עם מוגבלות.

    ראוי לציין כי חלק ממסקנות הדו"ח מופיעות במצע המפלגה לבחירות 2009להלן הפרק כפי שמופיע במצע:

    זכויות אנשים בעלי מוגבלות

    זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתלב באופן מלא בחיי החברה. אין להסתפק בצעדים שמטרתם להיטיב עמם או להקל עליהם בבידודם. יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר נחקק ביוזמתה של מרצ, מהווה צעד ראשון וחשוב בדרך למתן זכויות יסוד לאנשים עם מוגבלות. התנועה החדשה-מרצ מחויבת להמשך המאבק להקצאת כל המשאבים הדרושים ליישום מלא של החוק.

    התנועה החדשה-מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

    ï הבטחת אכיפה אפקטיבית של החוק כך שתימנע כל אפליה בתעסוקה ותובטח נגישות במקומות ציבוריים ובתחבורה הציבורית.

    ï העלאת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום.

    ï העלאת קצבאות השירותים המיוחדים לגובה שיאפשר העסקה הוגנת של עובד סיעוד.

    ï חקיקת פרק בנושא דיור בקהילה וסיוע אישי ובנושא חינוך במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

    ï חקיקת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות.

    ï הקמת רשות שיקום לאומית.

    ï שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל, בהתאם לרצון הוריהם, ותקצוב סל שילוב השייך לילד (ולא למסגרת אליה הוא משתייך) באופן דיפרנציאלי לפי רמת תפקוד.

    ïהקצאת משאבים להשוואת רמת השירותים לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.

    ï החלת חוק הבריאות הממלכתי על תחום בריאות הנפש כך שיובטח טיפול זמין והולם בתוך הקהילה.

    ï הוצאת הועדות הרפואיות מידי הביטוח הלאומי בהתאם להמלצות ועדת גולדברג והחלת רפורמה במבנה הועדות כך שתובטח זכותו של הנכה ליחס הולם ולנציגות מטעמו בוועדה.

    ï השוואת הזכויות בתחום הבריאות בין נכי צה"ל, נכי תאונות עבודה ונכים כלליים.

    ï החלת חוק עידוד השקעות הון על מפעלים שלמעלה ממחצית מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות.

    בברכה, חיים אורון (ג'ומס)

    תגובה מהאתר של ציפי לבני:
    שילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים הוכיח את עצמו כיעיל ביותר לקידומם של ילדים אלו בפרט, ויכולתם להשתלב בחברה בכלל. הנסיון מלמד ששילובם של ילדים אלו משפיע לחיוב גם על הילדים המשלבים, ולכן מכל הסיבות הטובות אני תומכת בשילובם של ילדים אלו במערכת החינוך הרגילה.

    אולם יש לזכור כי שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה מחייב היערכות מיוחדת של מסגרות החיוך, הכשרת מורים, ליווי וסיוע לילדים והתאמת המבנים לצרכי הילדים. נדבך חשוב במערך השילוב הינו הכשרת ההורים, הן הורי הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, והן הורי הילדים המערכת החינוך הרגילה.

    אין ספק שעל המדינה להקצות משאבים לקידומו של חוק זה, ועליו להיות מיושם בתוכנית רב שנתית שתוכל להכיל בסופו של תהליך את כל הילדים המיוחדים ברי השילוב במערכת החינוך הרגילה.

    ממשלה בראשותי תפעל ליישומו של חוק השילוב תוך ראיה רחבה של צרכי המערכת מחד וטובת הילדים מאידך.
    והתגובה של יולי תמיר:
    משרד החינוך קיבל את המלצות ועדת דורנר וצוות מקצועי כבר מוקם על מנת לקדם את יישום הדו"ח. דו"ח דורנר הוא דו"ח חשוב אשר ישנה את היחס לשילוב ולחינוך המיוחד. העובדה כי להכנת הדו"ח היו שותפים אנשי משרד החינוך, נציגי ארגוני ההורים מעצימה את מסקנות הדו"ח ואת הסיכוי ליישומו המהיר

