תקשורת בחירות 2019 – לעסוק בבעיות ולא רק באישים
מאז החלה מערכת הבחירות, תקשורת המיינסטרים אינה עוסקת בבעיות שעל הפרק, אינה עוסקת במה עשתה הממשלה בארבע השנים האחרונות ובחזון שהיא מעצבת למציאות. התקשורת עוסקת בשאלה "למי תצביעו" במקום בשאלה "על מה תצביעו"
מאת: ק. טוכולסקי
התקשורת משרתת את שלטון הימין
מאז החלה מערכת הבחירות, תקשורת המיינסטרים אינה עוסקת בבעיות שעל הפרק, אינה עוסקת במה עשתה הממשלה בארבע השנים האחרונות ובחזון שהיא מעצבת למציאות, אינה עוסקת בסוגיות מהותיות. באופן שבו הבחירות מוצגות לציבור, הבוחר מבין שלא הולכים להתייחס לסוגיות חשובות הרלבנטיות לציבור. אף אחד לא חושב הי, אנחנו הולכים להצביע על סיעוד ממלכתי או סיום הסכסוך, על אוויר נקי ותחבורה ציבורית יעילה או על יותר מיטות בתי חולים ותכנון הוגן.
ידיעות בתקשורת וסקרים ועוד סקרים עוסקים בשאלה ל"מי תצביעו" בשום נקודה לא עוסקים ב"על מה תצביעו".
המועמדים בבחירות מציעים את עצמם לציבור ואינם מציגים שום אג'נדה. אנשים פותחים את העיתון/הרדיו/האינטרנט/הטלוויזיה ורואים את אותם פרשנים מתעסקים באותן ידיעות צהובות, רואים את אותם הסקרים שבהם מועמדים כמו לפיד וגבאי מסרבים להיות מספרי שניים של גנרלים כמו יעלון וגנץ, ומועמדים במרכז הקיצוני כמו כחלון ולוי שרוצים קולות מהציבור כדי "לשנות" תחת אותו שלטון.
אני הייתי רוצה אלטרנטיבה משמעותית כדי לשקול את הבחירות שלי. אני רוצה לדעת מי מהמועמדים עובד בשביל האזרחים ומי מהם מקפח אותם למען אינטרסים של הון. אבל אין לי שום דרך לדעת שיש אלטרנטיבה כי האלטרנטיבה לא מסוקרת. אף אחד לא שואל את עצמו מה הקשר בין ההצבעה שלי למדד ההצבעה החברתית בכנסת, כי התקשורת עוסקת בצהוב, בסיקור של מאבק דמוקרטי כ"מאבקי כוח" לא לגיטימיים. התקשורת מצלמת את בנט ושקד או אורלי לוי מפריכים סיסמאות, אבל לא מעמתת אותם עם העבודה שלהם בפועל, אף פעם. וכך היא עוזרת לנווט קולות של אי שביעות רצון מהמצב למפלגות שיחברו לשלטון הקיים וישרתו את בעלי ההון. אז איך אני אמור לדעת שיש אלטרנטיבה. ויש אלטרנטיבה.
התקשורת המתמקדת יותר בנושאים כמו אלה המשרתים את ההון ומתעלמת מהנושאים הרלבנטיים לחיי האזרחים. מפלגות מרצ, הרשימה המשותפת, ואפילו חלקים ממפלגת העבודה, לא נמצאים בבעלות ההון וכך הסיקור שלהם גם נראה, זניח וצהוב.
אם התקשורת הייתה מסקרת את אבי גבאי מנהל קמפיין על מצב בתי החולים ושוד הגז, הציבור היה מבין מי דואג לו. אם התקשורת הייתה מסקרת נושאים כמו העלאת שכר המינימום, אוויר נקי, מים אפורים, יותר כסף למקלטים לנשים מוכות ועוד ועוד ועוד, הציבור היה מתוודע לפעילות המחוקקים של מרצ והרשימה המשותפת, והיה מבין מי דואג לאזרח. הציבור היה מבין מי הן המפלגות שמציעות לדאוג לפנסיה שלו ולביטוח הרפואי והסיעודי שלו, מי הן המפלגות שחברי הכנסת שלהם נאבקים במאכערים, שגוזרים קופון על הזכויות שלו ודואגים לשמור על סביבת חייו נקיה מזיהום, מי המפלגות שחברי הכנסת שלהם דואגים לאיכות וזכויות הרופאים והמורות, העובדות הסוציאליות והאחים, מי המפלגות שנאבקות תמיד למען שירות ציבורי יעיל יותר, איכותי יותר, רחב יותר שנותן לציבור יותר שירותים וחוסך לו יותר הוצאות תמורת מסים הוגנים יותר.
סיקור הוגן, עיסוק בנושאים הרלבנטיים לכלל האזרחים לא נקבל מהתקשורת. נציגי ציבור, חברי-כנסת שפועלים למען הציבור נראה שלא יקבלו כותרות חיוביות בתקשורת של ההון, אבל ימשיכו במאבק האפור היום יומי והסיזיפי למען הציבור.
על ציבור הבוחרים לזהות את אלה הפועלים למען הציבור ולתמוך בהם. אם אלה הם שיהיו שרים, הם יקדמו מדיניות למען הכלל ולא רק למען קומץ טייקונים.
אל לו לציבור להיגרר אחר סדר היום של התקשורת מוטת ההון והימין. אל לו להיגרר לסדר היום של הימין כמו בבחירות הקודמות. יש מקום להסברה בעת בחירות והיא צריכה להוות משקל נגד להטיה התקשורתית. על ההסברה בבחירות לדבר על הנושאים הרלבנטיים לאינטרס הציבורי ולהתייחס אל העשייה של חברי-הכנסת: האם הם פעלו למען הציבור. הסברה בכיוון זה יכולה להוביל לשינוי בעמדת הבוחרים.
תגיות: בחירות, הון, הסברה, ימין, סדר יום, סוציאל-דמוקרטיה, תקשורת
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
24 בינואר, 2019 בשעה 9:54
המערכה על החיים. הסיקור ממדור הספורט
חלק גדול מציבור צופי הטלויזיה טומטם כבר זמן רב לראות הכל בעיני מדור הספורט.
מה מקום הקבוצות השונות בליגה.
רק שכאן המגרש הוא החיים של כולנו.
זו תוצאה של מערכה ארוכה שבה הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם