מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
התכנון הישראלי במשבר בשל דורסנות המדינה
הקמת ועדות התכנון ול"ל, וד"ל, ות"ל, ותמ"ל, גורמת להוצאת סמכויות מהוועדות הארצית והמחוזיות ובכך היא מפרקת את הכוח של מערכת התכנון הישראלית מלטפל בנושאים השונים בצורה מרחבית ומכלילה ובהתייחס לצרכי הציבור. ועדות התכנון הייעודיות יוצרות תכנון שאינו לוקח בחשבון את טובת הציבור
מאת: שי הרשקו
דורסנות המדינה הביאה את התכנון הישראלי למשבר
התכנון הישראלי תמיד הפריד בין המגורים, המסחר, הפנאי, מוסדות הציבור ועוד. עם השנים מבינים יותר ויותר שמדיניות זו הינה שגויה לחלוטין. יותר קל לתושבים שחיים בערים השונות לקבל שירותים או להגיע לעבודה כאשר אלו קרובים למגורים. הדבר מצריך תכנון קרוב ככל האפשר של הפונקציות השונות וקלות הגעה האחד לשני לכמה שיותר אנשים. לכן, הערים הגדולות יותר אטרקטיביות מהקטנות יותר. למשל, אילת בדרום וטבריה בצפון שלשתיהן התעסוקה מוגבלת ואין בהן כל שירותי הרפואה הנדרשים בתוכן. הערים השונות יכולות לספק איכות חיים ושביעות רצון מהחיים של התושבים אם יספקו נוחות לתושבים. הנוחות הזו נזנחה לחלוטין.
במקביל, על מנת להתמודד עם אתגרים שונים או הרצון לקדם תכניות שונות, מוציאים סמכויות מהוועדות הארצית והמחוזיות. עצם הקמת הול"ל (הוועדה לבניה למגורים) בשנות התשעים בגלל משבר דיור אמיתי, הות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות ) כדי לקדם תשתיות חיוניות, הוד"ל (ועדה לדיור לאומי ) והותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור ) כדי לטפל במשבר הדיור, מפרקת את הכוח של מערכת התכנון מלטפל בנושאים השונים בצורה מרחבית ומכלילה.
מזה שנים רבות משרד השיכון מנסה להקים יישוב ערבי חדש על גבעות טרטור מדרום ליישוב ג'דיידה-מכר. תחילה עברו דרך הוועדה המחוזית, עברו לוועדה הארצית ליצירת תכנית מתאר ארצית חדשה ליצירת היישוב החדש ובשנים האחרונות מנסים לתכנן יישוב על השטח הנ"ל בוותמ"ל. הבעיה היא שהמדינה בזבזה מליוני שקלים על התכנון שלא בטוח תואם את צרכי החברה הערבית, הביא את התכנון לועדה שאין בסמכותה לתכנון יישובים חדשים והרשות המקומית ג'דיידה-מכר מתנגדת לבנייה על גבעות טרטור. דוגמה אחרת היא התכנון למקם תחנות כוח המופעלות בגז ליד שכונות מגורים במקום פאנלים סולאריים על גגות המבנים. ועדות התכנון הייעודיות הללו בעצם יוצרות תכנון שאינו לוקח בחשבון את טובת הציבור שהוא אמור להיות הלקוח של תוצרי התכנון.
במהלך שנות קיומה המדינה השקיעה יותר בתחבורה הפרטית מאשר בתחבורה הציבורית. לאחר שהסירה חלק מהמסילות מתוואי הרכבת המנדטורית שהיה לפני קום המדינה מיאטה בפיתוח התחבורה הציבורית. יתרה מזאת, השקיעה רבות בפיתוח תשתיות לרכב הפרטי. במהלך השנים התקבע תקציב משרד התחבורה על השקעה עודפת לרכב הפרטי על פני שאר סוגי התחבורה בישראל. ישנן עדויות שמשרד התחבורה החל בתכנון רכבת תחתית במטרופולין תל אביב כבר ביוני 1967. ישראל כץ שר התחבורה החל לקדם את הרכבת הקלה במקום. למרות הגידול בהשקעה של משרד התחבורה ברכבת הקלה והכבדה, התקציב המופנה לרכב הפרטי הוא הגדול ביותר. במקביל, מנהל התכנון המשיך בקידום תכניות שמקשות על התניידות תחבורתית שמחברת בין השטחים העירוניים בכלל ובכל עיר בפרט – בין אם על ידי פרוורים ובין אם תכנון תחבורתי שמקשה על ההתניידות והתחבורה הציבורית. הרשויות השונות – משרד התחבורה, מנהל התכנון והרשויות המקומיות – גם לא השכילו לקדם תשתיות אופניים או לאפשר הליכה נוחה ובטוחה.
מאחר ושטח מדינת ישראל הינו מצומצם צריך למצוא מקום לכל פונקציה שהיא, כך גם עם שטחים פתוחים, חקלאיים וירוקים. ראשי ערים רבים מעדיפים לבנות על שטחים פתוחים מחוץ לערים משום שהדבר קל יותר מאשר לקדם התחדשות עירונית. יחד עם ההליך המאוד מהיר של הותמ"ל, במיוחד על שטחים חקלאיים ופתוחים אחרים, יש פחות שטחים פתוחים לצרכים אחרים או לבניה עתידית. התוצאה של בנייה מחוץ לעיר היא הזנחה של השכונות הוותיקות. ראינו זאת בכל עיר שהוול"ל תכננה בתוכה בשנות התשעים. יתרה מזאת, כל שטח חקלאי מעובד חשוב לביטחון התזונתי של מדינת ישראל.
