מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
האלטרנטיבה – שלטון שפועל לטובת רווחת הכלל
דברתי בימים האחרונים עם לא מעט אנשים טובים ומסורים שכואב להם, שמבינים כמה הכול לא טוב. הם מייחלים למשהו חדש. אבל תחת השמש אין חדש, יש אלטרנטיבות: בין נכונות לשיתוף פעולה לטובת רווחת הכלל לבין אנוכיות שמובילה להפרד ומשול
מאת: ק. טוכולסקי
אם רוצים אלטרנטיבה למציאות צריך להתבגר ולבחור בחירות קשות
ביום שישי האחרון יצאו כמה מאות אנשים עם ווסטים צהובים לרחובות. לא הפגנת כוח מרשימה אבל תכלס, עוד לא העלו מחיר של כלום. מר וגברת ישראלי עד שהעסק לא מתפוצץ לא יצאו לרחוב בטח לא אחרי שהם ראו את הנוכל מספר אחד של המחאה הקודמת יהיר ממפלגת יש לפיד, עודה ווסט צהוב לפני וילת המדושנים שלו. אולי בנקודה הזו הציבור הישראלי התבגר.
במחאה עצמה ראינו כרגיל קבוצה די נחושה של א/נשים שאכפת להם מוליכים את המחאה לאבדון בדרישה ל"א-פוליטיות". אין כזה דבר א-פוליטיות וכל מחאה א-פוליטית משרתת רק גורם אחד את השלטון. כבר שנים על גבי שנים כשבמדינה הזו מפגינים נגד שחיתות, פערים, זיהום, בצד של המפגינים, איתם, עומדים חברי כנסת כמו דב חנין, עיידה תומא סולימן ואילן גילאון ולפניהם היו תמר גוזנסקי ורן כהן ולפניהם היו אסתר וילנסקה, חייקה גרוסמן, אמה תלמי וטופיק טובי שבזמן שהם מזקינים על ספסלי הכנסת או פורשים במקום להיות שרים, המדינה שלנו ממשיכה להידרדר. כי אין מהפכות אינסטנט ואין מהפכות א-פוליטיות. יש בחירות רציניות וקשות בין אלטרנטיבות, בין דרכים, בין השקפות עולם ובלעדיהן, יש רק עוד מאותו דבר, כל פעם בכסות עלובה אחרת.
אין מה להכביר מילים. אזרחי ישראל רוצים גם וגם, גם קפיטליזם וגם שמישהו ידאג להם, גם שוק חופשי לחלוטין וגם הגנה מפני שרירות הלב של השוק החופשי, גם הכול בזול וגם להרוויח טוב. אם רק היה אפשר להעלות בכלל אלטרנטיבה על סדר היום הציבורי, אולי איכשהו היה עולה על דעתם של אנשים שאפשר גם אחרת. אבל אי אפשר כל הזמן להאשים את התקשורת ואי אפשר כל הזמן להאשים את מנגנוני התודעה הכוזבת.
דברתי בימים האחרונים עם לא מעט אנשים טובים ומסורים שכואב להם, שמבינים כמה הכול לא טוב וגם הם מייחלים לאיזה משהו חדש. תחת השמש אין חדש, יש אלטרנטיבות והן קיימות כבר אלפי שנים, האלטרנטיבה בין תודעה מעמדית ונכונות לשיתוף פעולה לטובת רווחת הכלל לבין אנוכיות שמובילה להפרד בין הרוב והמשול של קומץ.
לא צריך איזה משיח חדש, לא את העו"ד למשימות מלוכלכות בדימוס שמפגין בכיכר אחת, ולא את הרמטכ"ל הכושל של צוק איתן ששוקל את דרכו בפינה האחרת. הציבור צריך להבין שאי אפשר לחזור כל הזמן על אותן טעויות. זה לא יהיה קל כי הציבור חושב שב"הארץ" או ב"ידיעות" הוא יכול לקרוא על איזה אלטרנטיבה מהותית, שהבורגני שיושב באולפן החדשות מול הפשיסט מציע משהו שונה במהותו.
צריך להציב בפני הציבור את האלטרנטיבה המהותית הסוציאליסטית/ס"ד המעמדית. וזה לא פשוט כשכל הגורמים שמעצבים את התודעה פועלים במרץ כדי להבטיח שהאופציה הזו לא תהיה בשיח. אבל אין ברירה. כי אילן גילאון ודב חנין, עיידה תומא ועמיר פרץ מזדקנים ואם הם לא יהיו שרים וראשי ממשלה, אז נמשיך עם סוגים שונים של נציגים, פשיסטים או סתם ניאו ליברלים, ימנים או מרכזים-קיצוניים ושום דבר לא ישתנה.
