מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
כנס דאבוס – חמישים שנות אחריות לאסון בלי לקחת אחריות
השבוע נפגשו בכירי הכלכלה והפוליטיקה בדאבוס בכנס הפורום הכלכלי העולמי. האנשים שנפגשו בו, בדיוק כמו קודמיהם, אחראים יותר מכל למציאות מהגרועות בעולם. עולם שיש בו עושר, אך הוא מחולק בצורה לא שוויונית. יש להתנכר לרוח דאבוס
מאת: ק. טוכולסקי
השבוע נפגשו בכירי הכלכלה והפוליטיקה בדאבוס בכנס הפורום הכלכלי העולמי. בעיירה השוויצרית הציורית, באזור הררי ומושלג ייפגשו שוב, הרחק מעיני המצלמות וללא שבב של ביקורת כלפיהם, האנשים שהביאו את עולמנו למצבו כיום. הרחק מהאש של ההתחממות הגלובלית, מהשריפות באמזונס ואוסטרליה, בעולם מזוהם, מפוצץ אוכלוסין, עם פערים הולכים וגוברים בין האלפיון העליון לכל השאר, ועל סף שורת מלחמות שמתודלקות במרוץ חימוש מופרך, נפגשו האנשים שמנווטים את העולם אל המציאות הזו.
הפורום הכלכלי העולמי נולד במפנה התקופה, ערב ביטול הסכם ברטון-וודס. הוא נולד בקץ תקופת מדינת הרווחה המתרחבת של המדינות המפותחות ועל סף המעבר לשליטה פוליטית ניאו-שמרנית ומדיניות כלכלית ניאו-ליברלית. האנשים שנפגשו בו כיום, בדיוק כמו קודמיהם, אחראים יותר מכל למציאות מהגרועות בעולם. עולם שיש בו עושר, אך הוא מחולק בצורה לא שוויונית. עולם שבו רק חלק קטן מהעושר מנוצל לטובת המשך קידום האנושות והבטחת קיומה בכבוד, בפלנטה ברת קיימא.
חמישים שנה של תערובת מסוכנת בין ניאו-שמרנות וניאו-ליברליזם הביאו אותנו עד הלום. הפורום אפילו הפך לאחרונה לתערובת הנפיצה אף יותר של ניאו-ליברליזם ושמרנות פופוליסטית, שמזכירה יותר ויותר את הפשיזם הקלאסי. פשיזם המאופיין ברטוריקה פופוליסטית לאומנית ורווייה בשנאת האחר. פשיזם של מנהיגות סמכותנית בשילוב עם קפיטליזם דורסני.
העולם שלנו בוער, תוצאה של חמישים שנות מדיניות כלכלית בזבזנית ומזהמת, שכל תכליתה הייתה ונותרה העשרת קומץ של פלוטוקרטים מושחתים על חשבון האנושות כולה, וכמסתבר – גם במחיר של עצם הביטחון בקיומה של האנושות.
הכינוס בדאבוס הוא שיקוף מדויק של הדיסטופיה של רובנו, של ה-99% שנאבקים במשבר אקלים וחוסר יציבות ביטחונית, נוסף למשברים כלכליים וזיהום הולך וגובר ברוב העולם. זאת בזמן שפסגת ההון מתכנסת לה בנוף הציורי והשליו של פסגת הר מושלג בדאבוס. שם, במקום לשלם את מחיר הכישלון של כלכלת העוועים שלהם, נהנים אנשי האלפיון העליון ומשרתיהם הבכירים מכל הטוב שהם גנבו מהאנושות. שם דנים באפשרויות העמקת החפירה במכמני העולם כדי להעשיר את העשירים ביותר במחיר זיהום, סבל, מלחמות וקשיים לכל השאר.
כדי לרצות כמה עיתונאים, שעוד מסוגלים לשאול שאלות ברוח התקופה, הם כנראה זרקו כמה פירורים של תכניות סביבתיות. ובזמן שהם ממשיכים להדריך את בכירי הפוליטיקאים, שאמורים לדאוג לאינטרס הציבורי, איך לשרת אותם. הפרטות ענק מיותרות כמו ההפרטה המתוכננת של נמל חיפה, יקבלו את ברכת הדרך. לא רק בישראל לוקחים חברה ציבורית רווחית ויעילה ומפריטים אותה בפרוטות לשוק הפרטי. כך יתעשרו טייקונים ותאגידים. הם יתרמו לפוליטיקאים הנכונים כדי שיעבדו לטובתם. במקום לשלם מס הוגן יוכלו לקנות אותם ולהתעשר עוד על חשבון הציבור.
זה הזמן לשנות כיוון, להתנכר לרוח דאבוס, לסמן את הפוליטיקאים שמכרו ועודם מוכרים אותנו לפלוטוקרטיה ואת הפלוטוקרטיה עצמה. להחליף את המנהיגות הפוליטית ולצאת למאבק על חלוקה מחדש של המשאבים שאנשי דאבוס דאגו לתמרן לידיהם של המעטים.
