הימין אף פעם לא ייקח אחריות

נושאים כלכלת בית, פוליטי, תקשורת ב 9.04.18 23:06

את מה שהימין עושה באמת: הטבות, הנחות ופטורי מס מפליגים לבעלי הון על חשבון רווחת הכלל, הוא לא יכול להציג כהישג. אז במקום הישגים הוא תוקף את השמאל שרוב פועלו זניח, אבל מספיק לצורך הסתרת פועלו של הימין

מאת: ק. טוכולסקי

לפני כעשרה ימים יצא נחמיה שטרסלר ותקף את ח"כ איציק שמולי על זכייתו בתואר הח"כ החברתי לשנת 2017. מה הוא לא כתב עליו, האשים אותו בבולשביזם, בחוסר אחריות, בכך שהוא רוצה מודל סובייטי. (ואיציק שמולי השיב לו במאמר תגובה). שטרסלר לא כתב מילה מקורית מימיו. כשהוא התחיל לכתוב, הוא חיקה כותבי תעמולה אמריקאית אנטי קומוניסטית. מאז הוא רק ממחזר. היות שהציבור כבר לא יודע אפילו מה זה בולשביזם, ויש פה כבר דור שנולד אחרי נפילת ברית המועצות, אף אחד לא קם לתקן.

איציק שמולי, שבשנות השבעים התיקונים שהוא מציע היו ממקמים אותו במרכז המפה הפוליטית, מוצג בכתבה של שטרסלר כ"שמאל רדיקלי". העובדה שאין באמת כלי תקשורת מעמדי המוני (ויסלחו לי "שיחה מקומית" ו"דבר ראשון"), מאפשרת לאנשים כמו שטרסלר למכור את אותה סחורה שחוקה ומעופשת. האמת, יחסית למה שקורה בתקשורת ההולכת ומקצינה ימינה, שטרסלר הוא כבר לא יוצא דופן בכתיבתו הירודה. בכלל, ככל ששלטון הימין בישראל מאריך ימים וכישלונו ברור כשמש, כך התקשורת הימנית רובה ככולה הולכת ומקצינה בהתקפותיה כנגד ה"שמאל". ומדובר בשמאל שרוב פועלו זניח, אבל מספיק לצורך הסתרת פועלו של הימין.

השמאל בישראל זניח. מול ימין הולך ומקצין ומרכז הולך ומשמין, השמאל בישראל כולל מפלגת מיעוטים, תערובת של סוציאליסטים וליברלים, שעוד מאמינים בדמוקרטיה, ושוליים סוציאל-דמוקרטיים חסרי החשיבות וההשפעה של מפלגת העבודה. למרות חולשתו האלקטוראלית, למרות חוסר השפעתו ארוכת השנים על הממשלה, התקשורת ומערכת המשפט, למרות יחסיו האמביוולנטיים עם המגזר השלישי, השמאל עוד כאן ונאבק. בניגוד לימין והמרכז, הוא לא משרת את ההון הגדול ולכן הוא מקבל תקשורת שלילית ומוטה נגדו. הימין סובל מחידלון הישגי. את מה שהוא עושה באמת: הטבות, הנחות ופטורי מס מפליגים לבעלי הון על חשבון רווחת הכלל, הוא לא יכול להציג כהישג, ולכן הוא נשאר חסר יכולת להציג הישגים לציבור הרחב. אז במקום הישגים יש אשמים.

זאת לא פרקטיקה חדשה. ג'ורג' אורוול הציג זאת יפה ב"חוות החיות". כל בעיה בחווה היא תוצאה של חבלה חיצונית מעשה ידיו של החזיר שהוגלה מהחווה. במשך שנים לימדו אותנו תועמלני הקפיטליזם הליבראלי שאורוול כתב על ברית המועצות. אלא שאורוול לא כתב רק על ברית- מועצות.

כותבים כמו שטרסלר במה שאמור להיות עיתון ליברלי, כלי תקשורת כמו "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" – שלא לדבר על "בשבע", "מקור ראשון" ו"מידה" – משרתים במנגנון התעמולה שמציג את החידלון כתוצאה של חבלה זדונית. הרי את האמת: ששלטון הימין הנוכחי, שנכנס כעת לשנתו העשירית, לא הצליח לעשות כלום, חוץ מלהוריד מסים לבעלי-הון ותאגידים ולהפריט, התקשורת של בעלי ההון לא תגיד, גם הפוליטיקאים של הימין לא יודו בכך. אז עוסקים בהסתה.

בעשור האחרון הלכו וצמחו הפערים בישראל, מעמד של עובדים עניים, תופעה חדשה יחסית בישראל ובמערב בכלל, התרחבה והעמיקה ועבודה לא מוציאה יותר מעוני. היכולת של המעמד הבינוני להגיע לביטחון כלכלי ותעסוקתי פחתה, למרות עליית שכר המינימום, הגדלה מסוימת של קצבאות והוספת שירותים כמו גני ילדים בגילאי 3-4 חינם, טיפולי שיניים לילדים וצהרונים מסובסדים. ה-99% יכולים להרשות לעצמם פחות.

הפער בינם ובין קומץ תאגידים וטייקונים שזכו בשנים האחרונות להנחות והטבות מס, שלא לדבר על מענקים ופטורים מתשלומים, על שימוש בנכסי הציבור הרחב ומשאביו, בהיקף שהיה מאפשר לחסל את החוב הלאומי של ישראל ולהגדיל את ההוצאה הציבורית, את זה שום ממשלה לא יכולה להציג, גם לא ממשלת ימין שהעשרת העשירים היא תפקידה.

הפערים צומחים, היקף השירותים ורמתם יורדת, התשתיות קורסות, בעיות הולכות ונצברות בכל אחד מתחומי החיים, אבל הממשלה חיה על בועת אוויר חם של אשראי מאחורי מסך הגנה נוח של תקשורת ששייכת לבעלי ההון שנהנים מהמדיניות. לכן ככל שהמצב מחמיר גוברת ההסתה כנגד מי שאינם אחראים ואינם נושאים באחריות. ככה הימין עובד ועושה רושם שזה גם מצליח לו בינתיים.