מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
אופוזיציה אפקטיבית היא זו המתמקדת בכלכלה ובכיסו של האזרח
השיח האופוזיציוני עם הבוחר צריך להיות על הכלכלה. זה מה שמעניין אותו ואין בינינו אחד שלא רוצה לחיות בכבוד שלווה ורווחה ולחוש מוגן ובטוח. שיח על שחיתות ועל הניסיונות להתנכל לבית המשפט העליון לא יביא בוחרים. מה שיביא בוחרים הוא השיח על הכלכלה
מאת: ק. טוכולסקי
זאת תמיד הכלכלה
מפת הבחירות בטורקיה מראה שוב שהאשמות בשחיתות זה לא מספיק חשוב לבוחר. כשהבוחר לא מקבל אלטרנטיבה שמתאימה לצרכיו, דפוסי הצבעתו לא משתנים. כך בדרום מזרח טורקיה ניצחה מפלגת העמים הפרו כורדית שבשאר המדינה מלקטת אחוזים בודדים של אנשי שמאל. במערב המדינה החילוני יחסית, הליברלי יחסית והמסודר מסורתית יחסית ניצחו אנשי המפלגה הכמאליסטית ובשאר המדינה רשימתו של ארדואן מפלגת הצדק והפיתוח נצחה. זה לא קרה סתם, זה קרה די מאותן סיבות בעטיין למרות ששחיתות שלטונו ברורה לכל ניצח בישראל ביבי בשלושת מערכות הבחירות האחרונות.
מאז שנת 2009, שכר המינימום עלה ב-20%, שיעור ההתאגדות הלך ועלה ועמו הפיקוח על עובדי הקבלן וזכויותיהם, גיל החינוך חינם ירד לשלוש, מספר הילדים בכיתות קטן, הטבות מס מוסיפות גם למעמד הבינוני לא מעט כסף לכיס וטיפולי שיניים לילדים נוספו ומגיעים כבר גם לגיל נוער. מהמפולת של הליכוד בראשותו ב-2006 למד ביבי שהעניים, רובם בני מיעוטים וחרדים לא מצביעים לו. ועוד נתח מכובד מהם לא מצביע כלל, אבל המעמד הבינוני התחתון נטש אותו בגלל הכלכלה. המעמד הזה לא דבק בביבי סתם, הוא דבק בביבי בדיוק כמו אותו מעמד בטורקיה, בגלל שהוא שם להם משהו ביד. הם אולי לא מנתחים נכון את המציאות, אולי לא מבינים שהפירות שהם קוצרים הם לטווח הקצר בלבד, הם אולי לא מבינים איך לטווח הארוך מישהו אחר אוכל את רוב רובה המוחלט של העוגה, אבל זאת בדיוק הנקודה. משהו ביד יש להם ותחושה שהמשהו הזה הוא יותר ממה שאחרים מציעים להם יש להם והספינים לא ממש מעניינים אותם.
ארדואן, או ביבי יכולים להיות מושחתים ולהתעסק בשטויות, אבל הם בעיקר נתנו משהו לבוחרים שלהם. בית המשפט העליון לא מעניין את מי שיכול לראשונה לשלוח את הילדים לטיפולי שיניים. ריהוט הגן בקיסריה או הארמון החדש של הנשיא באנקרה לא מזיזים למי ששכר המינימום שלו עלה או שנקודות זיכוי נחתו בכיסו. כל עוד זה מה שיציעו כאלטרנטיבה לביבי אנשי המרכז הקיצוני, יפי הבלורית וטוהר המידות. כל עוד זה יהיה המיקוד שלהם, הם לא יצליחו להסיט בוחרים בכמות משמעותית.
לכן במקום להמשיך ולהגן על בית המשפט העליון ועל האליטה של השופטים ועורכי הדין כמוקד מרכזי של מה אנחנו מציעים, צריך להתמקד בכלכלה. בשבוע העבודה הארוך מדי של 42 שעות. בתנאי עובדי הקבלן, בנטל על העצמאיים בזמן שהתאגידים והטייקונים מקבלים הנחות. בצורך ביום לימודים ארוך אמתי, בלי צהרון/קייטנה בקיץ/תשלומי הורים, אלא במודל שיציע להורים מתום חופשת הלידה ועד סוף בית הספר התיכון מסגרת שפתוחה משבע וחצי עד ארבע וחצי, חמישה ימים בשבוע ועוד חצי יום בימי שישי. מאחד בספטמבר עד 31 ביולי כל שנה ובה יש ימי לימוד ושעות לימוד ויש ימים של מתכונת קייטנה ושעות של מתכונת פנאי, שיש בה הזנה בריאה ואחות בכל בית ספר, שיש בה שילוב במענים לבעלי צרכים שונים מילדים בעלי מוגבלויות ועד ילדים מחוננים, שיש בה מגוון מסלולי למידה ורכישת השכלה ומקצוע משולבים בלי הסללה ובלי נשירה.