האוטופיה שהם מציירים לעצמם שם על ראש ההר היא הדיסטופיה שלנו. הם רואים עולם עולה בלהבות כשרובנו בתוך האש. הם רואים בו את המודל ולשם הם חותרים. ואילו הם עצמם שוהים בבטחה במגדלי קרח נקיי אוויר ומים, מאובטחים מפני חדירת ההמונים והרחק מעיניים בוחנות.
אסור לנו לאפשר לזה להימשך. אסור לנו לאפשר את המשך הטירוף שזיהם את העולם וערער אותו ואת רווחת תושביו רק בשביל שקומץ קטן של בעלי הון אדיר יוכלו להתעשר יותר ויותר.
כנס דאבוס מסמל יותר מכל את הטירוף של העולם בחמישים השנים האחרונות ואת האסון שהתפיסות הניאו-ליברליות והניאו-שמרניות הביאו עלינו. כנס דאבוס מסמל את הכישלון של חמישים שנות התנכרות למדינת הרווחה החזקה, המתרחבת, מצמצמת הפערים ומחזקת הביטחון והשלווה.
הגיע הזמן לשנות את הכיוון הרחק ככל שניתן מרוח דאבוס והכישלונות האיומים להם הביאה.
תגיות: הסכם ברטון וודס, ועידת דבוס, משבר-כלכלי, ניאו ליברליזם, ניאו-שמרנות, פלוטוקרטיה, שינוי אקלים
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
26 בינואר, 2020 בשעה 0:30
משהו מתחיל לזוז...
בין המשתתפים גם גרטה תונברג, היא לא היתה בעולם כשניכסון וחבורת שיקגו ביטלו את הסכמי ברטון וודס.
היא נציגת דור נְכָדַי שיצטרכו לנקות את מה שהדור שלי קלקל ומקלקל.
וגם כמה וכמה אנשים, מאלה שאחראים לרע המתמשך, מדברים אחרת, מדברים בשפה של אחריות חברתית. האם זה בקע בסכר או התירקקות והתיפיפות, נחיה ונראה.
אסור לאבד את התקווה, אבל אסור גם לנוח ולתת לדברים שיקרו מאליהם, הם לא.
26 בינואר, 2020 בשעה 0:37
וגם זה (אנגלית)
https://promarket.org/emmanuel-saez-saying-inequality-has-not-increased-in-the-us-the-
/equivalent-of-being-a-climate-change-denier
26 בינואר, 2020 בשעה 7:48
ואפילו האקונומיסט (עברית, הארץ)
https://www.haaretz.co.il/magazine
/the-edge/1.8435640
כמובן שנותרים חשדות, שמא זה מס שפתיים, לי -אופטימיסט חסר תקנה – נראה שלא.
אצלנו… נצטרך לעבוד קשה כדי להתגבר על הנזקים, אחרי שאולי נצליח לשנות תודעה.
כנראה שגם בעניין שוויון חברתי צריך קודם כל להיפטר מהכיבוש.
26 בינואר, 2020 בשעה 8:20
הפתרונות שצריך רדיקליים בסגנון הדיל החדש הירוק של הסנטור סאנדרס ולא מאפשרים לתת למנהיגות הכושלת של האנושות זאת שאפשרה את המשבר הזה לתקן תוך שמירה מירבית של האינטרסים שלה.
29 בינואר, 2020 בשעה 20:53
לאט לכם ... קצת מחשבות
מילא שהראשונות להיפגע מקיצוב או איסור עולמי של פליטת מזהמים יהיו בעיקר מדינות העולם המתפתח, למרבה הצער אפילו במדינות המפותחות הראשונים להיפגע יהיו עובדים מן השורה המתפרנסים בכבוד ואשר עובדים או בייצור האנרגיה המזהמת או שתלויים בה בעבודתם במפעלי לאו טק מסורתיים.
ובמקרים רבים אותה אנרגיה מתחדשת מצריכה הרבה פחות כ"א לייצור ותחזוקה.
למי שייצא לנסוע בכבישי אריזונה, אפשר לראות בצדי הדרך שטחי ענק עם קולטני שמש עם ביתן בודד שמיועד לצוות התחזוקה הקטן.
אז בהצלחה לכם חברים, נראה שדווקא "בעלי ההון" מחככים ידיהם בהנאה בציפייה למעבר.
12 בפברואר, 2020 בשעה 12:23
חמישים שנים בהן
חמישים שנים בהן העולם התפתח והתקדם, מיליארדי אנשים יצאו מעוני לחיים טובים יותר, הכל בזכות השיטה הכלכלית "הגרועה ביותר (מלבד כל השאר)", שיטת השוק החופשי.
תמיד יהיו מוקיונים שירצו לרקד בכיכר העיר ולספר לנו שהשמיים נופלים אבל…
מיהו ג'ון גאלט?!