מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
לדחוף קדימה רעיונות פופולאריים של שמאל
אם מחנה השמאל ישים בצד את הסוגיה הפרסונאלית של כוכבים ויתחיל לדחוף את האידיאולוגיה שלו, יש סיכוי שהשמאל בישראל יצליח להגדיל את מספר המנדטים. אנחנו צריכים מסרים כלכליים וחברתיים ברורים שידברו לציבור ההולך ומתרושש. דרישה למעורבות ממשלתית שתבטיח לאזרחים הגנה בעת משבר
מאת: ק. טוכולסקי
בבחירות האמצע של שנת 2018 בארצות הברית, נחלו הדמוקרטים במדינת פלורידה שתי תבוסות כואבות, מועמדם למושל שהוביל בסקרים הפסיד למתחרהו והסנטור הדמוקרטי מפלורידה הודח לאחר 3 כהונות בקרב צמוד. במקביל תושבי פלורידה הצביעו ברוב גדול בעד מתן זכות הצבעה לאסירים משוחררים במשאל עם. בזמן שנציגי הממסד הדמוקרטי כשלו, רעיון שמקודם בידי הפלג הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית הצליח.
בנובמבר השנה זה חזר על עצמו בפלורידה. בזמן ששני חברי בית נבחרים הודחו במפתיע והמחוזות שלהם נפלו לידי הרפובליקנים, הבוחרים בפלורידה העבירו ברוב משמעותי הצעת חוק להעלאת שכר המינימום במדינה ל-15$ עוד מסר פרוגרסיבי.
התופעה הזו חזרה על עצמה בעוד מדינות רפובליקניות מובהקות כמו ארקנסו וקנזס בשנת 2018. בשתי המדינות הצביעו התושבים בעד מדיניות שמאלנית במשאל עם: העלאת שכר המינימום והרחבת ביטוח הבריאות. לעומת זאת, הנציגים הדמוקרטיים שאמורים היו להיות השמאל אבל ייצגו את הממסד הדמוקרטי, כשלו בקמפיינים שלהם. הציבור הרחב במדינות ימניות מאוד כמו במקרה של קנזס, מיסורי וארקנסו הלך ימינה בבחירת נציגיו, אבל הצביע בעד יישום מדיניות שמאלית פרוגרסיבית.
אני לא בטוח שיהיו בחירות בישראל ב-2021, אבל אני די בטוח שאם מחנה השמאל ישים קצת בצד את הסוגיה הפרסונלית של כוכבים ויתחיל לדחוף את האידיאולוגיה שלו, יש סיכוי שהשמאל בישראל לא יצא מהבחירות הבאות עם 15-17 מנדטים שהרשימה המשותפת ומרצ מקבלות בסקרים, אלא יצליח להגיע לאזור ה-24-25 מנדטים. נכון. זה עדיין לא יספיק בשביל ממשלת שמאל, אבל יהיה שמאל שיוכל להשפיע ו/או להיות שותף לשלטון.
מדינת ישראל נמצאת במשבר כלכלי-חברתי קשה וממושך והחברה הישראלית שהולכת ומתרוששת צמאה לפתרונות ולא רק לכוכבים. כוכבים לשמאל לא יהיו, לא כי אין לנו אנשים שיודעים לדבר ויש להם קבלות על עשייה. יש לנו איימן עודה, ניצן הורוביץ, עאידה תומא סולימאן, תמר זנדברג, הם חברי-כנסת בעלי יכולת התבטאות, רקורד של עשייה ואמונה בדברים הנכונים. יאיר גולן הוא גנרל אבל הוא לא יהיה כוכב כי הוא שמאלני, בדיוק כמו שחברי-הכנסת הטובים של השמאל לא יינשאו על כפיים כי התקשורת ימנית והיא לא בונה כוכבים שמאלנים. בעלי ערוצי התקשורת לא רוצים ממשלות שמאל שתדאגנה שהם העשירים ישלמו יותר מסים כדי שלכולנו יהיה יותר טוב. אז כוכבים לא יהיו לנו. מה שנשאר זה רעיונות סוציאליסטיים סוציאל דמוקרטים בסיסיים שצריך לקדם. אחרת, התקשורת של ההון תבנה בתודעה הציבורית שהאלטרנטיבה לשלטונו של ביבי היא ממשלה של גדעון סער, נפתלי בנט ויאיר לפיד, ממשלה של משרתי הון ליברטיאנים, שחוץ מלהחליף את ביבי ואת השחיתות האישית שלו בשחיתות ממסדית, לא תשנה דבר משמעותי לטובה במדיניות הממשלתית.