לכן במקום להגיד נקצץ בביורוקרטיה, אנחנו צריכים להתמקד בחיסול העבודה הלא ישירה, בהפחתת שבוע העבודה והגדלת מספר ימי החופש בלי פגיעה בשכר, בשמירה על זכויות המובטלים לאורך זמן ובמערכת של הכשרה והשכלה מקצועית למבוגרים, שתאפשר לאנשים להשתלב מחדש בשוק העבודה בצורה שתגדיל את הפריון ותעשיר את החברה והמשק. בהגדלת זכויות הנתמכים ושיפור רמת חייהם כחלק משיפור המצב החברתי.
כשצועקים לנו לאום ודגל אנחנו צריכים להגיד ביטוח רפואי ממלכתי שכולל סיעוד, שיניים, ראיה וכל מה שלא נכלל היום בפנים. בקיצור כשצועקים לנו ספינים וזורקים לנו שטויות, אנחנו צריכים להגיד זו המדינה שלנו והיא תהיה מדינת רווחה מהלידה ועד המוות, כולנו נהיה בה אזרחים שווי זכויות ונתפתח בה בכבוד באמצעות חלוקה מחדש של המשאבים. אנחנו נגיד, מושחתים לא נהיה, גם נגן על החוק והצדק, נסיים את הכיבוש שאוכל בנו בכל פה, אבל בראש ובראשונה נדבר עם הבוחר על מה שמעניין אותו ואין ביננו אחד שלא רוצה לחיות בכבוד שלווה ורווחה ולחוש מוגן ובטוח.
בעקרונות ליברליים נעלים לא מביאים בוחרים. חוו את זה הדמוקרטים בארצות הברית, הכאמליסטים בטורקיה ושלל מפלגות מרכז מגוחכות מי יותר ומי פחות בישראל. אם הפיחות במטבע יגמר במשבר כלכלי עם עוני ואבטלה גם ארדואן לא יהיה חסין. אם אנשים יבינו איזה פירורים הם מקבלים בזמן שחבורת מפעילי המריונטה שלו מתעשרים גם שלטון ביבי לא יהיה נצחי.
תגיות: אופוזיציה, ארדואן, ביבי, כלכלה, מדינת-רווחה
קישור קבוע
10 תגובות
Email This Post
3 ביולי, 2018 בשעה 13:28
טוכולסקי הלך לאיבוד
טוכולסקי הלך לאיבוד, כך נשמע מההגיג הרדוד והילדותי שמופיע בו, בתמצית נראה כי אתה מנסה להבין מדוע אין קונים פוליטיים למרכולתך העבשה.
המסקנה שלך היא "שהרצפה עקומה".
לא קריטי זה משעשע מאוד לראות אותך ודומיך טוענים כי "השיח האופוזיציוני עם הבוחר צריך להיות על הכלכלה"- נושא אשר בו אין לך בדל של הבנה בסיסית.
מיהו ג'ון גאלט?!
4 ביולי, 2018 בשעה 7:18
חגבנונימי שכחת לרשום את השם שלך.
האמת לנוכח הרמה של התגובות שלך גם אני הייתי מעדיף לא להזדהות, זה ממש מביך.
5 ביולי, 2018 בשעה 12:54
המבוכה האמיתית
הבמוכה האמיתית היא אתה מר טוכולסקי.
בורותך המוחלטת לגבי הנושאים בהם אתה מתבטא לצד תאוריות הקונספירציה שאתה נוהג להביע חסרות השחר הן הן המבוכה האמיתית.
אדם ישר אינטלקטואלית היה מנסה לפחות ללמוד קצת על נושא טרם הוא פולט למקלדת טענות מופרכות…
אני עוד ממתין שתסביר לי מפוסט אחר כיצד ומדוע יש מיתון בארץ, אתגר שכמבון בחרת לברוח ממנו, ככל הנראה עקב חוסר הבנה במונחי היסוד ולפיכך חוסר יכולת לנסח טיעון מתוקף.
אתה חי במציאות מדומיינת עם עולם מונחים שהומצא במאה ה 19, עולם מונחים שהיה מסולף אז ובוודאי שהוא שקרי כיום.
בדרך עולם מונחים זה יצר גיהנום עלי אדמות בדמות מדינות סוציאליסטיות אשר אתה ודומיך משום מה חושבים שהן מודל נכון לחיי הפרט.
מיהו ג'ון גאלט!? 🙂
5 ביולי, 2018 בשעה 16:37
חגב
השאלה, במחילה, האדיוטית שלך בסוף כל תגובהמובילה גם הא ישר לתאוריות מן המאה ה- 19.
גם בלי השאלה הזאת אפשר להבין איפה אתה בעצמך תקוע.
