"דה-מרקר" – שופר ניאו ליברלי

"דה מרקר" הוא הקול הניאו ליברלי העקבי ביותר בזירה הציבורית בישראל. העיתון תומך בצנע חברתי ובהתעללות בעניים ומצדד בהעברת כוח והון מהממשלה לטייקונים. אז מה מאפשר לאינטלקטואלים להכשיר אותו

מאת: דותן לשם

 [בוקסה=57616]התוקעים המידיים בשופר הניאו ליברליזם

״דה מרקר״ והקמפיינים הבלתי נגמרים שלו הם הקול הניאו ליברלי העקבי ביותר בזירה הציבורית בישראל. העיתון תומך בצנע חברתי ובהתעללות בעניים, מאדיר תחרות כפתרון קסם ומצדד בהעברת כוח והון מהממשלה וחברת העובדים לטייקונים. אז מה מאפשר לאינטלקטואלים להכשיר אותו?

"מי שמקפיד לקרוא מדי יום את העיתון הכלכלי כדי ללמוד על גלגלי השיניים הנסתרים המניעים את התהליכים הקובעים בסופו של דבר את מציאות חיי היום־יום, והבחין במיזם המשותף (ל׳דה מרקר׳ ומכון איין ראנד ישראל – ד״ל), לא יכול היה שלא לשאול את עצמו: כיצד עיתון שממלא בשנים האחרונות תפקיד מפתח במלחמה בכלכלה המושחתת שאימצה בעיוורון את רעיונות הניאו־ליברליזם, העניק מבלי משים לגיטימציה לתופעה שמייצגת באופן הקיצוני ביותר את רעיונות הקפיטליזם הפרוע שבו הוא נלחם".

התיאור הפנטסטי הזה מתןך מאמרה של זיוה שטרנהל ב״דה מרקר״(07.06) – ובו היא מבקרת חריפוֹת את העיתון על הלגיטימציה שהוא מעניק לרעיונות העוועים שמקדם מכון איין ראנד – מציג תמונה אידילית ושקרית שלו כאויב הניאוליברליזם. זאת, בעוד כל מי שעיניה בראשה תבחין מיד שהמציאות הפוכה לחלוטין.

הדברים אינם נאמרים סתם מן הפה אל החוץ. בעשרות אם לא במאות פוסטים שבהם קראתי קריאה צמודה בדפי העיתון תוך הישענות על היכרותי האינטימית עם המשנה הניאוליברלית במחקרי האקדמי רב השנים, הראיתי פעם אחר פעם ש״דה מרקר״ והקמפיינים הבלתי נגמרים שהוא מנהל הם הקול הניאוליברלי העקבי ביותר בזירה הציבורית בישראל. העיתון ניהל ומנהל קמפיינים שחור על גבי עיתון של תמיכה בצנע החברתי ובהתעללות בעניים, בהעברת כוח והון מהממשלה וחברת העובדים לטייקונים, כמו גם בהאדרת התחרות כפתרון לכל בעיה (ובראשן, איך לא, הטייקונים). על הצטיינותו במשימת שיווק הניאוליברליזם זכה גיא רולניק, מייסד ״דה מרקר״ וסגן מו"ל ״הארץ״, בדרגת פרופסור חבר ״קליני״ בביה״ס למנהל עסקים בשיקגו, שם הוא מלמד את צעירי האליטה הכלכלית הגלובלית כיצד לעשות שימוש בעיתונות לצרכי תאגידי הענק אותם ינהלו – למרות שמעולם לא כתב דוקטורט.

זאת, לצד מינויו כמנהל מכון המחקר על שמו של ג'ורג' סטיגלר, מן הקיצוניים באבות אסכולת שיקגו הידועה לשמצה ואדם שלידו מילטון פרידמן נשמע קולקטיביסט שחבל על הזמן. עם שם המכון נשמע לכם מוכר, זה בגלל שהוא עמד בלבה של שערורייה שפרצה בעקבות הזמנתו של סטיב באנון לשאת דברים בתירוץ הביזארי שהזמנתו לגיטימית מאחר שיש להבדיל בין היטלר המוקדם, לו ראוי היה להקשיב, להיטלר המאוחר – כדברי שותפו של רולניק לניהול המכון, פרופ׳ לואיג'י זינגאלס.

אם אין די בתמיכה העקבית של ״הארץ-דה מרקר״ בהשלטת הניאו ליברליזם בישראל, תמיכה שזיכתה את המו״ל עמוס שוקן בתודה בכתב ידו של בנימין נתניהו על ה"רוח הגבית" בהשלטת הניאו ליברליזם הפרוע בישראל החל משנות האלפיים, שטרנהל כותבת את הדברים האלה בשבוע שבו ״דה מרקר״ מנהל קמפיין תמיכה פרוע בתכניתו של אותו נתניהו לפגוע פגיעה אנושה בזכות השביתה, תוך השמצות פרועות של איגודי העובדים – קמפיין שהביא את עמי וטורי לכנות את העיתון "אויב העבודה המאורגנת" ושותפו של נתניהו לאליטות המנצלות.

"מתברר שהתחרות, המתקיימת זה שלוש שנים, היא מיזם משותף של ׳TheMarker׳, מרכז איין ראנד ישראל ועוד גופים מעולם העסקים".

להמשך קריאה

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

One Response to “"דה-מרקר" – שופר ניאו ליברלי”

  1. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    לדותן לשם היקר.
    מתחילת שנות השמונים המיזם הפוליטי הניאו-ליבראלי מערך-ליכוד,מעביר כוח והון מידי הציבור,הממשלה וחברת העובדים לידי הטייקונים בוזזי ההפרטה.

    מאחר שכח כלכלי הוא קודם כל כח פוליטי,ובהינתן שזה כ-40 שנה המנגנון השלטוני נמצא בידי פושעי ההפרטה,הרי ברור שה"אינטלקטואלים" רצים ללחך פינכתם של הטייקונים והמאפייה הניאו-ליבראלית ,כי הם אלה שמממנים את החיים הטובים שלהם .

    אנשים כמו אסתר אלכסנדר ז"ל,גוטויין,מחד, או עמי וטורי מאידך,הינם מיעוט קטן,ושטיפת המוח הניאו-ליבראלית עובדת בדיוק כמו שטיפת המוח בימי סטאלין או היטלר.לשם המחשת שטיפת המוח בנוסח "פרבדה",אזכיר מאמר מערכת של "הארץ" ששר שיר הלל להפרטת(שנים 1993-1997) חברת הדלק הממשלתית "פז" שהפכה אותי ומאות אחרים לפגרים כלכליים לכל החיים.

    אותו שיר הלל של "הארץ"-שוקן ,סיפר שעובדי "פז" ההולכים אל תוך הלילה, מקבלים בהתלהבות את הפרטתם לידי בינו צדיק ,הפרטה יזומה על ידי משטר ההפרטה של רבין ז"ל וקומנדו ההפרטה שלו רמון-פרץ שנשלח לעשות "חיים חדשים בהסתדרות".
    אין חדש בגיהינום הכלכלי הישראלי בו החלום הציוני נמוג למשטר אכזרי של אדונים ומשרתים,של חברות קבלן ועובדי קבלן.

Leave a Reply