מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
תפיסת שלטון הרוב של הקואליציה – פתח לחקיקה אנטי-דמוקרטית
התפיסה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב מוטעית ומסוכנת. שלטון הרוב אינו המרכיב הבלבדי בדמוקרטיה. למצדדים בו יש מטרות פוליטיות שימומשו בחקיקה שתבטיח את חסינות ראש הממשלה מפני השלכה לבית האסורים והמשך השליטה בשטחים הכבושים
מאת: אמנון פורטוגלי
על שלטון הרוב בדמוקרטיה
בנאום שנשא מנחם בגין בוועידת תנועת החירות הוא התייחס לעליונות המשפט:
"למדנו כי רוב פרלמנטארי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומוסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של "עליונות המשפט", כלומר קביעת החירויות האזרחיות כ"חוק היסוד" או "חוק עליון" ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות." מנחם בגין 'השקפת חיים השקפה לאומית' 23 במרץ 1951.
ב–2012 זכו האחים המוסלמים בבחירות החופשיות הראשונות לפרלמנט ולנשיאות שנערכו במצרים, ומוחמד מורסי נבחר לנשיא. אנשי האחים המוסלמים הציגו את מה שמתרחש במצרים כניצחון הדמוקרטיה אחרי עשרות שנים של משטרי דיכוי. הם טענו כי ממשלתו של מורסי פועלת לאורם של עקרונות ריבונות העם, וכי כל מעשי החקיקה שלה נעשים בשם הדמוקרטיה ועקרון שלטון הרוב. על הטענות שמה שמתרחש במצרים מבטא התעלמות מוחלטת מן ההיבט השני של הדמוקרטיה, שמירת זכויות המיעוט, השיבו חסידי המשטר כי מפלגות המיעוט שנכשלו בבחירות, יוכלו להתמודד בבחירות הבאות. ואם הרוב יבחר בהן, הן יעלו לשלטון.
התפיסה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב פשטנית, מוטעית ומסוכנת. בשנות ה-30 של המאה הקודמת נהנו היטלר ומוסוליני מתמיכתו של רוב מאסיבי. גם דיקטאטורים כמו פירון, נאצר וחומייני נהנו מתמיכה מאסיבית. איש לא יטען ברצינות, שתמיכת הרוב מכשירה מדינות אלו ושליטים אלו מבחינה דמוקרטית.
בדמוקרטיה אכן יש תהליך של הכרעת רוב, אבל שלטון הרוב, תמיכת הרוב, או הכרעת הרוב אינם המרכיב הבלבדי או העיקרי בדמוקרטיה, ואופיו של תהליך הכרעת הרוב שונה ממקום למקום..
לעמדה חד־צדדית וחלקית זו, כאילו הדמוקרטיה משמעותה הבלבדית היא שלטון הרוב, שותפים היום לא רק מי שהיו דוברי האחים המוסלמים, אלא גם ויקטור אורבן בהונגריה וירוסלב קצ'ינסקי בפולין, ורבים מדי בליכוד ובמפלגות אחרות בימין הישראלי.
כך אנו שומעים וקוראים כי בדמוקרטיה 'אמיתית' העם מצביע בבחירות אחת לארבע שנים בהן הוא נותן מנדט לנבחרי הציבור לחוקק ולמשול בלי גבולות. וזאת בלי שהבג"ץ או היועצים המשפטיים, יגבילו את חקיקת הכנסת.
כך אנו שומעים וקוראים כי דמוקרטיה היא שלטון הרוב. בבחירות הרוב קובע מי יקים את הממשלה, בכנסת הרוב קובע בוועדות ובחוקים, ובהחלטות ממשלה הרוב קובע. מי שנבחר צריך לקבל את הכוח לשלוט על פי רצונו והשקפתו. פוליטיקאי שנבחר, כטוב בעיניו יעשה.
אלא שזו אינה דמוקרטיה, זו 'דמוקטטורה' – דיקטטורה לכאורה 'דמוקראטית', שבמרכזה שלטון יחיד, שאין כנגדו כל פיקוח או בלם או איזון. במשטר דמוקטטורי הרשות המשפטית ובעיקר בג"ץ לא יפריעו ולא יעצרו מהממשלה לחוקק חוקים כאוות נפשה ולפי הדרישות של מפלגות שונות בקואליציה.
יתרה מזאת, המצדדים בשלטון הרוב בישראל אינם מציינים את המטרות הפוליטיות של חקיקתם. אפשר לחשוב כי נתניהו, לוין, שקד וסמוטריץ' נלחמים להגנת הדמוקרטיה הישראלית מפני גורמים חשוכים שמתנכלים לה. מפני מערכת המשפט ובג"ץ, אנשי אקדמיה ותקשורת, וכל מיני אליטות מתנשאות, הנכללות לדבריהם ב- Deep State הישראלי. אלא שהמטרות האמיתיות של אלו הנושאים את שם הרוב בחקיקה, הן להגן על נתניהו מהשלכה לבית האסורים, לוודא את המשך שלטונם, להבטיח את השליטה הישראלית בשטחים, את מימוש חזון א"י השלמה ואת צמצום הזכויות של האוכלוסייה הערבית הן בשטחי ישראל הריבונית והן בשטחים שכבשה ישראל ב–1967. וזאת בשיטת נמרר את חייהם עד כדי כך שירצו לעזוב מ'רצונם החופשי'. וכל זה תוך החלשת המנגנונים שנועדו להבטיח הגנה על זכויות המיעוטים, בתי המשפט וכלי התקשורת.
