מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
על חשיבותה של ועדת-השקיפות
תגובה למאמר של ק. טוכולסקי "ועדת-שקיפות לא תשנה שחיתות של שלטון ימין. נחוצה אלטרנטיבה שלטונית". תרומת ועדת-השקיפות, כמו גם תרומת ועדות-הכנסת האחרות, היא תרומה מהותית. אין בכוחה להעלים שחיתות, אך בכוחה לצמצם שחיתות
מאת: יוסף הירש
ועדת-שקיפות לא תשנה שחיתות של שלטון ימין. נחוצה אלטרנטיבה שלטונית
אם ועדת השקיפות תבוטל, לא יהיה בכך נזק גדול. באופן שבו מקודמת השקיפות בישראל, היא בעיקר משרתת את האינטרס של הרשות המבצעת לעקר מתוכן את דיוני הרשות המחוקקת. את האידיאולוגיה הימנית הכלכלית ההגמונית בישראל צריך לאתגר בחלופה, באלטרנטיבה מאת: ק. טוכולסקי
הכלי של הוועדה, ככל ועדה אחרת, הוא אכן "טכני" שאינו ייחודי כאמור לוועדת-השקיפות, אך הזלזול שלו ב"טכניקה" ממש לא במקום בלשון המעטה. המפלגות שכותב המאמר מצפה מהן בצדק להציג אלטרנטיבה מהותית הפסידו בבחירות וממילא מידת התרומה שלהן לעבודת הכנסת נגזרת ממספר המושבים שהבוחר העניק להן. אם נלך לשיטת הכותב על פי התפיסה ה"טכנית" אפשר לוותר על תרומתן של כל ועדות-הכנסת ואף של מבקר המדינה שתרומתן היא "טכנית" בלבד. אז לא: התרומה של חלק מועדות הכנסת ובראשן ועדת- השקיפות ואף של מבקר-המדינה היא תרומה מהותית. אין בכוחן להעלים את השחיתות, כפי שהכותב מצפה בתמימות, אך יש בכוחן הלכה למעשה לצמצם את נגע השחיתות.
ההתקפות האישיות הפרועות של הכותב על יושבת ראש-הוועדה נובעות, ככל הנראה מבורות, כך יש לקוות, ולא חלילה מזדון. אני גמלאי של משרד מבקר-המדינה ויוצא לי להתבונן באופן שוטף בעבודתן של ועדות-הכנסת. אני מזמין את כותב המאמר לבוא ולהתרשם מעבודתן של הוועדות באופן בלתי אמצעי. חלקן לדאבון הלב משמשות מעין חותמת-גומי לפעולתה של הרשות המבצעת, וחלק מיושבי ראש הוועדות אכן סוגרים נושאים חשובים מחוץ לחדר הוועדה כפי שהכותב מציין, תוך רמיזה גסה וכוזבת לוועדת-השקיפות.
בניגוד לחלק מן הוועדות האחרות, חברת הכנסת סתיו שפיר מגיעה מוכנה לדיוני הוועדה ומאמתת את נציגי הממשלה עם מלוא המסכת העובדתית. ובניגוד לחלק מן הוועדות האחרות, אין כל אפשרות לנציגי הממשלה "למרוח" את ועדת-השקיפות. ראיתי דיונים רבים של הוועדה שבאמצעותם התבררו נושאים רבים שלציבור הרחב לא היה מושג לגביהם.
הוועדה קיימה מאות דיונים על עשרות רבות של נושאים, ביניהם דיוני מעקב, על מנת לברר את מידת ההתקדמות בנושאים שבהם עסקה. כך למשל, בנושא מידת הפיקוח של משרד הרווחה על העברת כספי-המשרד לתשלום משכורות עבור מדריכי מעונות פרטיים לאנשים עם מוגבלות. התברר שהמשרד אינו מפקח אם הכספים המיועדים לתשלום המשכורות מגיעים באופן מלא לידם מטעמי "גמישות ניהולית" לדברי הנציגים. בעקבות הדיון התחייבו נציגי הממשלה לעקוב ולפקח שאכן מלוא הכספים מגיעים למטרה לה נועדו ולא לכיסי מפעילי-המעונות. זו כמובן דוגמה אחת מני רבות אחרות, שכנראה, לדעת הכותב הן "טכניות" משמע ראויות לזלזול.