  9. גלי :

    מסכימה עם גליה לגבי השלכות של בחירת המסגרת כמסגרת לחינוך מיוחד על אופן ניצול התקציב של סל אישי מפאת אופיה של המסגרת, והשרותים המשותפים שהתלמידים חולקים, (כמו גם הסעות הכלולות בסל האישי, לפעמים מדובר במרחק רב של בית התלמיד למסגרת המתאימה)
    חבל שיולי תמיר לא הסיקה מסקנה חשובה אחת מההמלצות, והיא שיתוף ההורים. יש לא מעט נושאים שאינם פתורים בדו"ח. יולי כבר הקימה צוות, אך הוא נעדר נציגות הורים ואנשי חינוך שעובדים בשטח. מן הסתם הוא כולל את ראשי הפרמידה שאולי רואים את התמונה בגדול, אך אינם מצויים בפרטים הקטנים שהופכים לעיתים את התמונה על פיה…

  10. skeptic :

    התשובה של האתר של לבני מאוד מאכזבת כי היא בעצם לא אומרת כלום. סתם מריחה (בהשגחה של "מפקח" לענייני תגובות) של איזו בחורה שמקבלת שכר מינימום תמורת תשובות חלקלקות. ג'ומס לעומת זאת עונה ממש לעניין ויש להניח שהוא אכן יפעל בנושא אפילו שרן כהן כבר לא איתם. יולי תמיר היא יולי תמיר – תמיד יודעת הכי טוב. את ביבי זה ממש לא מעניין. ברק אותו דבר. מעניין שש"ס לא הגיבו. גם אצל ליברמן (איכסה ליברמן עצמו) יש אנשים טובים.

  11. גלי :

    מכתב תגובה ממפלגת "לזוז":

    אישית אני מודע לבעית הילדים המיוחדים עם הצרכים המיוחדים, שאחד מהם הוא נכד של אחותי.
    אני סבור שטיפול בבעיות של קבוצות אוכלוסיה חלשות/בעלות צרכים מיוחדים, לא יכול להצליח, במציאות האכזרית של הביצה המסואבת שבה מתנהלים חיינו ושבה כל דאלים גבר.
    במציאות הזאת מצליחים ראשי ערים – קבלני קולות גדולים, לבטל החלטת ממשלה לאיחוד עיריות, 10000. עובדים מאורגנים בוועד עובדים מיליטנטי מצליחים לנגוס נתח הולך וגדל מהעוגה.
    לעומתם 500,000 נכים שאינם מצליחים להתאחד, מקבלים קדחת. כי לשולטים בקופה הציבורית זול יותר לתת כיבודים לכמה מנציגיהם ולחסוך תשלומים לכלל הציבור שהם אמורים לייצג.
    הבעיה של סדר עדיפויות לחלוקת כסף ציבורי – שבמציאות קיים, אך לא מגיע כדי שיקדם את המטרות שבקונצנזוס,הכוללות צורך לפתרון אנושי של הנושא הספציפי שהעלית, נובעת מכך שהוא זורם אל ה"נבחרים" אל הבכירים בסקטור הציבורי, ואל הקומבינות.
    אנחנו מציעים – המצע שלנו http://www.Lazuz.org.il , עלה לאויר במרץ 2008. ויכולת לקרוא בעיתונים שאובמה מיישם אותו בארה"ב. קודם כל חוק שכר מקסימום לנבחרי הציבור ולבכירים בסקטור הציבורי. זאת הדרך הכי פשוטה לשנות את זרימת הכסף מהקופה הציבורית. וברור שזוהי תחילתו של אפקט דומינו שהמשכו ביטול משרדים של שרים בלי תיקים, איחוד משרדים, איחוד עיריות, ביטול מאות משרות של סגני ראשי עיר בשכר… אין סיבה שהציבור ישלם "צורך קואליציוני" של ראש ממשלה כלשהו, זה לא צורך שלנו.

    אמנון זאבי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.