התפיסה של הימין את הדמוקרטיה במובן הצר ביותר של המלה, כשלטון הרוב ללא מצרים שאין כנגדו כל בלם או איזון כמו זכויות אדם, אמנות בינלאומיות, חוקה או חוקי יסוד, ומערכת משפטית, מסוכנת עד מאוד.
שלטון הרוב בלי מגבלות בישראל יכול להביא לדוגמה את החוקים הבאים:
- חוק המבטל את כל החוקים נגד אפליה על רקע גזע, דת, אמונות פוליטיות, וכנגד גזענות והסתה לגזענות, הן מצד הממשל והן מצד פרטים וגופים אחרים. למרות שישראל היא מדינה שותפה לאמנה בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעית
- חוק המחייב את האוניברסיטאות, המכללות וכל המוסדות להשכלה גבוהה לקיים הפרדה מגדרית. החוק ירחיב את הפרקטיקה הקיימת בחינוך הדתי והחרדי לכלל מוסדות החינוך הגבוה בישראל . למרות שהאמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה, נמצאת בתוקף לגבי ישראל מ- 2 בנובמבר 1991.
- חוק המחייב את חברות התחבורה הציבורית לקיים הפרדה מגדרית, גברים בקדמת האוטובוסים ונשים באחורי האוטובוסים. החוק ירחיב את הפרקטיקה הקיימת בתחבורה הציבורית ל'מהדרין' בישובים החרדיים לכל התחבורה הציבורית באוטובוסים בישראל.
- חוק סמוטריץ' להפרדה המחייב את המרכזים הרפואיים ובתי החולים לקיים הפרדה על בסיס לאום במחלקות היולדות. החוק ירחיב את הפרקטיקה הקיימת בתחום זה במספר בתי חולים לכל בתי החולים בישראל.
- חוק "כל כבודה בת מלך פנימה" שיאסור על נשים לנהוג במכוניות, כפי שהיה נהוג בממלכת סעודיה עד יוני 2018.
- חוק להחזרת הפקידות המקצועית על כנה, שיסתמך על חוק יסוד "ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי" המכונה חוק הלאום. החוק יחייב פיטורי עובדי השרות הציבורי ועובדי הציבור בכלל שאינם שייכים ללאום היהודי.
- חוק שיאסור על העסקת אלו שאינם שייכים ללאום היהודי באוניברסיטאות, במכללות, ובכל המוסדות להשכלה גבוהה.
- חוק 'נומרוס קלאוזוס' לפיו שיעור הסטודנטים שאינם בני הלאום היהודי לא יעלה על 10% מכלל הסטודנטים, בשאיפה להטיל איסור מוחלט על קבלתם לאוניברסיטאות..
- חוק מוסדות התרבות שיקבע את סילוק אלו שאינם שייכים ללאום היהודי מארגונים ומפעלים הקשורים בספרות, בעיתונות, בשידור, בתיאטרון, במוסיקה ובאמנות.
- 'חוק האזרחות של מדינת ישראל' לפיו ישללו מאלו שאינם בני הלאום היהודי כל זכויות הבחירה שלהם.
- החוק נגד התבוללות ולהגנת הייחוד של העם היהודי. החוק יאסור על נישואין בין יהודים ויהודיות לאלו שאינם בני הלאום היהודי.
אפשר להמשיך
בתודה לפרופ' שלמה אבינרי, עמנואל גרוס, ויגאל עילם.
אמנון פורטוגלי, מרכז חזן
תגיות: דמוקטטורה, דמוקרטיה במדרון, חסינות, חקיקה אנטי דמוקרטית, מנחם-בגין, סיפוח השטחים, עליונות המשפט, שלטון הרוב
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
30 באפריל, 2019 בשעה 15:25
למיטב ידיעתי למפלגה הנציונל-סוציאליסטית לא היה אף פעם רוב.
גם לליכוד אין רוב, אבל בעזרת מפלגות תאוקרטיות ונציונליסטיות (שאינן תומכות דמוקרטיה אלא כמכשיר לטובת צבירת כוחן) הצליח נתניהו לגבש קואליציה עם רוב קטן.
התאוקרטים והנציונליסטים מחשבים את הרוב רק לפי קולות היהודים ואז יש להם רוב גדול יותר, כמובן, והם עדיין מחשיבים את החישוב הזה כחישוב דמוקרטי – נו, באמת….ורבים בציבור קונים את השטיק הזה – כלומר – מה שמתואר במאמר כעתיד מאיים הוא כבר הווה קשיח.