כאמור, אני ממליץ לכותב המאמר לעיין קצת יותר לעומק בעבודתה של הוועדה המביאה הרבה כבוד לכנסת-ישראל וגם לכל אלה ששלחו את חברת-הכנסת סתיו שפיר לכנסת וגם לאלה שלא שלחו אותה. היא מייצגת את כולם בנאמנות, בכישרון ובהצלחה רבה.
תגיות: ועדת השקיפות, משרדי הממשלה, סתיו שפיר, פיקוח הכנסת על משרדי הממשלה, שחיתות
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
1 במאי, 2019 בשעה 10:01
המבחן הוא מבחן התוצאה
גם דוחות המבקר השפעתם זניחה וכך גם וועדת השקיפות.
סתו שפיר הגיע מוכנה ו….
מה קרה?
מדיניות משנים מהשלטון לא משמרד המבקר חסר השיניים שהדוחות שלו גם כך ממוסמסים מהשלב הגולמי ועד אחרי שמעקרים אותם מכל דבר שעשוי להתפס כרדיקלי ועד שהם מתפרסמים.
סתו שפיר השקיע ה4 שנים בניהול הוועדה הזו ושום דבר לא השתנה
שכחול לבן יתעסקו עם זה ה מתאים להם
לשמאל יש בעיות גדולות יותר להתמודד איתן
1 במאי, 2019 בשעה 13:23
משרדי ממשלה רבים אינם מפקחים על כספים שהם מעבירים לגופים שונים
יוסי,
לגבי הדוגמא שהבאת על חוסר פיקוח של משרד הרווחה על כספים שהוא מעביר ואינם מגיעים לייעדם. אני רואה את התופעה הזו גם במשרד החינוך. הוא מעביר מיליוני שקלים לגופים חיצוניים ואינו מפקח על הגעתם ליעד. נראה שזוהי מדיניות ממשלתית כולל. כלומר, נכתבו חוקים, תקנות, נהלים המאפשרים תופעה פסולה זו. ולכן, יש צורך לטפל בבעיה ברמת המדיניות ולא ברמה הספציפית. הייתי מאוד שמחה אם סתיו שפיר הייתה מרימה את הכפפה ופועלת ברמת המדיניות למנוע בזבוז כספים משווע של משרדי ממשלה בשל אי פיקוח הדוק.
1 במאי, 2019 בשעה 17:24
דליה: "כלומר, נכתבו חוקים, תקנות, נהלים המאפשרים תופעה פסולה זו".
ויש להוסיף – המאפשרים תופעות פסולות רבות, לא רק בהעברות כספים.
מנסיוני בחודשים האחרונים – ברמת המקרו אין לחברי הכנסת מושג ירוק מה קורה עם החוקים שהם מחוקקים.
לכל היותר מגיעים אליהם "ריקושטים" ברמה הספציפית, וברמה הזו הם מטפלים, לפעמים עם הישגים מסוימים ולפעמים אפילו זה לא.
הגיוני להניח שנכתבות עבודות מחקר על הקשר הרופף בין החוקים לבין מה שקורה אתם אחרי שעברו לאזור התקנות והנהלים והביצוע.
אבל לא כל מה שהגיוני אכן עובד.
דוגמה: החוק קובע שלעובדת זרה בהריון ואחרי הלידה יש אותן הזכויות כמו לכל עובדת ישראלית אחרת.
ובמילים אחרות על ה"מעסיק" שלה חלות בדיוק אותן החובות שחלות על כל מעסיק אחר במשק.
אם צריך להסביר את הבדיחה ההזויה הזו – אז כבר אין טעם להסביר.
רק כדאי לומר שחבל שהמחוקק שכח מי הם המעסיקים של עובדות זרות, ואיך יבטיח החוק שזכויותיהם שלהם לא יפגעו.
כרגע יש פגיעה קשה במטופל ה"מעסיק" – נכים, קשישים סיעודיים.
את "הפתרונות" לפגיעה הזו מציעים באופן גלוי עובדי מדינה רלבנטיים וכן חברות הסיעוד וחברות כוח אדם.
אבל בשביל זה יש את הגשש החיוור ולמה לשלם למישהו שמדקלם לך את הגשש?
אם וועדת השקיפות היתה בודקת את עצמה בתור התחלה – כלומר את המחוקק, ודוחפת לשינויים בהתאם – זה לא היה רעיון רע בכלל.