מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
שקט מפריטים
שקט מפריטים
שרת-החינוך ושר התקשורת פועלים מתחת לרדאר התקשורתי ומקדמים הפרטות המזיקות לציבור האזרחים
מאת: ק.טוכולסקי
בכל הסקרים שבוחנים את השאלה למי יצביעו אזרחי ישראל, עולה כי פעם אחר פעם המפלגה הקרובה ביותר לאחוז החסימה היא "תקווה חדשה" של גדעון סער ויפעת שאשא ביטון. זה לא מפריע למפלגה הזו לקדם שינויים משמעותיים של העמקת ההפרטה במערכת- החינוך והפרטת הדואר הלאומי.
שרת-החינוך מקדמת הפרטה של מחלקות כמו השירות הפסיכולוגי ייעוצי באמצעות העברת תקציבים לשכירת שירותים של פסיכולוגים פרטיים ישירות באמצעות בתי הספר במקום להגדיל את תקציב השירות המשרדי. יוזמה כזו משקפת מדיניות של החלשת משרד החינוך וחיזוק ה"אוטונומיה" של בתי הספר. "אוטונומיה" היא שם קוד לחיזוק בתי-הספר החזקים והפקרת בתי-הספר החלשים. זוהי רק דוגמא אחת לאופן שבו היא מקדמת את ה"אוטונומיה" במסגרתה המדינה תתחייב לתת פחות ופחות. בתי-הספר החזקים יוכלו לרכוש יותר שירותים מספקים חיצוניים בזמן שהחלשים יאלצו להסתפק בפחות ופחות.
שרת-החינוך היא הפוליטיקאית המושלמת של פוליטיקת הזהויות: אישה, מזרחית, ד"ר לחינוך ונציגת הפריפריות המוחלשות בממשלה. היא בחרה לקבל ייעוץ מ"פורום קהלת", מכון מחקר שממומן כולו בידי בעלי-הון והוא מנפק מסמכי מדיניות שמשרתים את האינטרסים שלהם. בעלי-ההון משלמים קצת למכוני מחקר מטעם ותורמים לפוליטיקאים מטעם בשביל לשלם פחות מיסים ולהשתלט על נכסים ושירותים ציבוריים.
כך יוצא שבתחום החינוך, תחום המפתח החשוב ביותר להתפתחות עתידית, אנחנו ברגרסיה. במקום משרד ממשלתי חזק שמעניק שירותים ממלכתיים טובים נגישים ומותאמים לכל, מקדמת השרה הפרטה, שמשמעותה הפקרת רובו המוחלט של הציבור שלא יוכל להרשות לרכוש לילדיו יותר ויותר שירותים במערכת החינוך, והעלאת העומס על מי שיוכלו להרשות לעצמם להוציא מכיסם למען חינוך ילדיהם. וכל הטוב הזה בשביל לאפשר לקומץ עשירים להתעשר באמצעות מכירת שירותים שהמדינה יכולה הייתה להעניק ביעילות, בנגישות ובמחיר הוגן לכולנו.
שר התקשורת, אחד מאלופי הרטוריקה הלאומנית, אדם שעשה קריירה מלהיות מחולל של משפטים המורכבים מ"לאום", "מדינה" "ריבונות", "ממלכתי" ו"ציונות", מקדם את הפרטת הדואר. אין דבר שהוא פחות לאומי, ממלכתי מדינתי וציוני מאשר הפרטה בכלל, אבל הפרטת הדואר היא הפרטה מלאה של סמל ריבונות ושל אחד משירותי הבסיס של המדינה וה"ממלכה". אין לריבונות מוסדות משמעותיים שהם גם סמלים מוכרים כמו הדואר של המדינה, "דואר ישראל", והפרטת הדואר היא התפרקות מריבונות, מממלכתיות, מאחריות המדינה. זוהי פגיעה משמעותית בתפקידו של מוסד לאומי המעניק שירותים לאזרחי המדינה.
דואר ישראל, מרובה הנכסים הנדל"ניים, הוא הגוף היחיד שיכול היה להפוך להיות בנק בבעלות ממשלתית ויכול היה להתחרות בקרטל הבנקים הציבוריים הנשלטים בידי בעלי-הון ומשרתיהם. במדינות מפותחות רבות, הגדלת המיקוד של שירותי הדואר בתחום הבנקאי הפכה את הדואר הממשלתי לבנק בבעלות ממשלתית שמעניק לציבור הרחב שירותים בנקאיים בלי שהם יצטרכו לשלם עמלות מופרזות על שירותים וריביות מופקעות על הלוואות.
