מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
פריימריס במפלגת העבודה – הסיקור התקשורתי שטחי כרגיל
ירדן הוכמן מביט בראי התקשורת.
מתנהלת כעת מערכת בחירות במפלגת העבודה.
המועמדים הם פרץ בתפקיד האידיאליסט התם, אילון בתפקיד החכם אך נקי, ברק בתפקיד המנוסה שהשתנה, Restart פינס הלוחם ודני יתום.
אני רוצה להתייחס לנושא שלי נדמה שהוא עיקר הסיפור במערכת הבחירות הזו, דבר שמזכיר לי יותר מכל את מערכת הבחירות האחרונה לכנסת. במילה אחת: שיווק.
אני יודע שחלק פה מאמינים שהדרך הנכונה היא לשנות את העבודה בתור מתפקדים אידאליסטים. אתם תבחרו במועמד שייצג את דעותיכם בצורה הטובה ביותר, אתם יודע נו, הזה שהוא ה"הכי פחות גרוע" (זהירות, פוסט בוטה – ש.).
בינתיים, ביודעם שבסופו של דבר תתפשרו ותבחרו אחד מהם, גרוע ככל שיהיה, משום שהוא "פחות גרוע מהאחרים", החבר'ה האלה עושים מהדמוקרטיה צחוק.
במשחק הזה שותפה כמובן גם התקשורת.
בעיתון "ידיעות אחרונות" הביאו ציטוטים של חברי משפחות המתמודדים שלכם. אלו מסבירים למה לבחור בבן משפחתם. אז תגידו, "טוב נו, גם העיתון צריך למכור".
אז תפתחו טלויזיה. מזפזפו לכם בין הערוצים של החדשות. באחד מראים את נשות המתמודדים מסבירות למה לבחור בבעליהן – תגידו:"טוב נו, גם הטלוויזיה צריכה את הרייטינג שלה".
עוברים לערוץ הבא ותמצאו שני נציגים של מחנות איילון וברק, אלו שאמורים לשכנע אתכם לבחור במועמדים שלהם, מתווכחים ביניהם למי יש יותר נסיון. "גם מטעויות לומדים" מפטירה נציגת ברק, "זה לא רק עניין של כמות הנסיון, זה גם עניין של איכות" טוען נציג איילון כנגדה. אז תגידו לי מתפקדי העבודה, האם יש פה מישהו שיודע מה ברק ואיילון מתכוונים לעשות עם הנסיון שלהם?
על מפלגה לא מוותרים כל כך מהר. בית זה בית. לכן אולי רק כשתשמעו את אחיו של ברק מסביר בערוץ השלישי שישראל היא וילה באמצע ג'ונגל (כטיעון לטובת הצבעה לברק אגב). תבינו ששם המשחק הוא שיווק. כל מה שנותר מהבחירות זו מכירת Sale, (רמז: לא את הפוליטיקאים מוכרים).
נו אז את מי אתם הולכים "לקנות"? האם זה יהיה ברק הקלאסי? איילון הנקי? פינס המתחיל מחדש או אולי את פרץ האזרחי המזרחי?
תתעלמו מזה שלמרות שנראה שאתם הקונים והם המוצר המשווק, ההפוך הוא הנכון ואתם הנקנים (ומעולם לא הייתם זולים יותר).
תגיות: מפלגת-העבודה, פריימריס, תקשורת
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
28 במאי, 2007 בשעה 1:20
לא כללת את הסיסמאות שפיזרתי בסוף, אולי בצדק, אז הייתי שמח אם היית מוסיף "האם" לפני ה"תתעלמו" בסוף.
אני רוצה להודות על כך שפרסמתם את הטקסט שלי למרות שהוא בוטה וקרוב לודאי שהוא שונה מהותית מהתפיסה שלכם. הדברים שלי נאמרים בעיקר מתוך תסכול כלפי התקשורת והפיכתה את הבחירות לסוג של "ריאליטי", אבל גם מכך שיש מתמודדים שלא דואגים להציג שום אידיאולוגיה או תפיסה ומסתמכים על שתיקה או על רפרטואר מסויים.
זה בעיקר מה שמפריע לי. בפוסט שקישרתי אליו (שבצדק הזהיר העורך שהוא בוטה) אני חושב שמוצג השיקול שעושים רוב האזרחים היום בצורה נכונה. אנחנו מתפשרים ואוכלים כל דבר שהם יעשו. אני מקווה שתצביעו לפי הלב ולא לפי "ההכי פחות גרוע".
28 במאי, 2007 בשעה 12:31
ירדן, הפתרון הוא מעורבות ישירה – זו המטרה של עבודה שחורה. אתה רוצה לדעת מה חושב מועמד מסוים בסוגייה זו או אחרת? שלח לו מייל.
29 במאי, 2007 בשעה 10:00
ראינו מה קורה כששואלים לברק שאלה.
30 במאי, 2007 בשעה 13:31
אכן, אבל אחרים, למשל איילון ופינס, נתנו תשובות ישירות ומלאות. חטט קצת באתר ותראה.
גם מהתשובות של ברק או היעדרן אפשר ללמוד לא מעט.
19 בספטמבר, 2008 בשעה 17:19
לירדן תודה על ההתיחסות המכובדת.
איני סבור שטעיתי בהרבה כי אותי לא מעניין המסווה מעניינת יותר הכוונה הנסתרת, לפיה נראה שיש באתר זה סופרמרקט רעיוני חסר עמוד שדרה מרכזי לבלבול הציבור יא עני מפלגת פועלים