חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בזכות ה"מרכז" הימין הקיצוני ממשיך לקבוע, גם כשהוא רק שותף לשלטון

נושאים כלכלת בית, פוליטי ב 1.11.21 0:01

המרכז הפוליטי ששותף בממשלי ארה"ב, גרמניה וישראל מייצג את האינטרס של הימין הקיצוני הכלכלי באופן שמשתק את השותפים השמאליים

מאת: ק.טוכולסקי

לפני שנה זכו הדמוקרטים בארצות-הברית בבחירות לנשיאות ולבית-הנבחרים וקצת אחר כך גם לרוב בסנאט. לפני חמישה חודשים בישראל התחלפה ממשלת-הליכוד בממשלת-אחדות של ימין, מרכז ושמאל מרכז. לפני חודש וקצת תוצאות הבחירות בגרמניה הראו שהקואליציה בעלת הסיכוי הטוב ביותר היא של הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והליברלים. לכאורה בשלוש המדינות האלה, ממשלים בשליטת הימין (או הובלתו באחדות) היו אמורים להתחלף בשלטון שמאלי יותר שמרכיבי ה"שמאל" שבו הבטיחו לבוחרים שיפורים סוציאליים משמעותיים. בפועל עושה רושם התוצאות צנועות בהרבה. מה שמשותף לכל המקרים הוא שה"מרכז" הפוליטי ששותף בכל אחת מהמדינות, מתנגד למדיניות שהייתה אמורה להיות טיפה יותר שמאלית ומייצג את האינטרס של הימין הקיצוני הכלכלי באופן שמשתק את השותפים ה"שמאליים" לקואליציה השלטת.

נתחיל מארצות-הברית, שם נבחר הנשיא ביידן לנשיאות תוך שלמפלגתו יש גם רוב מצומצם בשליטה בבית-הנבחרים והסנאט. ביידן הציג מספר תוכניות בעלות אופי חברתי כלכלי מובהק, שנועדו לצמצם את העוני, לסייע למעמד הבינוני, לשקם תשתיות ולהתחיל פעילות נדרשת בתחום הסביבתי. רוב התוכניות השאפתניות של הבית הלבן נבלמו בלי שזכו בכלל לדיון משמעותי בקונגרס. בסופו של דבר הוצגו שתי תוכניות, האחת להשקעה בתשתיות, שקוצצה משמעותית וכללה בתוכה מרכיבים של הפרטה והטבות מס תאגידיות כדי לשכנע מספר סנטורים רפובליקנים לתמוך בתוכנית, ותוכנית להשקעה בחברה ובסביבה שקוצצה רק בשבוע שעבר במחצית (מהסכום המקוצץ הראשון שהוצע) וגם היא עדיין טעונת אישור.

הקיצוצים והבלימות של התוכניות נבעו משני דברים, ראשית במפלגה הרפובליקנית, לא נמצא ולו אדם אחד שיתמוך בגידול ההוצאה הציבורית למען 99% מהאוכלוסייה האמריקאית. במפלגה שיש לה 50% מהסנאט וכמעט 50% מבית הנבחרים, לא נמצא ולו צדיק אחד לתמוך בשיפור ביטוח הבריאות, בקצבאות ילדים, במימון בפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית של חופשת-לידה בתשלום ועוד ועוד דברים בסיסיים ונדרשים.

הצרה היא שגם בתוך מפלגת ה"שמאל" לכאורה הדמוקרטית, לא חסרים מי שמתנגדים ושניים מהם, שמוצגים בתקשורת כ"מתונים", מתנגדים לכל העלאת מס על ההון ולרוב המימון הציבורי בתחומים אזרחיים סביבתיים וחברתיים שהוצע בתוכניות.

סביר להניח שבסופו של דבר יצליח ממשל ביידן לרתום את הקונגרס לאישור תוכניות חלקיות ומקוצצות שעדיין יהיו בשורה תקדימית בחברה האמריקאית, אבל גם כשכל גורמי הממשל הנבחרים בידי המפלגה הדמוקרטית שאמורה לכאורה להיות "שמאל", מתקשה הממשל להזיז תוכניות שמראש לא היו שאפתניות ומהפכניות מספיק לנוכח התנגדותם של פוליטיקאים "מתונים", עשירים בעצמם ומשרתי-הון באופן גלוי ובוטה.

נעבור לגרמניה, שבה לפי תקשורת המיינסטרים ה"שמאל" ניצח. אז זהו שלא. ראשית מפלגות גוש הימין קיבלו רוב. ואם מפלגות הימין מרכז השמרנית והליברלית היו מוכנות לשבת בקואליציה עם מפלגת הימין הקיצוני, היה להן רוב מוצק בבית התחתון ויכולת להקים ממשלה. סירובן של מפלגות הימין הדמוקרטי לשבת בקואליציה עם מפלגת הימין הקיצוני הביא לכך שהמועמד להקמת ממשלה הוא יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לא השיג רוב, למרות שמפלגתו יצאה הגדולה ביותר בבחירות.

