מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הגיע הזמן לאיחוד השמאל
השמאל הציוני במתכונת המסורתית שלו סיים את תפקידו ההיסטורי. במבנה הנוכחי אין לשמאל הציוני תוחלת ואין הצדקה. השמאל הציוני צריך להתאחד
מאת: ק. טוכולסקי
במקום לחכות למפולת הבאה הגיע הזמן שהשמאל יתאחד
לפני שנה וקצת, קצת אחרי הבחירות של אפריל 2019 ועוד לפני שהוחלט על בחירות חדשות, פרסמתי כאן טור בשם "עוז לתמורה של שמאל חדש" וקראתי בו לאיחוד השמאל הציוני והלא ציוני. הקריאה הזו לא זכתה למענה ולדיון. אמנם "הרשימה המשותפת" התחזקה, אך בשלוש מערכות בחירות השמאל הציוני נחלש עד כדי התרסקות.
במצב היום די ברור שהשמאל הציוני הגיע לשפל. מפלגת העבודה עומדת במקרה הטוב להתחלק לשניים: שני חברי-כנסת שיכהנו בממשלת אחדות וחברת-כנסת אחת שתפעל עם האופוזיציה. מרצ מורכבת משני חברי-כנסת ועוד מפלגת לווין של יאיר גולן. השמאל הציוני במתכונת המסורתית שלו סיים את תפקידו ההיסטורי.
השמאל הציוני היום קטן ממפלגות השמאל הציוני שהיו משמאל למפא"י ההיסטורית פי 4.5 ויש בו יותר מפלגות (מרצ, "העבודה"-מיעוט, "הבחירה הדמוקרטית" של יאיר גולן). במבנה הנוכחי אין לשמאל הציוני תוחלת ואין הצדקה. השמאל הציוני צריך להתאחד. מרצ, צריכה להתאחד עם המרכיבים האחרים ולשנות את עצמה: לפתוח מפקד, לבחור מוסדות, לקבוע דרך, להחליף את השם. כמו מפלגת העבודה גם מרצ הגיע לסוף דרכה וכדאי מאוד לשמאל הציוני להתארגן מחדש.
אחרי שהשמאל הציוני יתארגן מחדש, הוא יוכל לדעתי להגיע למספר מנדטים גדול יותר. אחרי ההתארגנות מחדש של מפלגה סוציאל-דמוקרטית תחת שם חדש, היא צריכה להושיט יד ל"רשימה המשותפת" ולהקים חזית עממית. חזית של מפלגת מעמד שתלחם על אופייה של המדינה ותהיה רשימה עם סיעה גדולה. אני מניח שהחזית הזו תוכל להגיע לפחות ל-24 מנדטים ואפילו יותר.
פשוט זה לא הולך להיות. לשמאל הציוני כבר אין באמת מה להפסיד מהדרך הזו. זה עוד לא אומר שב"משותפת" כולם יסכימו. אבל גם למפלגות המרכיבות את "הרשימה המשותפת" יש מה להרוויח. ברחוב הערבי יש כמיהה לשותפות. ושותפות בהובלה של "הרשימה המשותפת" תהיה קטליזטור מעורר. "הרשימה המשותפת" לבדה לא תשיג יותר מ-15/16 מנדטים. הגידול שלה יהיה תלוי בגידול אוכלוסייה ולא בשכנוע עוד אנשים במגזר הערבי להצביע בעדה. בשביל להגדיל את מספר המצביעים הערבים צריך לאפשר להם שילוב בחברה הישראלית. צריך לאפשר להם שותפות. והשותפות היא חזית עממית שתחבר בין מפלגות המיעוט הערבי והשמאל הציוני.
לפני שנה כשקראתי את הקריאה הזו, התגובות המעטות היו צוננות. מאז מצב המחנה הורע. בשמאל הציוני יש יותר פלגים מבוחרים. אם אנשיו לא יתעשתו בבחירות הבאות גם 4 מנדטים לא יישארו.
אפשר להסתפק באיחוד השמאל הציוני ובנייתו מחדש תוך זניחת המסגרות המתות שלו. אך אפשר גם ללכת עוד צעד קדימה ולאחד את כל השמאל הציוני והלא ציוני, היהודי והערבי, במסגרת מעמדית שתתן אלטרנטיבה ותאתגר את השיח, שתציע משהו אחר ולא עוד מאותו דבר. חזית עממית, ערבית-יהודית, מעמדית, סוציאליסטית ודמוקרטית, שמאל אמיתי, מאוחד, משהו חדש ואחר, תקווה לעתידה של מדינת ישראל.
תגיות: הבחירה הדמוקרטית, העבודה, הרשימה המשותפת, מרצ, ערביי-ישראל, שמאל לא ציוני, שמאל ציוני
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
2 במאי, 2020 בשעה 16:48
פיהוקקקק...
פיהוקקק טוכולסקי…פיהוק
תקים חזית עממית (לשחרור פלסטין?) זה לא משנה, אין לסחורה הפוליטית-כלכלית הבזויה והעבשה שלך ודומיך ביקוש.
כל מי שמעט תבונה בראשו מבין שקפיטליזם הוא הדרך לחירות, זו השיטה אשר תוביל את ההמון לרווחה ושגשוג ולא הקולקטיביזם האלים והמוטרף שלך וחבריך מונצואלה.
מיהו ג'ון גאלט?! 🙂