מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
השמאל דואג לעובדים, הימין משרת את העשירים
בתקופת בחירות זו על השמאל להסביר כי הוא הדואג למעמד העובדים. רבים מהעובדים מצביעים לימין. אבל שלטון ימני משרת את העשירים ולא את העובדים. שמאל שיסביר לעובדים וידבר על העברת נטל המיסוי מהעובדים אל העשירים יוכל לזכות בתמיכת העובדים
מאת: ק. טוכולסקי
מיסוי ההון או מיסוי העבודה, מי ישלם את צרכי המדינה והחברה
יושב בדימקס עם הנהג של האימון, קופצים להביא משהו מנקודה א' לנקודה ב' במחנה הצבאי, מדברי על מכוניות, אחרי שגמרנו לנתח יתרונות של היברידיות מול דלק וליסינג מול בעלות, הוא אומר לי: "וואלה אחי אני לא מבין למה אני משלם כל כך הרבה על רכב ש-90% מהזמן הוא רכב עבודה". אמרתי לו: "אח שלי זה די פשוט, יש לנו ממשלת ימין, ממשלת ימין תמסה את העבודה ואת האדם העובד ולא את ההון, כי ממשלת ימין תמיד תדאג לבעלי ההון". אמר לי: "ומי לא ידאג לבעלי ההון, כולם בכנסת עשירים?" אמרתי לו: "ממשלת שמאל". אמר לי: "השמאל זה לא מי שרוצים לתת את המדינה?", עניתי: "לא. השמאל רוצים שאת הנטל של קיום המדינה יישאו מי שיש להם הון ולהעביר את נטל המס מהעבודה להון. השמאל גם יודעים שבמלחמות העשירים מתעשרים והשאר סובלים, אז הם גם רוצים שלום". ענה לי: "הפעם אני לא מצביע לימין, נמאס לי".
הדיאלוג הזה אכן נתקיים, זה לא איזה משל דידקטי בספר הדרכה. וזאת אחת הסיבות שבגילי אני עדיין עושה מילואים. גם המילואים זו בועה, גם פה פוגשים פלחים מסוימים של אוכלוסייה ולא אחרים (כמעט אך ורק גברים יהודים, מעט מאוד נשים ולא יהודים למשל). את הנהג שסופח לאימון הספציפי הזה, בן למעמד העובדים, שחי בעיר פיתוח צפונית, לא הייתי פוגש לשיחה בשום מקום אחר. כי המעגל היחיד שאנחנו מסתובבים בו ביחד זה במילואים.
המסר הדידקטי מאוד פשוט. הימין בישראל כמו בכל העולם עוסק בהסוואת מהותו. היגד כמו: "אני דואג רק להון ולא אכפת לי מהאחרים", זה לא מסר שמנצח בחירות. גם לא להגיד "אני אקצץ לכם בשירותים ותצטרכו לשלם יותר". לכן הימין משתדל לא לעסוק בנושא הכלכלי חברתי. וכשהוא עוסק בו, הוא מעביר מסרים שקריים וחלקיים. אומר הימין: "נוריד מיסים ונקצץ בביורוקרטיה!" ומתכוון לומר "העשירים ישלמו פחות מיסים, אתם תקבלו פחות שירותים". לכן במקום לגמגם ולהתחבט, במקום לשתף פעולה ולהיגרר, השמאל צריך להגיד דברים כהווייתם.
ממשלת שמאל תעביר את נטל המס מהעבודה להון, משכירים ועצמאיים קטנים שהיום צריכים לשלם מס בשיעור גבוה על כל דבר, לטייקונים ותאגידים שנהנים מפטורים על כל דבר. זקיפת ההטבה תרד בכל מקום שזה הגיוני. במקום שרשות המיסים תודיע שהיא ממסה את החזר ההוצאות שהסגל הדיפלומטי מקבל לצורך קיום פגישות מחוץ למשרד בחו"ל, במקום שרכב עבודה יחשב כהטבה, או שבעלי עסקים קטנים יצטרכו לקנות רכב גדול יותר ומזהם יותר רק בשביל שהוא יחשב כרכב עבודה, ועוד שורה של גזירות מס קטנוניות שבאות למלא את החלל שיוצרים הפטורים וההנחות של המס על ההון, ימוסה ההון הגדול, במיסוי על אחזקות הון, על רווחי הון, על רכוש ועל ירושות.
הרבה נשאל בישראל על דפוסי ההצבעה של האדם העובד, כבר שנים שמנסים לפתוח את הקשר הגורדי שקושר דווקא את העובדים, אנשי הצווארון הכחול, לימין. כנראה שכמו אלכסנדר הגדול שחתך את הקשר הגורדי במכת חרב, גם אנחנו יכולים לעשות דברים פשוטים, במקום להתחבט ולהתבלט. שמאל שיחזור לבסיס ויבטיח שבמדינה שמספקת שירותים טובים ושווים לכל אזרחיה ללא שום הבדל, נטל המס יוקל על העובדים ויוכבד על העשירים. נטל המס יעבור מעבודת האדם להון שנצבר אם נצבר, ממי שבקושי נושם למי שלוקח את הרוב לעצמו.
חצי עבודה כבר נעשתה לנו. הימין מ"כחול לבן" וימינה לא יבטיח את הורדת נטל המס על האדם העובד. הם ידברו על קיצוץ בביורוקרטיה (הפחתת השירותים שמקבלים ה-99%, והפחתת הפיקוח על עוולות הטייקונים והתאגידים), אבל הם לא יכולים או רוצים להבטיח את העברת הנטל של המס לצורך קיום מדינת הרווחה והרחבתה. את זה יכול וצריך לעשות השמאל.
כדי לדבר עם בני המעמד העובד צריך לדבר על מה שמעניין אותם. והם מתעניינים בכסף שלהם, ברמת החיים שלהם, בשירותים שהם מקבלים לא פחות מאף אחד אחר ואולי אפילו יותר ובצדק.
כשהשמאל יטרח לדבר על זה, ובלי סיסמאות מסובכות, בלי התפתלויות, בלי לפחד מלאבד תורמים, השמאל יהיה רלבנטי להם, ובכלל. השאלה של הבחירות, לנוכח הגירעון התקציבי, לנוכח משבר מדינת הרווחה, צריכה להיות פשוטה: מי ישלם על מדינת ישראל ומה היא תהיה. אם השמאל יעמוד על תשובה שמאלנית, יש לו סיכוי ויש לו תקומה.
תגיות: בעלי הון, ימין, מיסוי, עובדים, שמאל
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
13 ביולי, 2019 בשעה 19:00
זה הדגל שהשמאל צריך להרים ושיביא ישר לכיסו אי אילו מנדטים
כל זמן שלא ממסים ירושות (מסכום מסוים ומעלה, ולא נכנס לזה עכשיו)
אף אחד לא יכול לספר לנו שכדי להסגור את העודף בגרעון צריך לקצץ במערכות שגם ככה עובדות בתנאי חסר.
אי אפשר לקבל טענות על קיצוצים כאלה ואחרים שנוגסים במערכות שגם ככה מתמוטטות,
כל זמן שאין כאן מיסוי על ירושות כפי שנהוג ברחבי העולם.
אי אפשר.
התמקדות בדרישה הזאת מעבירה אי אילו מנדטים ישר לכיס של השמאל האמתי לא המדומיו.
ומוטב שהשמאל יקדים ויניף את הדגל הזה.