מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
פסילת יזבק: אחרי עזיבת זועבי, מייצרים את בובת הוודו החדשה
הניסיון לפסול את יזבק אינו קשור לחברת הכנסת עצמה, אלא לתפקיד שמיועד לה כ"עוכרת" האולטימטיבית של הממסד הישראלי,….. אין ספק שעמיר פרץ יודע שמדובר ברדיפה פוליטית חסרת בסיס. אך גם הוא מתקשה לעמוד בעוצמת הרוח
מאת: אורלי נוי
הניסיון לפסול את יזבק אינו קשור לחברת הכנסת עצמה, אלא לתפקיד שמיועד לה כ"עוכרת" האולטימטיבית של הממסד הישראלי, שבדמותה יגולם סך הפחדים, השנאות והמאוויים האפלים שלנו. אין ספק שעמיר פרץ יודע שמדובר ברדיפה פוליטית חסרת בסיס. אך גם הוא מתקשה לעמוד בעוצמת הרוח
בישראל יש מעט מאוד דברים קלים כיום מאשר להפוך פוליטיקאית פלסטינית לאויבת ציבור. ויש עוד פחות דברים שמניבים הון פוליטי זמין מזה. הנה, זה קורה לנגד עינינו בימים אלה ממש. על המוקד: היבא יזבק מבל"ד, חברת כנסת מטעם הרשימה המשותפת.
בריטואל הקבוע שלפני כל בחירות, חברי כנסת מהימין משתמשים בפארסה של ועדת הבחירות כדי להגיש בקשות פסילה נגד רשימות ומועמדים פלסטינים, ועל הדרך לגזור עוד קופון מההסתה הכרוכה ב"נימוקי" הדרישות האלה.
בל"ד, כמובן, היא כתובת נצחית לדרישות הפסילה, אלא שהיא מייצרת עבורם סוג של מלכוד: על פניו, הדרישה המתבקשת היתה לפסול את בל"ד – ובעצם את הרשימה המשותפת כולה – על פי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המעגן את אופייה הדמוקרטיה והיהודי של המדינה. אלא שטיעון זה נופל פעם אחר פעם בבית המשפט העליון, ולכן צריך ללכת על הראש של המועמדים עצמם.
אבל מה עושים כאשר בל"ד מגיעה לבחירות עם שלושה מועמדים חדשים, שעוד לא הספיקו לצבור רקורד של אמירות ציבוריות או פעולות שאפשר לגייס למסע הדה-לגיטימציה? לא מתעצלים, הולכים לנבור בפוסטים שלהם בעמודי הפייסבוק הפרטיים שנים (!) אחורה, עד שמוצאים.
בישראל, ככלל, אם רוצים להפליל, להשחיר, להסית או לעשות דה-לגיטימציה לפלסטיני, תמיד תמצא אמתלה. במקרה של יזבק, המונע ללא ספק גם ממניעים מיזוגניים, היא נמצאה בדמות פוסט ששיתפה לפני כחמש שנים, אחרי ההתנקשות בחייו של סמיר קונטאר, שבו הוא כונה "שהיד".
השיח הישראל השטחי עד כדי דיכאון סביב הסכסוך, על כל נגזרותיו, מקשה מאוד להסביר את משמעות המושג "שהיד" בקונטקסט של שנות דיכוי שגבו גם קורבנות יהודיים, אבל לאין ערוך יותר קורבנות פלסטיניים. בקונטקסט הזה, גם אדם שרצח חפים מפשע ונקטל על ידי ישראל הוא קורבן של הסכסוך ושל האלימות הנגזרת ממנו, גם אם אינו פלסטיני בעצמו, כמו במקרה של קונטאר.
משמעות הדבר אינה תמיכה במעשיו של האיש עצמו, ויזבק – כמו גם כל יתר חברי הרשימה המשותפת – מביעה שוב ושוב עמדה נחרצת נגד כל פגיעה בחפים מפשע,..
תגיות: בית-המשפט-העליון, בלד, הסתה, ועדת הבחירות המרכזית, שיחה מקומית
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
21 בינואר, 2020 בשעה 9:03
בלד בוחרת בפרובוקציות בניסיון למתג את עצמה כי אף אחד לא מבין למה צריך את המפלגה המיותרת הזו. באפריל ראינו שהאלקטורט של המפלגה הוא בערך מנדט וחצי, וחצי מתוכו הגיע מסכנין בעקבות שיבוץ מוצלח שלהם במקום השלישי.
אחרי שנפטרנו מהליברל-רדליקליזם במגזר היהודי, נשארנו עם בלד וחזון המדינה הבורגנית שלה.
כל זה כמובן לא מצדיק את הפסילה של ח"כ יזבק שצריכה להסביר שהאמירות שלה הן הצבת מראה לגיטימית לפולחן הצבא והגנרלים בישראל. אין הבדל בין גנרל שהורה להוריד בית לבין מי שמורה להוריד אוכלוסיה אזרחית יהודית, שניהם פוגעים שלא כדין באוכלוסיה אזרחית.
12 בפברואר, 2020 בשעה 12:17
היבא יזבק
היבא יזבק ומוכנות השמאל הישראלי לאמץ ולגונן עליה ועל דומיה מסבירים מדוע הציבור הישראלי הפנה את גבו לשמאל, רב המתגוררים בארץ הקודש מבינים שתי הנחות יסוד די בסיסיות וברורות:
1. שגשוג מגיע באמצעות שוק חופשי ולא תכנון מרכזי כושל סטייל בריה"מ.
2.בני דודנו היקרים אינם יכולים\מסוגלים להגיע לפשרה אמיתית בסכסוך על הארץ ומעוניינים ביעד פוליטי שמשמעו השמדת מדינת ישראל.
בינתתים כותבי האתר עבודה שחורה חיים במציאות מדומיינת, אולי "תודעה מעמדית כוזבת" 🙂
ובכל מקרה מיהו ג'ון גאלט?!