תשתיות לאומיות – המדינה תתיר הקמתן גם אם יסכנו את הציבור ואת הסביבה

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דיור, תכנון ובניה ב 14.03.18 1:08

ועדת הפנים אישרה תיקון חוק שיתיר הליך מזורז לחריגות בהיתרי "תשתיות לאומיות" גם אם יסכנו את שלום הציבור והסביבה. זאת באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות תוך עקיפת הסמכות של הרשות המקומית והחלשת היכולת של הציבור להתנגד

מאת: חנה קופרמן

במסגרת דיוני חוק ההסדרים לתקציב 2019 אושר בוועדת הפנים ב-21 בפברואר 2018 תיקון החוק המאשר היתרי בנייה בתכניות מתאר ארציות ותכניות המוגדרות כ"תשתית לאומית" (תיקוני חקיקה, פרק ט', עמ' 1 סעיף 6 ב'). ועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש אישרה קיום הליך מזורז לחריגות בהיתרי "תשתיות לאומיות" גם אם יסכן את שלום הציבור והסביבה. חקיקה זו בעניין מתן היתרי בנייה קודמה על ידי משרד האוצר תוך הסכמה עם מרכז השלטון המקומי ואושרה לקריאה שנייה ושלישית מתחת לרדאר.

התיקון מאפשר ליזמים להגיש לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) בקשות להיתרי בנייה בתכניות מתאר ארציות שאושרו במועצה הארצית ובתכניות המוגדרות "תשתיות לאומיות", תוך עקיפת הסמכות של הרשות המקומית והחלשת היכולת של הציבור להתנגד. זהו הפתח שיאפשר לעקוף את התנגדויות הציבור בתוכניות בהן מעוכבים היתרי-בנייה לתשתיות ענק מזהמות ונפיצות כמו צנרת הקונדנסט, לתכנית הניהול הסביבתי (תנ"ס) של אסדת לוויתן, לתחנות כוח חדשות לפיתוח המאגרים ועוד.

סרטון זה ביוטיוב מראה את הנוסח הסופי שאושר במהלך הדיון בוועדת הפנים ב- 21.02.18:

שתי הנקודות העקרוניות שהתווספו לנוסח המקורי במסמך המצ"ב:

א. בדקה 04.10 , נציגת מנהל התכנון מבקשת למחוק מספר מילים מהנוסח המקורי- את המילים "בנייה" ו"או ביצוע עבודות לפיה"- דבר שפותח פתח לאישור חוקי של חריגות בהיתרי בנייה -דבר שלא היה אפשרי עד כה בחוק התכנון והבנייה:

נכון להיום, כעדות נציגת מנהל התכנון בסרטון- לא ניתן לקבל היתר חורג במסגרת חוק התכנון והבנייה. ניתן אמנם לקבל הקלות בהיתרי בנייה, אבל לא ניתן היה עד כה לקבל אישור החורג מהיתר קיים.

ב. לגבי זכות הערעור: בהיתר שאינו חורג – הוחלט שמהנדס רשות מקומית (בתוכה מקודמת רוב התכנית)- יוכל להגיש ערר בהליך הרגיל- למליאת הות"ל. ואילו בתשתיות בהן יינתן היתר חורג- יוכל המהנדס לפנות לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית- תוך 15 יום וכל מי שרואה עצמו נפגע תוך 30 יום ( יש לציין שוועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ובנייה כוללת חמישה חברים, כשגם הרכב של שלושה יכול להכריע).

המצב המשפטי של הצעת התיקון:

ב- 7 במרץ 2018 הועלה פרק ט' להצבעה במליאת הכנסת (ראה פה פרק ט- התרי בנייה- תשתיות לאומיות – תיקון חוק התכנון והבנייה) ואושר לפצלו מחוק ההסדרים ולקדמו בהליך נפרד המאפשר דיון מעמיק.

לאחר בדיקה ביום ראשון ב-11 במרץ עם המחלקה המשפטית של ועדת הפנים הסתבר שסעיף 6ב בנושא התרי הבנייה לא פוצל והוא מתוכנן להיות מאושר סופית, ללא דיון נוסף, בחוק ההסדרים מבלי שהציבור הרחב יודע על כך דבר.

בוידיאו של הדיון שנערך ב-21 בפברואר ומופיע באתר ועדת הפנים, ניתן לצפות בדיון (מדקה 52.30 עד 01.19) אך חסרות ההסתייגויות שהציגו במהלך הדיון חברי הכנסת דב חנין, יעל גרמן ויעל כהן פארן. יש לציין שההצבעה נערכה בהעדרם ולכן לא ניתן להגיש רביזיה בנושא, כפי שקובע בסרטון היועץ המשפטי של הוועדה.

לדברי חנה קופרמן יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים, מדובר בהצעת תיקון לחוק התכנון והבנייה- אשר קודמה במהירות הבזק, ללא דיון מעמיק תוך שהתיקון פותח מסלול המאפשר מתן היתרים חורגים – באופן חוקי- בהליך שמעמיד תכניות המוגדרות "תשתית לאומית"- מעל לזכויות האדם הבסיסיות ביותר הקיימות במדינה מתוקנת- לבריאות, ביטחון וסביבה נקייה, דבר שיהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי.

השינוי בחקיקה- יאפשר לוועדה לתשתיות לאומיות לאשר במהירות היתרי בנייה – באופן שעלול להוריד חסמים מהיתרים השומרים על שלום הציבור כמו למשל בתשתיות הגז, סיכון מי תהום, אחסון דלקים ועוד ומבלי שלוועדה לתשתיות לאומיות יש כלים לפקח על ההיתרים שתאשר.

אם יאושר התיקון סופית — תוכל הות"ל לאשר תכניות שיחרגו מהיתרים המחייבים עמידה בהנחיות ותקנים השומרים על הבריאות, החיים והסביבה– תוך שהסיכוי של הציבור להצליח להתנגד בהליך המוצע- שואף לאפס. "

יש לציין שתכניות שיקבלו היתרי בנייה דרך הות"ל- גם רישוי העסק יינתן להן דרך הות"ל – תוך עקיפת הרשויות המקומיות ובהסכמת המרכז לשלטון מקומי, כך שבפועל, תיקון 33 מתאפשר להתממש בדלת האחורית בהובלת שר האוצר משה כחלון. זאת למרות שהתיקון בעניין רישוי עסקים (תיקון 33) אשר נדון באותו היום- זכה להתנגדות של מרכז השלטון המקומי ולסיקור נרחב.

בסרטון: הנוסח הסופי שאושר בדיון בוועדת הפנים ב-21 בפברואר 2018