את השירות הציבורי של הדואר מבקש שר התקשורת ה"פטריוט", ה"ממלכתי" וה"לאומי" שלנו לחסל. כי יש הבדל בין ללהג על פטריוטיזם וממלכתיות מעל כוס קפה שחור שהוכנה על גזיה, לבין שירות האינטרסים הלאומיים והממלכתיים כשר. ואיכשהו, כמו רוב עמיתיו לימין ה"לאומי", גם שר התקשורת שלנו לא באמת משרת את האינטרסים של הציבור הרחב והמדינה, אלא משרת אינטרסים של קומץ תורמים עשירים שמפעילים את נבחרי מפלגתו השוקעת מתחת לסקרים. הוא משרת את האינטרסים הצרים האנטי לאומיים של קומץ בעלי הון.
אין הצדקה לא להפרטות במערכת-החינוך ולא להפרטה של חברת דואר ישראל. אבל כשהציבור מכניס לכנסת בבחירות נבחרי-ציבור שפועלים נגד האינטרס הציבורי על סמך הסיסמאות שהם מדקלמים בכתבות פרופיל מפרגנות בערוצי התקשורת של ההון ולא על סמך הבנה של מה הם באמת מתכוונים לקדם ובמה הם באמת תומכים, קורים דברים בלי הצדקה.
האמת, כששרת התחבורה ממפלגת העבודה מקדמת הפרטה של שירותי תחבורה ציבורית בשביל לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, במקום לדרוש תחבורה ציבורית מפוקחת ומסובסדת 24/7, מה לנו כי נלין על מה שעושים נבחרי-ציבור ימניים במפלגה ימנית? הם לפחות מקדמים את השקפת העולם הליברטיאנית המופרכת שחלק מבוחריהם רוצים.
הממשלה הנוכחית מקדמת מדיניות גרועה במגוון תחומים. זה עובר מתחת לרדאר הציבורי. מדורות השבט התקשורתיות של בעלי-ההון מדחיקות את הדיון מחוץ לתודעה. קידום המדיניות הגרועה גורמת נזקים בהווה ותפגע בכולנו בעתיד. וכדאי שנהיה מודעים, בשביל שבעתיד, כשיהיה לנו שמאל מעמדי, סוציאליסטי ודמוקרטי לא רק להלכה, נוכל להגיע לעמדות של כוח, עם ידע של מה צריך לתקן.
אין הצדקה להפרטות במערכת-החינוך, ואין הצדקה להפרטה בדואר. את מערכת-החינוך העתידית שנבנה כשנגיע לכוח, נבנה כמערכת ציבורית, שוויונית, מותאמת צרכים. את הדואר נצטרך להלאים מחדש ולפתוח בסניפיו בנק דואר ממשלתי שיהווה תחרות אמיתית לקרטל של הבנקים.
תגיות: בעלי הון, דואר-ישראל, הפרטה, הפרטה בחינוך, יועז הנדל, יפעת שאשא ביטון, תקוה חדשה
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
13 בדצמבר, 2021 בשעה 19:08
ההפרטה הנבזית שודדת העם ומעבירה את המדינה לכמה משפחות טייקונים החלה עוד בשנות התשעים וימי רבין וקלגסיו.
ההפרטה הנבזית שודדת העם ומעבירה את המדינה לכמה משפחות טייקונים החלה עוד בימי רבין וקלגסיו.
כשנאמר: "עוילם גוילם".
20 בדצמבר, 2021 בשעה 14:30
על זה נאמר " לא עליך המלאכה לגמור..."
ואידך זיל גמור
26 במאי, 2022 בשעה 15:31
לכל מטבע יש שני צדדים
אין ספק שיש חסרונות רבים למדיניות ההפרטה, ושהיא עלולה להחריף פערים חברתיים. עם זאת, לכל מטבע יש שני צדדים. בעיניי לא ניתן לשלול מהורים את זכותם הבסיסית להשקיע בילדיהם ככל שהם יכולים, במיוחד כאשר הם אינם שבעי רצון מהחינוך שהמדינה מספקת. בנוסף, לעיתים קרובות הורים פונים לבתי ספר פרטיים לא מתוך חוסר שביעות רצון מאיכות החינוך הציבורי, אלא מתוך שאיפה לבחור בבי"ס שפועל לפי השקפת עולם מסוימת. מדיניות ההפרטה מאפשרת פלורליזם חברתי וחינוכי, שבא לידי ביטוי בקיומם של בתי ספר המממשים מגוון ערכים מוסריים וחינוכיים ותפיסות פדגוגיות שונות. דוגמא מצוינת לכך היא בתי ספר דמוקרטיים. לדעתי לכל אדם יש זכות לבחור במוסד לימודי המשרת את השקפותיו, ואני סבורה כי לפלורליזם החינוכי יש תרומה רבה לחברה בכללותה. אם כן, לא כל התועלת הנגזרת מחינוך פרטי היא תועלת שרק המתחנכים נהנים ממנה.