ההיתר להחזקת נשק, הפרטת הדואר והנמלים – האמריקניזציה של ישראל עולה מדרגה

נושאים כלכלת בית, פוליטי ב 23.07.18 0:59

יוזמת השר לביטחון פנים להקל על אזרחים להשיג נשק, במקום לדאוג לביטחון האישי ולשלום הציבור; יוזמות הממשלה להפרטות נוספות של חברות ממשלתיות ובהן הדואר ונמלי-היום, אלה מהווים עוד עליית מדרגה באמריקניזציה של ישראל

מאת: ק. טוכולסקי

האמריקניזציה של ישראל עוברת שלב

בשבוע שעבר ככה בשקט, קידמה הממשלה הפרטה נוספת של חברות ממשלתיות, הפעם הדואר והנמלים (לא לדאוג ההסתדרות ישנה), וגם המשיכה במדיניות הפרטת ה(אין) ביטחון האישי באמצעות תכנית מקיפה של המשרד לביטחון פנים והשר העומד בראשו להכניס את תעשיות הנשק עמוק לכיס של כולנו באמצעות הרחבה משמעותית של הזכות לשאת נשק.

בית משפט עליון ששופטיו מתחלקים בין משרתי הון ליברליים למשרתי הון שמרנים כבר יש לנו, איגוד מקצועי גדול ואימפוטנטי שמחכה בהכנעה לרגע שבו המדינה תוריד את חרב החקיקה על ראשו כבר יש לנו, פערים הולכים ומתרחבים, העדר השקעה בתשתיות, משימות ביטחוניות מחוץ לגבולות המולדת ונטייה לא ראויה לחלק את העולם לטובים, שהם בעדנו, גם אם הם נאצים, דיקטטורים, רוצחים מתועבים ורעים, ולכל מי שלא בעדנו לא משנה מה ומתי. בקיצור, אנחנו בדרך הנכונה, להיות מדינה מפגרת, שמאפשרת לתושביה בחירה מדומה בחופש למות מרעב בזמן שהם רודפים אחרי חלום בלתי אפשרי.

הימין הישראלי אף פעם לא היה גורם קונסטרוקטיבי ו/או מקורי, הוא תמיד היה חקיין. בשנות ה-20 הוא חיקה את השמרנות הטרחנית שהפכה לאוטוקרטיה מרכז אירופאית; בשנות ה-30 את הפאשיזם; בשנות ה-40 את הנאציזם; וכך הלאה, עד לרגע שבו הוא גילה את ארצות-הברית ואת השילוב המבטיח של לאומנות ופלוטוקרטיה. השחיתות האישית של האבות המייסדים שרק קיפחו עובדים במשקים שלהם במושבות ואחר כך במפעלים שלהם בשולי הערים, התחלפה בשחיתות הארד קור של שירות לתאגידים וטייקונים. והנחישות שלהם לנצל כל רגע בשלטון כדי להבטיח את חורבנה של החברה הישראלית עצמה, מדאיגה.

מה שעושה השר לביטחון פנים מראה זאת יותר מכל. המשטרה בשפל, אלימה מתמיד ואיטית מתמיד בטיפולה בבעיות אמתיות. כך גם שירות בתי הסוהר. שערוריות שהיו מביאות שר בדמוקרטיה ליברלית אירופאית להתפטר מזמן לא מוציאות מארדן אפילו תגובה. הוא נתפס משקר פעם אחר פעם בלי בושה בלי להתנצל ובלי להניד עפעף. במקום לדאוג לביטחון האישי ולשלום הציבור, מה שהוא פשוט לא מסוגל לעשות, הוא מקדם מצד אחד מדיניות קשוחה יותר כלפי מעשני סמים קלים, אנשים שהם פשוט לא עבריינים. ומהצד האחר מעניק (לשמחתן של חברות לשיווק נשק ובעלי מטווחים) הקלות באחזקת נשק בישראל. אז ביטחון אישי מהמדינה אין, אבל בקרוב כל אחד מאתנו יוכל לרכוש אקדח. אמריקה, בקרוב נוכל להניח שבתי הכלא יתמלאו בפושעים שפשעם הוא לא אלימות ולא הונאה ,שלא לדבר על עבירות מין, או פשעים נגד הציבור, אלא פשוט באזרחים נורמטיביים שעישנו קנביס. במקביל יוכלו כל המטורפים למיניהם להצטייד בנשק ולהתחיל לירות בבתי ספר וברחוב כמקובל בארצות הברית.

באותה השעה האיגוד המקצועי העיקרי מגלה שוב את התכונה העיקרית שלו בשנים האחרונות – העיוורון, ומציג הסכם הפרטה של נמל חיפה כהישג. שוד של הקופה הציבורית בכמה שלבים. בשלב הראשון העובדים קיבלו פירורים שמנים שיאפשרו לעיתונות הכלכלית להתמקד בהם ולא באופן בו המדינה מפריטה בפרוטות נמל ריווחי שיהפוך למשאבת כספים של איזה טייקון ו/או תאגיד. במקביל הורגים את הדואר כדי שחס וחלילה לא יצליחו להפוך אותו לבנק. בקיצור, מפריטים וממשיכים הלאה, זה אפילו לא עושה כותרות. גם לא המצב הביטחוני והעובדה שממשלת בריונות פשיסטית לא מצליחה להרתיע לא את תושבי הגטו של עזה ולא את איראן ובעלות בריתה בצפון. התקשורת כולה פרטית וזו הציבורית מסורסת, כמו באמריקה. הפרטת הדואר דרך אגב, באמריקה לא הייתה עוברת בקלות כמו פה, אבל כאן הכל עובר.

אז אם לא נתעורר ומהר, החברה המקוטבת השסועה והקרועה שלנו תהיה במצב עוד יותר גרוע. הפערים יעמיקו, חברות אנרגיה יקדחו איפה שבא להן, אפילו יותר מהיום כשהן קודחות באגן הכינרת, או מפעילות בארות נפט בצמוד לשכונות מגורים. הכול יהיה מזוהם עני ומופרט, החברה הישראלית תהיה חברת צרכנים ענייה, שבטית, אלימה ומעורערת. לשם העסק הולך. ברוכים הבאים לאמריקה.