"פסוק לי פסוקך" : זהות יהודית אחרת

מהו הפסוק מהתנ"ך העומד ביסוד זהותך כיהודי שסביבו מתעצבת השקפתך היהודית? היהדות – פנים רבות לה. אך המשמעותי ביותר בעיני הכותב הוא היחס אל ה"אחר" כי גרים היינו בארץ מצרים

מאת: גבי אנדי

במסכת ×—×’×™×’×” (ט"ו עמ' א'(  מתוארים מאמציו של רבי מאיר להחזיר את רבו ש"קיצץ בנטיעות" — אלישע בן אבויה, המכונה "אחר"– לחיק היהדות . לאחר שנואש מיכולת השכנוע שלו, נכנס אתו לשלושה עשר בתי מדרש בעירם (טבריה) כדי לשאוב תקווה מדברי ×”"ינוקא". אולי מפיהם של רכי הגיל וטהורי הלב יבין הרב הסורר שקיים סיכוי לכפרה אם ישוב בלב שלם…

רבי מאיר פונה ל"תינוקות של בית רבן" שוב ושוב באותן מילות פתיחה: " פסוק לי פסוקך" –ספר לי על הפסוק שנדרש אצלכם היום. לאכזבתו , הזיקה הגואלת לא התגלתה ו"אחר" הוחרם. ואולם, מטבע לשון חדש השתלב בשיח היהודי,  בו אני מבקש להשתמש בהקשר קצת שונה.

העולם היהודי מתאפיין בגיוון אידיאולוגי רב ונוצקו קטגוריות לשוניות שונות ומשונות כדי לבטא אותו– מונחים בעלי וותק של מאות שנים לצד שמות "טריים" של זרמים חדשים. אבל אני מציע להניח את כל התארים האלה בצד ולבקש מהנפשות הפועלות להציג את "דרכם היהודית" באמצאות מטלה פשוטה: "פסוק לי פסוקך – הצג את הפסוק (או הפסוקים) מהתנ"ך שהשקפתך היהודית מתעצבת סביבם , הפסוקים העומדים ביסוד זהותך כיהודי.

רבים בציבור הדתי והחרדי וודאי יציינו "אלה החוקים והמשפטים והתורת אשר נתן ×”' … בהר סיני" ( ויקרא ×›"ו:מ"ו ).המתנחלים החרד"ליים יצביעו מן הסתם על "והורשתם את הארץ וישבתם בה ×›×™ לכם נתתי את הארץ "  (במדבר ל"×’: × "×’ ). הומניסטים—ופמיניסטיות — עשויים לציין "ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם"  (בראשית א': ×›"×– ) . סוציאל-דמוקרטים  ודאי יבחרו פסוק כמו " "וקדשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה…ושבתם  איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשבו" (ויקרא ×›"×”:×™' ).×—×–×§×” על "חבורת בלפור" שתכריז בליווי של משרוקיות "צדק צדק תרדף" (דברים ×›"×–: ×›') בצירוף "ושוחד לא תקח ,×›×™ השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים" (שמות ×›"×’: ×—' ). מחנה השלום יצביע על "בקש שלום ורדפהו" (דברים ×›"×–: ב' )—ואילו הישראלי המצוי הלא-כל-כך-פוליטי עשוי להשמיע משהו בנוסח "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא ×™"ט:×™"×— ) או "הגיד לך אדם מה טוב ומה ×”' דורש ממך ×›×™ אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך" ( מיכה ו' : ×—' )

ומה אני הייתי בוחר?

ללא כל ספק : " וגר לא תונה ולא תלחצנו ×›×™ גרים הייתם בארץ מצרים (שמות ×›"ב: ×›' )…כאזרח מכם ×™×”×™×” לכם הגר הגר אתכם. ואהבת לו כמוך ×›×™ גרים הייתם בארץ מצרים (ויקרא ×™"ט:ל"ד ) !

ומדוע? ×›×™ למדתי בהרחבה את תולדות עמנו… ומה גיליתי?

