מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
קיצור שבוע העבודה – בושה להסתדרות
קיצור שבוע העבודה ב-4 שעות חודשיות אינו באמת הישג להסתדרות הכללית החדשה. לא בטוח ששווה להחזיק ארגון גדול כל כך כמו ההסתדרות בשביל הישג שכזה
מאת: ק. טוכולסקי
קיצור שבוע העבודה ל-182 שעות הוא בדיחה
עוד משהו שהתרחש לאחרונה עשה קצת רעש ונגוז הוא קיצור שבוע העבודה ב-4 שעות חודשיות. אני לא יודע אם אפשר לקרוא לבדיחה העצובה הזו הישג, אבל אם כן, זה אחד ההישגים הקטנים בתולדות האנושות. וביחס עלות תועלת לא בטוח ששווה להחזיק ארגון גדול כל כך כמו ההסתדרות בשביל הישג שכזה.
לפני למעלה מ-80 שנה השיגו העובדים בצרפת שבוע עבודה של 40 שעות והנה בישראל אחרי 80 שנה חוגגים ירידה של שבוע העבודה מ-43 ל-42 שעות, כאשר בצרפת שבוע העבודה הוא כבר בן 35 שעות. על הדרך מסתבר ששכחו לסגור פרטים קטנים כמו, שווי שעה לעובדי שעה, שכנראה ירוויחו פחות עכשיו, והונו את עובדי המשמרות בדיל עלוב מהסוג הניסנקורני. בקיצור, לא הישג ולא נעלים.
ניסנקורן חושב שהוא כחלון, שהוא יוכל להציג פירורים עלובים כהישגים בזמן שהוא לא באמת מקדם את בוחריו. הוא לא כחלון. כחלון משרת-הון מסור, יקבל תקשורת טובה מהאנשים ששולטים בתקשורת ומקבלים מכחלון הנחות ענק. היתרון היחיד של ניסנקורן זה שיש לו עוד ים זמן עד הבחירות הבאות, ואילו כחלון עשוי לגלות בכל זמן נתון, שהבוחרים לא אוהבים לקבל חרוזים צבעוניים או דירות פח על הנייר.
ה"הישג" של ההסתדרות והאופן שבו היא חוגגת אותו, בזמן שלמעשה היא הונתה את העובדים החלשים ביותר, עובדי-המשמרות ועובדי-השעות הוא פשוט בושה לארגון עובדים. יש לנו ממשלה שמקפחת את העובדים. אנחנו לא ממש יכולים להרשות לעצמנו שארגון העובדים הגדול והחזק בישראל יהיה גרוע כמו הממשלה ויחשוב שהתפקיד שלו אינו לייצג את האינטרס של העובדים, אלא לתווך בינם ובין מי שעומדים מולם במאבק על הערך העודף של תוצר עמלם.
מה שאנחנו צריכים זה ארגון עובדים שיעסוק פחות ביחסי ציבור ויותר בתכלית. שישים לעצמו כמטרה את הורדת שבוע העבודה ל-40 שעות, בלי פגיעה בשכר, וגם זה מתוך הכרה ששבוע העבודה צריך לעבור קיצורים נוספים. אנחנו צריכים שגיל הפנסיה לא יעלה, ותהיה אפשרות לנשים וגברים כאחד לצאת לפנסיה בין גיל 60 לגיל 65. הבסיס ליציאה צריך להיות התחשבות במקצועות שוחקים שיוכלו לצאת מוקדם ומקצועות בהם יוכל אדם, תמורת הטבות נוספות, לדחות את גיל היציאה לפנסיה אפילו מעבר ל-65, אם זה מתאפשר למערכת ורצוי מבחינתו.
אנחנו צריכים חוק שעות עבודה ומנוחה חדש שיגדיר לא רק 40 שעות עבודה שבועיות ולא יותר מ-174 שעות עבודה חודשיות, אלא גם את העובדה שלכל עובד מגיעים 2 ימי חופש שבועיים (שניים מבין השלושה שישי-שבת-ראשון) ותשלום שעות נוספות על כל שעה מעל 8 שעות יומיות (אלא אם בהסכם קיבוצי הוסדר הסדר אחר של שעון גמיש). אנחנו צריכים חופשה בתשלום של 4 שבועות עבודה בשנה (20 יום) לא כולל ימי חג.
עד שכל אלו לא יושגו אני מציע להסתדרות להפסיק לחגוג. אלו הדרישות המינימליות של מדינת רווחה בסיסית, לא בדיוק גן העדן הסוציאליסטי. זה גם לא הנושא היחיד שדורש שיפור מצד ההסתדרות. הגיע הזמן שבכל הנהלה ודירקטוריון יהיו נציגי עובדים, הגיע הזמן לעצירת ההפרטות של השירות הציבורי מקומות עבודה ובתוך מקומות העבודה.
הפחתת שבוע העבודה בשעה אחת היא בדיחה עצובה ומה שהכי עצוב הוא שראשי ההסתדרות באמת חושבים שזה הישג משמעותי. עד כדי כך הפכו ראשי הארגון הזה בשנים האחרונות לעדר כנוע חסר אמונה ביכולתו להגיע להישגים. לנו מגיע יותר, בתור התחלה שבוע עבודה של 40 שעות ואחר כך, אם יהיה לנו ארגון עובדים שישיג את זה, השמים הם הגבול.
תגיות: אבי-ניסנקורן, ההסתדרות-הכללית-החדשה, מדינת-רווחה, קיצור שבוע העבודה, תנאי העסקה
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
27 במרץ, 2018 בשעה 14:40
הכוונה כמובן ל-4 שעות חודשיות…. אם הם היו משיגים קיצור של 4 שעות שבועיות זה היה השג
28 במרץ, 2018 בשעה 0:20
טוכולסקי,
תוקן לחודשיות
11 באפריל, 2018 בשעה 15:32
מאמר בעייתי
"ניסנקורן חושב" – איך זה רלוונטי, איפה זה קונקרטי? התייחסות למה שאנשים אחרים חושבים לכאורה, התייחסות למניעים המשוערים שלהם – אולי אתה נמצא בתוך הראש של מישהו אחר ויודע באמת מה הוא חושב ומה מניע אותו. זה מחליף דיון אינטליגנטי על ידי אינפנטיליזציה שלו. אין לך מושג מה מישהו אחר באמת חושב. כולל לא, מה אני חושב. אולי אני מגיב כי אני לא אוהב גבינה צהובה. אבל תוכן הדברים הוא העניין.
הלאה.
צרפת. בצרפת יש חקיקת עבודה מתקדמת יותר. אז מה? עכשיו הפער יותר קטן. אז זה טוב או לא? ההישג קטן מדי לטעמך אז הוא לא ראוי? לא קיבלת מה שרצית אז הכל לא שווה? לא מבין.
מי לדעתך השיג השגים גדולים יותר לעבודים רבים יותר? איזו מדיניות עשתה יותר למען העובדים ככלל?
כן, מדינת ישראל מתנכלת לעבודים. זה רשמי – ניסיון בוטה לבטל את זכות השביתה. איפה עסקת בזה? אם לחקות את סוג הכתיבה שלך, "ראוי כי ק. טוכולסקי יעסוק פחות בתלונות על מה שלא הושג על ידי ההסדתרות, ובמקום זה ייעסוק באיומים האמיתיים על העבודה המאורגנת, כמו הוא-עצמו".