כפי שהזכרתי קודם לכן, בנייה על שטחים פתוחים מפנה משאבים ותשומת לב מהתחדשות עירונית של השכונות הותיקות. שכונות ותיקות רבות נשארות מוזנחות ואוכלוסיה חזקה שהייתה במקום עזבה את השכונות. התחדשות עירונית מכלילה תטפל הן בחידוש המבנים והן בחידוש התשתיות. יחד עם עירוב שימושים ילדי התושבים עשוים להיות חזקים יותר מהוריהם. השימוש בתמ"א 38 ללא תכנון כולל לשכונות הותיקות יוצר עומסים נוספים על התשתיות הקיימות שלעיתים מיושנות או אפילו לא מספיקות. לכן, יחד עם הבנייה למגורים ותעסוקה יש לשפר את התשתיות תוך כדי דאגה לאוכלוסייה שקיימת במקום.
עוד כשחוקקו את חוק התכנון והבנייה ראו את התושבים כמעמסה בעת התכנון. לכן, שמרו לציבור את האפשרות להגיב רק בסופו של הליך התכנון – כמתנגדים. לפוליטיקאים וליזמים יותר קל להתקדם עם התכנון ללא שיתוף הציבור ולעיתים בשקיפות מינימאלית.
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות ראשוניים לשיתוף הציבור בעת תכנון הכנת תכניות מתאר עירוניות. אולם, אין ערובה שההליך יהיה שקוף לציבור או שיתחשבו בדעתו. מן הראוי שהציבור ישותף החל מתחילת ההליך כדי להציג מה חשוב לו. נכון שלא תמיד ישנה התייחסות ישירה לתכנית. אבל, הרשויות יכולות ללמוד את הלך הרוח ואף לסגל את תכניות העבודה או תכנון עתידי על סמך הדברים שמועלים על ידי הציבור.
לסיכום, מדינת ישראל הובילה את מערכת התכנון לכדי משבר עמוק. עצם ההידבקות לטבלאות אקסל, הבנייה על שטחים פתוחים וחקלאיים, חוסר התחשבות בנושאי סביבה, הוצאת סמכויות מהמערכת הותיקה מבלי לתקן את הנדרש רק מחריף את המשבר עצמו. מי שישלם את המחיר על המחסור בתכנון שלוקח בחשבון את כל הצרכים – דיור, תחבורה, תשתיות, תעסוקה ועוד – הם כבר מי שחי היום והמחיר יגבר עם השנים. התכנון של היום ישפיע על דורות קדימה. הקו המוביל את התכנון הוא איך מתמודדים עם הבעיות של היום. כאשר אפשר להתמודד איתם – בעיקר עם יוקר הדיור – באמצעים אחרים העומדים לרשות משרדי האוצר והפנים ובנק ישראל.
שי הרשקו הוא גיאוגרף, חבר הנהלת מטה המאבק לבינוי שפוי
תגיות: בינוי שפוי, הפרטת תהליכי התכנון, ות"ל, ותמ"ל, חוק הותמ"ל, חוק-הוד"לים, תכנון ובנייה
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
21 באוגוסט, 2019 בשעה 14:44
רשמו לפניכם - הממ"דים הם הכנה למלחמה שהיתה!!!!!
תודה לכותב המאמר ול"עבודה שחורה" שפרסמה אותו.
"השימוש בתמ"א 38 ללא תכנון כולל לשכונות הותיקות יוצר עומסים נוספים על התשתיות הקיימות שלעיתים מיושנות או אפילו לא מספיקות. לכן, יחד עם הבנייה למגורים ותעסוקה יש לשפר את התשתיות תוך כדי דאגה לאוכלוסייה שקיימת במקום".
1. בגלל העדר כל קשר מחייב בין אישורי תמ"א 38 למצב התשתיות – הופכת תמ"א 38 מתכנית שנועדה כביכול להתחדשות עירונית – לתכנית שתזרז את ה"סלמיזציה של הערים".
הוועדות המחוזיות דווקא שמחות להגדיל את הכנסות הארנונה מציפוף הבניה על תשתית קיימת, מאחר שאין התניה בין אישור תמא 38 למצב התשתיות.
וכשמספרים לך שהגדלת הארנוה תאפשר טיפול בתשתיות.
בוווול שיט.
במיוחד בירושלים שסובלת כרונית מתת גביה (משפחה חרדית בת 12 נפשות תקבל הנחה גם אם גרה בדירה מרווחת.
בירושלים אושרה לחברת חשמל תכנית "חידוש תשתית" בקרית שמאול (שכונה ותיקה בין רחביה לטלביה). האמנם חידוש?
החליפו תשתית עילית ישנה בחדשה אבל זו סתמה את אפשרות המעבר להולכי רגל על המדרכות הצרות ממילא בסמטאות (שנקראות משום מה "רחובות").
התשתית העילית שהוגבהה מגדילה את החשיפה לפגיעה מנזקי מזג אוויר.
2. רוב האנשים שרוצים את התמ"א – משיקולי ם של הגדלת הדירה בחדר נוסף (הממ"ד).
צמצום מספר הדירות הקטנות יותר והרחבת מספר הגדולות ביותר – עשוי להעלות דווקא את המחיר לקטנות,
אבל חמור מזה – שנים וחצי אנשים שאולי יקראו את התגובה אולי כדאי שירשמו לפניהם את ההערה הבאה:
הממ"דים הם הכנה למלחמה שהיתה!!!!!