גיליתי שאנחנו הדוגמא הקלסית של מבקשי המקלט לאורכו ורוחבו של העולם המערבי  (הכולל, כמובן, גם את ארצות האסלאם ). תפקדנו מפרספקטיבה היסטורית כמעין פליטים בני פליטים בני פליטים, "מסתננים" ברמ"×— איברינו ושס"×” גידינו– בצפון אפריקה, במערב אירופה, ביבשות אמריקה ואיפה לא? הגענו ( עם מעט אחרים ) לפסגת הטבלה של המיעוטים הנרדפים — עד כדי כך שהיסטוריונים חשובים הציעו לראות ביחס כלפינו את נייר הלקמוס לקביעת המחויבות האמיתית של מדינות העולם לערכים דמוקרטיים. ראיתי שקנאות דתית וטירוף לאומני היו האויבים הגדולים של מעמדנו ושלוותנו כמיעוט – ושבמאות השנים האחרונות חוגי הימין במיוחד נהגו להתייחס אלינו כנטע זר, המסכן את הערכים המסורתיים "האותנטיים" של החברה בעצם  מאמצינו להשתלב בה.

ואז פרצה השואה, שהבליטה לא רק את התהום  הפעורה בין עשרות אלפי חסידי אומות העולם והנאצים ומשתפי הפעולה שלהם – אלא גם את הרוע הטמון בהיצמדות צינית לנימוקים פורמליים והתבצרות באינטרס הלאומי הצר כהצדקה להשתמטות מהגשת סיוע לנרדף. עיין ערך "מסע הסט. לואיס".

אני יהודי מסורתי מאד על פי ×§× ×™ המידה המקובלים—שמירת שבת וכשרות, הנחת תפילין וכיו"ב – אך הגעתי למסקנה שכל אלה חסרי משמעות אם אנו בוגדים בצו ההיסטוריה היהודית לגלות רגישות אמת למצוקת ×”"אחר" היושב בתוכנו ובאזורי השליטה שלנו. אם אנו מפקירים ומתעללים במבקשי המקלט ,  אם אנו מונעים שוויון אמיתי מהאזרחים הערביים, אם אנו גוזלים אדמות ואפילו בתים של פלסטינים כדי לקדם תכניות התיישבות של  יהודים אנו משחיתים בכך את זהותנו היהודית ופוגעים באופי היהודי של המדינה.

אם לא נוכל להישיר מבט מול המראה של עברנו ולחוש נאמנות למורשת הערכית המזדעקת מהקרביים שלה, איזה מין יהודים אנחנו??

 

*(אשמח מאד לגלות שמאמר ×–×” – או אחר כמוהו – ישובץ בקובצי  המאמרים המשמשים את הסמינרים הרבים ל"זהות יהודית-ישראלית". נקודת מבט כזו בלטה בהיעדרה במהלך הקריירה שלי במערכת החינוך. )

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , ,

2 Responses to “"פסוק לי פסוקך" : זהות יהודית אחרת”

  1. רפי לאופרט הגיב:

    יהדות איננה פסוק אחד נבחר מהתנ"ך. יהדות היא בראש וראשונה עשרת הדיברות כמקשה אחת. וא"כ כל הפרושים והפרשנויות, איש איש לפי העדפותיו.
    אם מבקשים לפרוא את הדברים מעט יותר, הכתובת היא צווי משה לפני הכניסה לארץ. אין יותר קרוב לעשרת הדברות מפרשנותו של משה.
    הנסיון לדלות מהתנ"ך שנכתב במשך מאות שנים ודרך ליקוטו וחתימתו לפחות בחלקן לוטות מעינינו, הוא נואל שלא לומר נכלולי.
    המצוות המעשיות אותן מזכיר הכותנ הנחת תפילין או תפילות כאלה ואחרות, הן נופך חיצוני שהושת על העם במרוצת הגלויות במטרה לעצב מנהגים משותפים לכול. אבל הוא איננוליבת העניין.
    עצם העובדה שיש מי שסבור שהוא בקי ומבין את מהות הדברים עד כדי כך שהוא יכול לקבוע לאחרים מה מותר ומה אסור, היא יומרה חצופה ותו לא.
    מכל מקום, ברור ששאלת קיום תרי"ג המצוות איננה עושה אדם ליהודי כשם שאי-קיומן המלא אינה עושה יהודי לנוכרי.
    המגוחך ביותר בכל הנאןם הנ"ל הוא הוא הנסיון לגזור גזרות יהודיות ע"י חילונים וכופרים בעיקר, בכדי להתאימן למאבק פוליטי אקטואלי שלא היה כמוהו ולא יהיה זהה לו בעתיד. תתעוררו, חברים. בלבלת איננה תורת חיים.

  2. מאיר הגיב:

    יש טעות .
    כתוב……מחנה השלום יצביע על "בקש שלום ורדפהו" (דברים ×›"×–: ב' )

    מראה מקום טעות ….×–×” בתהלים…
    ספר תהלים – פרק ל״ד – פסוק ט״ו:
    {טו} ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃

Leave a Reply