תוקם מפלגת הפריפריה

לא מעט תושבי פריפריה עד היום מצביעים למפלגות הקואליציה הנוכחית. ייתכן, כשהם יראו אלטרנטיבה ראויה שתתיימר לטפל לא במשהו מופשט ורחוק מהם, אלא בבעיות של יום-יום, הם לא יחשבו פעמיים. מפלגה כזו, אם תוקם, עשויה גם להשפיע על השינוי במבנה הפוליטי

מאת: אשר רוכברגר

 תושבי הפריפריה יכריעו את הבחירות הבאות

כבר שנים רבות נשפכו חביות דיו או טונר בתיאורי פערים בין המרכז לפריפריה. לכן אני אחסוך מהקוראים את המספרים בכל התחומים: תעסוקה, תחבורה, דיור, בריאות, חינוך ומה לא.

כמובן שום דבר לא השתנה. נכון שהיו שינוים קוסמטיים כאלה או אחרים בעיקר בתחום הרכבות- רכבת העמק, רכבת לכרמיאל, רכבת לצפון מערב הנגב ומעבר בסיסי צה"ל לדרום. כמובן שבשנים האחרונות התוכנית "מחיר למשתכן" פורחת בערי הפריפריה. אבל, זה גם לא סוד שרוב הרוכשים אינם תושבי המקום.

מדוע זה קורה? הסיבה מאוד פשוטה, כמו שאומרים "רחוק מהעין, רחוק מהלב". נתחיל מהכנסת. רוב חבריה ללא הבדל בין הקואליציה לאופוזיציה- אינם תושבי הפריפריה. גם כאלה שהיו פעם- במרוצת השנים עברו למרכז.  יש כמה בודדים שעדיין גרים בפריפריה, אבל הם מפוזרים בין המפלגות ולא מהווים איזשהו כוח שאפילו בפוטנציאל יכול לשפר את מצב התושבים. אותו המצב גם עם הפקידות הבכירה. כיוון שכבר שנים משתתף בדיוני הוועדות בכנסת, אני יכול לציין שלמישהו מהפריפריה הרחוקה, בין בדרום ובין בצפון יהיה קשה מאוד להגיע לדיון בוועדה כלשהי שמתחיל בשעה 9.00 , במיוחד אם הוא נסמך על התחבורה הציבורית.

התופעה זו אינה ייחודית לארץ, היא קיימת במידה זו או אחרת במדינות אחרות, למשל ה"חגורה החלודה" של ארצות הברית שהצמיחה את טראמפ. אבל בארץ קיים גורם נוסף שמקשה על תושבי הפריפריה והוא המבנה הפוליטי שלנו. הרי אצלנו לעומת מדינות  רבות אין בחירת חברי הכנסת לפי האזורים הגיאוגרפיים. כאשר בן אדם מבית שאן או משלומי מצביע עבור כל מפלגה, הוא מצביע ברוב המקרים עבור האנשים שמתגוררים בגוש דן, מודיעין, ירושלים ובמקרה הטוב ביקרו בעיר מגוריו רק במסע הבחירות. אחרי הבחירות במידה והם הצליחו להיבחר, אין להם שום עניין לדאוג לפתרון בעיות האזוריות.

אבל לאחרונה הופיעו ניצוצות השינויים . כרגיל זה התחיל מביטחון.

עדיין מוקדם להסיק מסקנות, אבל עצם הלך הרוח הוא בכיוון הנכון. כבר כמה שנים אני סבור שבכלל הגיע הזמן שבמפה הפוליטית תוקם מפלגת הפריפריה. היא יכולה להיות באמת שובר שוויון בבחירות. בואו נודה שהיום המפלגות הוותיקות כבר מזמן איבדו את האהדה הציבורית. כל אחת וסיבותיה. לא סתם כל פעם קמה איזה מפלגה חדשה שמתבררת חיש מהר כעוד אכזבה. בדרך כלל זה רק מפורר עוד יותר את מחנה המרכז שמאל. ברור שאם בקרוב תוקם איזה מפלגה חדשה בראשות גנץ, היא תנגוס בעיקר מ"המחנה הציוני"  ו"יש עתיד". ההשפעה שלה על ליכוד ושותפיה תהיה מאוד מינורית. כל האופציות האחרות שעפות באוויר, בערך אותו הדבר. בסופו של דבר בקצב כזה כל מחנה מרכז שמאל יהפוך למספר רב של מפלגות בעלות מספר קטן של מנדטים. אם נוסיף לכך את מלחמות האגו העקובות מדם והבלתי מתפשרות בין ראשי המפלגות על השאלה הגורלית- מי ישובץ למקום השני בגוש המשותף, הסיכוי לנצח בבחירות מתרחק מהם במהירות האור וביבי ימשיך לצחוק כל הדרך לבלפור.

במצב כזה, המפלגה שתייצג את תושבי הפריפריה, יכולה להיות באמת גורם שובר שוויון. הרי לא מעט תושבי פריפריה עד היום מצביעים למפלגות הקואליציה הנוכחית. ייתכן, כשהם יראו אלטרנטיבה ראויה שתתיימר לטפל לא במשהו מופשט ורחוק מהם (כן, זה כולל גם הסדר מדיני), אלא בבעיות של יום-יום, הם לא יחשבו פעמיים. מפלגה כזו, אם תוקם, עשויה גם להשפיע על השינוי במבנה הפוליטי וליזום שינוי שיטת בחירות שיאפשר הצבעה לא רק למפלגות אלא לנציגים האזוריים. היתרון הנוסף של הנציגות האזורית גם בכך שהיא יותר קשובה ותלויה בציבור הבוחרים. זה כבר לא כל המשחקים המאוסים של מרכזי מפלגות או תיעדוף של ראש מפלגה.

ייתכן שהשינויים האלה יגרמו גם להעלאת אחוז המצביעים בבחירות כי היום אנשים לא מרגישים שקולם איכשהו משפיע. אני יודע שלא כולם ישמחו מהרעיון הזה, במיוחד אנשי איזור המרכז, אבל זה לא שאלה אם אנחנו רוצים או לא רוצים, שמחים או עצובים. אם להסתכל על המגמה שמתרחשת במדינות רבות- גרמניה, הונגריה, פולין, ארה"ב, ברזיל, רוסיה- התעלמות מהפריפריה עלולה במוקדם או במאוחר להעלות לשלטון דמויות שלעומתם אנחנו עוד נתגעגע לביבי.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , ,

Leave a Reply