הגיע הזמן שנפנים שצריך לדבר אלטרנטיבה וזה לא יהיה קל. העובדה ש"עומדים ביחד" שלחה להפגנות נגד השלטון אנשים שהפגינו למען "בריאות ופרנסה" ולא רק עם דגל שחור והאמירה "רק לא ביבי" לא הפכה את המסר החשוב הזה למרכזי כי הוא הוסתר בתקשורת, אבל היא כן משפיעה בשטח ומחלחלת. ההנהגה שלנו, והיא לא הנהגה אידיאלית. המפלגות שלנו והן לא מפלגות אידיאליות. אבל אם אכן תהיינה בחירות, זה מה שיש. ובזמן שהתקשורת מקדמת ניאו ליברטיאנים סהרוריים כנושאי הבשורה וקוצרת את פירות שטיפת המוח הזו בסקרים, אנחנו צריכים מסרים פשוטים וברורים שידברו לציבור ההולך ומתרושש בעת הזו ובכלל. מסרים חברתיים וכלכליים לא מעורפלים שיבטיחו לאנשים שהם יהיו מוגנים במשבר ולאחריו.
- הקפאת חובות לאנשים פרטיים ועסקים קטנים.
- הבטחת הכנסה לאנשים פרטיים ועסקים קטנים.
- סיוע ממשלתי בשימור מקומות העבודה.
- קרן ממשלתית להבטחת זכויות סוציאליות שלא נצברות בזמן המשבר.
- הקמת בנק ממשלתי על בסיס בנק הדואר שיאפשר פתיחת חשבון פרטי ועסקי (לעסקים קטנים) ללא עמלות ויעניק הלוואות ומענקים מטעם המדינה לאנשים פרטיים ועסקים קטנים בזמן המשבר.
- מימון המשבר לא באמצעות גזירות על הציבור הרחב אלא באמצעות מיסוי פרוגרסיבי הוגן של חברות גדולות, תאגידים והמאיון העליון.
- הרחבת השירותים הציבוריים, הקטנת מספר התלמידים בכל כיתה ללא יותר מ-20.
- הרחבת הכיסוי הבטוחי של ביטוח הבריאות הממלכתי, הפחתה של התשלומים הנגבים בידי קופות הביטוח במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי והגדלה ריאלית של סל התרופות.
- הוספת סגל רפואי בתקן בבתי החולים.
- התאמת מערך השירות הציבורי לצרכים של החברה הישראלית.
- הסדרת נושא העבודה מהבית בחקיקה והסכמים קיבוציים.
- קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות.
- ביטוח סיעודי ממלכתי והגדלת ההשקעה בטיפול בבני הגיל השלישי בקהילה ובאופן מוסדי.
- עצירת כל הפינויים של אנשים מבתיהם בגלל חובות/בנייה ללא היתר בזמן המשבר.
אני בטוח שיש עוד הרבה נקודות טובות, אני בעיקר חושב שצריך להתמקד נושאית. לא נצליח להביס את המריונטות הרהוטות של ההון בתקשורת בעיקר בגלל שאנשים כמו סער או בנט, לא נשאלו שאלה קשה בתקשורת המיינסטרים לאורך כל הקריירה שלהם. לא יאתגרו אותם לדבר לעניין, לא ישאלו אותם איך הסיסמאות שלהם אמורות להיות ממומשות. לא יציגו אותם כנלעגים והזויים כשהם ידברו על פתרונות אמתיים שמסייעים לאנשים פשוטים לא לתאגידים וטייקונים. אם נדע להראות שהימין – מלפיד, גנץ וליברמן ועד בנט וסער, דרך ביבי – מציע לנו זה גזירות על האנשים הפשוטים כדי להמשיך להעשיר את הטייקונים והתאגידים, נוכל לעניין את הציבור המיואש שיבין שאם הוא יצביע ימין כלכלי, הוא רק יסבול.
אנחנו צריכים להתמקד במסרים, ולעבוד בשטח. השמאל לא הולך לשלוט בישראל בשנים הקרובות כי לא הצענו כלום לציבור הרחב בצורה שהוא גם הצליח לשים לב. אבל אם נעבוד על מסרים של שמאל, דרישות של שמאל, בעיות של המעמד, צרות של האנשים, עוד נצליח להתחיל עכשיו את הליך השיקום שלא התחלנו אחרי המפולת של אפריל 2019. אחרת, עוד נמצא את עצמנו מתגעגעים למארס 2020 ול-21 מנדטים של שמאל.
תגיות: מעורבות ממשלתית, משבר-כלכלי, סוציאל-דמוקרטיה, שמאל, תקשורת
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
12 בדצמבר, 2020 בשעה 23:37
מה ומי
ביבי קידם את התרבות הפוליטית של "מי". מי י/תהיה הכוכבת שב/בו נבחר, לא חשוב מה הם אומרים, מה תכניותיהם ומה השגי העבר שלהם.
בתחילת דרכו בהנהגה הוא אמר שהוא מתכוון לשנות את שיטת הממשל בישראל לממשל נשיאותי. זה "לא הלך" לו. הבחירה הישירה נכשלה.
אבל זה בגדול מה שהוא עשה ועושה.
ממשל פסאודו נשיאותי שבו אין גם בלמים ואיזונים.
ובשיעורי האזרחות מקשקשים על הפרדת הרשויות ולא מלמדים איך נראה משטר אוטוריטרי מבפנים, את זה לומדים, אולי, ממעט פרסומים ש"קשה / ארוך מדי / לא מעניין" לקרוא.