במקום מה שהימין איים מפניו, ממשלה של הסוציאל-דמוקרטים עם הירוקים ומפלגת השמאל הסוציאליסטית, מתנהל כרגע משא ומתן להקמת ממשלה של הסוציאל-דמוקרטים עם הירוקים והליברלים. הליברלים מתיימרים להיות ברטוריקה שלהם מפלגת מרכז שמאמינה בזכויות אדם וחופש. מה שהם מקדמים בפועל זה את החופש של העשירים לא לשלם מיסים. בניגוד להבטחות הבחירות של הסוציאל-דמוקרטים והירוקים, הממשלה שתקום, גם כאשר תקדם מספר צעדים חברתיים וסביבתיים חיוביים, לא תעשה זאת לא באמצעות העלאת המס על האלפיון העליון ולא באמצעות הגדלת החוב הלאומי. הליברלים, השותפים הזוטרים בקואליציה העתידית, מסנדלים אותה לגמרי באמצעות התעקשות על מדיניות כלכלית ימנית קיצונית של הימנעות מהעלאת מס לעשירים ביותר והימנעות מלקיחת חובות. כמו בארצות-הברית השיפורים, גם הטובים יהיו מעטים מדי ביחס להבטחות הבחירות ולציפייה של הציבור.

בישראל המצב אפילו יותר גרוע. אם בארצות-הברית לכאורה ה"שמאל" בשלטון ובגרמניה מפלגות ה"שמאל מרכז" הן עיקר הקואליציה, בישראל השמאל הוא השותף הזוטר בממשלה. כוחו אמנם שווה לכוחו של מחנה הימין בממשלה ושניהם קטנים משמעותית מהמרכז, אבל הימין אוחז בעמדות מפתח ונחשב גוש פריטטי, ואילו השמאל הוא שותף זוטר בגוש הפריטטי עם המרכז והימין מרכז.

אמנם לא ניתן להכחיש שיש למפלגות השמאל כמה הישגים במיוחד בתחום הבריאות (העלאת תקציב סל התרופות, הוספת תקנים במערכת הבריאות הציבורית, הכנסת המקדם האקטוארי להתחשבנות עם קופות החולים, ההסכם עם המתמחים) וגם ניתן לראות שינוי ראשוני ומבורך באופן שבו המשטרה מתפקדת תחת השר לביטחון הפנים ממפלגת העבודה. ועדיין, מול גזירות כלכליות וחברתיות ימניות שבאות לידי ביטוי בתקציב המדינה וחוק ההסדרים שעומדים להיות מאושרים בכנסת וביחס למדיניות הכוללת שלה ממשלה שהיא כולה פרו שלטון ההון, השמאל זניח ולא משפיע. אם בארצות-הברית ובגרמניה אנחנו רואים איך שותפים זוטרים מצד ימין יודעים לעצב את מדיניות הממשל או הממשלה שברובם חושבים ורוצים לפעול משמעותית שמאלה ממה שהם היו רוצים, בישראל השמאל, לא מאמין בעצמו ומשיג הרבה פחות.

תקשורת המיינסטרים אוהבת להציג לנו שיש אלטרנטיבה, גם כשלא מדובר באלטרנטיבה מהותית. הממשל בארצות-הברית בפרקטיקה שלו דומה יותר לממשל הימני הקודם מאשר לממשל שאזרחי ארצות-הברית לפי הסקרים היו רוצים לראות. בזמן שהממשל הנוכחי לא מסוגל להעביר בחקיקה ביטוח בריאות אוניברסאלי או חופשת לידה בתשלום, הסקרים מראים שרוב מוחץ של אזרחי ארצות הברית (כולל רוב של בוחרים מהימין שם) היו רוצים לגם ביטוח בריאות ממלכתי וגם חופשת-לידה בתשלום. אבל הממשל לא מסוגל בשל התנגדות של "המרכז".

כך גם בגרמניה. רוב מוחלט של הגרמנים היו רוצים לראות מיסוי משמעותי של ההון הגדול והגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית. אבל שוב, ה"מרכז" בקואליציה שהוא בדיוק כמו בארצות-הברית בעצם, ימין כלכלי קיצוני, תוקע את זה.

בישראל לעומת זאת, בזמן שהימין על מלא של "ימינה", "ישראל ביתנו" ו"תקווה חדשה" משתולל בשיתוף פעולה עם המרכז של "יש עתיד" ו"כחול לבן", מפלגות השמאל מרכז, משפיעות מעט מאוד על מדיניות הממשלה. זה נובע מכך שעד שלא יהיה לנו ממשל של מפלגות שמאל סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות, מה שיש לנו זה לא באמת אלטרנטיבות.

השותפות בין שמאל למרכז וימין מובילות תמיד לוויתורים של השמאל על כל מה שחשוב לימין שהוא יוותר עליו בתחום החברתי כלכלי מה שגם הופך את השמאל ללא פופולרי וגם גורם לכך שאין הבדל בין ממשלות ימין על מלא לממשלות של אחדות.

שינוי אמיתי נראה כשבארצות-הברית יהיה לדמוקרטים רוב שיאפשר להקיא מתוכם את הסוסים הטרויאנים של ה"מתונים", כשבגרמניה יהיה רוב לקואליציה אדומה ירוקה אדומה בלי להזדקק לליברלים שרק דואגים לחופש של טייקונים שם מפני מיסים וכשבישראל יהיה לנו שמאל שמאמין בעצמו ורואה בסוציאל-דמוקרטיה לא רק מס שפתיים אלא את העיקר.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

2 תגובות

  1. רפי לאופרט :

    אתה חי בארץ?

    הממשלה הנוכחית היא ממשלת ימין ממותנת
    אם השמאל לא יבין את המציאות, יקבל שוב ממשלת ימין "על מלא".
    כדאי להפנים את המציאות אם אין רוצים בהפתעות מרות…

  2. יעל :

    הימין הכלכלי פושה בכל

    ההון, בזכות הונו, משתלט על בתי הנבחרים

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.