ההסטוריה מוכיחה שהסוציאל-דמוקרטיה היא המשטר היציב ביותר, ההוגן ביותר, והמשתלם ביותר כלכלית.
די נדיר למצוא באתר הזה תומכים של השיטה המרכסיסטית – כלומר, אתה נובח על העץ הלא נכון, ועוד מאשים אחרים שאינם מציאותיים.
רק להזכיר לך קטע עצוב מן ההסטוריה – מה שהעלה את היטלר לשלטון – המאבק בין הס"ד בגרמניה לבין המרכסיסטים שרקדו לפי החליל של סטלין.
את התפר הזה נצלו הקפיטליסטים הגרמנים ששמו בראש הממשלה מה שנראה להם בובה שיוכלו לשלוט בה.
ה"בובה" הזו בעצמה מעולם לא זכתה ברוב בבחירות ורק הקואליציה עם הקפיטליסטים אפשרה לה לתפוס את השלטון.
זו היתה תקופה עצובה לאנושות והיא תהיה לעולם זכורה לדראון.
אתה מיצג פה את העמדה של ה"חכמים" הקפיטליסטים.
אז אולי כדאי לך להיות קצת יותר זהיר.
לפני שאתה מתקיף אחרים, תבדוק את עצמך.
5 ביולי, 2018 בשעה 17:28
אם צריך להזכיר למי ששכח או למי שמעולם לא ידע – האמריקאים תמכו בקפיטליסטים הגרמנים
5 ביולי, 2018 בשעה 19:47
דברי ההבל של האנונימי
אני סולח לך על דברי ההבל והשטות,זה רגיל פה.
כל מה שצריך זה לקרוא קצת את הגיגיהם של מר טוכולסקי או נטע או לינדנבאום ומהר מאוד עולים רעיונות כגון "הלאמה" , "חלוקת הון" ושאר מכבסות מילים אשר נועדו להסתיר את הרצון, המעש והמגמה להפעיל אלימות בחסות המדינה על מנת לפגוע בפרט ולקחת את רכושו וחירותו.
תקראו לזה כיצד שתרצו אבל אתם קולקטיביסטים כמיטב המסורת של השודדים הבוזזים האדומים, זו האידאולוגיה שלכם.
אני מציע לך ולאחרים להפסיק ולהסתיר זאת.
מיהו גון גאלט?!?
7 ביולי, 2018 בשעה 22:07
אני מניח שחגב הוא שכיר ומישהו משלם לו לפי מילה, אחרת אני לא מבין למה הוא כותב כל הזמן את אותם שטויות. אני גם מניח שאף אחד לא בודר את עבודתו, כי היו שמים לב שלא רק שהוא לא עוסק אף פעם בנושא המאמר אלא ממחזר את עצמו לעייפה בצורה שבה בסופו של דבר המילים הכי מקוריות בתגובות שלו הן "מיהו גון גאלט".
בכל מקרה אני מתחיל חלשוד שגם על תגובות למפל הזיבורית שלו הוא מקבל אתנן, אז אולי עדיף לא להגיב, לפחות לא עד שלא אשמע איזושהי טענה שיש בה ולו קמצוץ של קוהרנטיות.
8 ביולי, 2018 בשעה 1:35
שודד-בוזז-אדום
טוכולסקי, הנחתך כרגיל קולעת, דברים כדורבנות, אגלה לך סוד קטן- "ההון" זיהה אותך וחבריך והדיעות אשר אתם מביעים באתר ומזהה בהן סיכון לסדר הקיים.
אני נשכרתי על ידי "ה 1%" על מנת להטיל בכם דופי…
זהו, הפנטזיה שלך הוגשמה? 🙂
זה חלום עבור כל מהפכן לא? שמישהו ישים לב?
אתה וחברך כסילים משעשעים עבור טרול אינטרנטי שכמותי, בבחינת מוקיונים מרקדים בכיכר, מטיפים לאידאולוגיה חבותה ונוראית ומלהגים בנושאים בהם אתם לא מבינים כלל…בסיכומו של דבר אתם קבוצת אנשים בינוניים שכל מטרתם היא שהמדינה תפרנסם וזאת באמצעות שוד אזרחים הגונים וחרוצים ומוצלחים מכם…וזוהי בדיוק הפרוגרמה הסוציאליסטית.
#שודדבוזזאדום
מיהו ג'ון גאלט?!
8 ביולי, 2018 בשעה 7:51
ושוב עוד תגובה שלא מתייחסת למאמר.
יש מצב שאתה צודק ואתה טרול עצמאי, טרוליםב שכר בדרך כלל מתאמצים יותר.
דרך אגב פרסמתי עוד מאמר, אתה יכול להעתיק ולהדביק את צרור הקללות סרות הטעם שלך גם אליו.
8 ביולי, 2018 בשעה 21:59
פיהוק
פיהוק, טוכולסקי, פיהוק…:-)