אז צריך לשים את הדברים על השולחן ולומר את האמת לציבור. אין 120נציגים לא ראויים בכנסת. יש בערך 80לא ראויים, 20 פרווה ועוד 20 איש שעובדים בשבילנו, כולם בשמאל. לא כולם מושחתים. מושחת מי שבשלטון כשהוא קשור בהון. זה בדרך כלל מתחיל בשמאל מרכז (רבין ופרס שרבו על הכול אבל אהבו הפרטות, והנחות מס לטייקונים) ונמצא תמיד במרכז ובימין. אפשר לבחור שוב ושוב במפלגות מרכז קיצוני חדשות וזוהרות רק שזה לא הביא עד היום לשום דבר טוב בישראל. לא ב-1977 עם ד"ש, לא ב-1984 עם "יחד", לא ב-1996 עם "הדרך השלישית", לא ב-1999 עם "המרכז" ו"שינוי", לא ב-2003 עם "שינוי", לא ב-2006 עם "הגמלאים" ו"קדימה", לא ב-2009 עם "קדימה", לא ב-2013 עם "יש עתיד" ולא ב-2015 עם "כולנו" ו"יש עתיד". זה גם לא יביא שום דבר טוב בהמשך. כי לבחור במפלגת כוכבים שבדרך כלל קשורים איכשהו בהון, זה אותו דבר כמו לבחור בימין שקשור מעצם הגדרתו בהון.
כן ישראל יקרה והיוקר הזה מורגש. כי יש פה פערים בין יכולת ההשתכרות למחיריהם של דברים. קומץ קטן מתעשר ומתחתיו הולכים כולם ומתעמרים במי שנמצא מתחתם תוך שקיעה וזה רע. אבל הציפיה שאיזה כחלון או לפיד או ביבי יעשו משהו כדי לשנות את זה היא פשוט טמטום.
כשבוחרים קפיטליסט שקשור בהון הוא משרת את ההון. רוצים שינוי? תבחרו מרצ או חד"ש (במשותפת). רוצים שרים שחושבים על חלשים וקטנים ולא רק על חזקים וגדולים, מרצ או חד"ש. רוצים את אילן גילאון במשרד הבריאות, את עיידה תומא סולימן במשרד הפנים, את תמר זנדברג במשרד התחבורה ואת דב חנין באיכות הסביבה, או שאתם רוצים נוכלים שדופקים אתכם כמו שבחרתם ב-41 השנים האחרונות לעוד סיבוב? רוצים את עמיר פרץ כראש ממשלה, את יוסי יונה בחינוך ואת שלי יחימוביץ באוצר? לא תקבלו את זה תמשיכו להאמין שאין ימין ואין שמאל ושהמחאה היא לא פוליטית. מחאה היא תמיד פוליטית ואין יוקר מחיה, יש קפיטליזם וככה הוא עובד. ואם אתם רוצים סוציאליזם/ס"ד אז צריך לבחור אחרת. לנשום לרגע ולחשוב לפני שהולכים לקלפי, לזכור שלהצבעה יש השלכות ופתק בקלפי משפיע יותר מכל סטטוס בפייסבוק או הליכה להפגנה.
אם אתם רוצים מדינה שבה ביטחון סוציאלי הוא מציאות, שירותים חברתיים הם זכות וסולידריות היא לא מילה ריקה, הגיע הזמן שתצביעו נכון, וזה אומר למרצ וחד"ש (או המשותפת) כדי שאם לאיזה מפלגת שמאל מרכז יהיה סיכוי להגיע לשלטון, היא לא תוכל לעשות את זה בלי שותפות חזקות בשמאל שיוכלו להכתיב מדיניות אחרת. אין קיצורי דרך והאמת, גם אין דרך אחרת.
תגיות: הון-שלטון, חדש, ימין, מרצ, סוציאל-דמוקרטיה, קפיטליזם חזירי, שמאל
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
27 בדצמבר, 2018 בשעה 9:33
חזק!
שלי יחימוביץ באוצר- 🙂 התגלגתי מצחוק
ונצואלה Here we come
טוכולסקי, אתה חי בלה-לה-לנד, כמובן שמאחורה עומדת האידאולוגיה האדומה האלימה והרצחנית.
מיהו ג'ון גאלט?!