מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
ערד – רצח עיר
בישראל מתקיימת תופעה, הידועה גם ממקומות אחרים בעולם, שבה עיר או איזור מאבדים את הבסיס הכלכלי, מה שמביא לנטישה ולחילופי אוכלוסין. האם ערד היא דוגמה לכך?
שמות הכותבים שמורים במערכת
רצח עיר הוא מושג המתקשר עם מלחמה. השימוש העיקרי במינוח זה מדבר על הרס פיסי שלה והרג תושביה. לאחרונה הועתק השימוש במושג גם לתחומים נוספים, וניתן לראות שגם הכלכלה יכולה להכות בעיר בעוצמה המונעת מממנה לחדש את צמיחתה. תופעה זו של הרס מוכרת היטב בערים רבות בעידן הניאו-ליברלי שאחד ממאפייניו הוא הדה-תיעוש. המפעלים נסגרים ועובדיהם נותרים ללא תעסוקה. הערים נעזבות וההון האנושי בהן מתכווץ, העיר מאבדת את חוסנה עד כי אין בכוחה להתחדש.
האזור הידוע ביותר בארה"ב שתהליך זה החריב אותו הוא רצועת הפלדה בצפון מזרח המדינה. כיום הוא נודע בשם "רצועת החלודה" בשל מפעלי הענק שנסגרו ונעזבו בעריו הנטושות למחצה, שדטרויט היא הדוגמה הבולטת שבהן. תהליך זה לא פסח על ישראל והסובלות העיקריות בה הן "ערי הפיתוח" שכלכלתן בוססה על תעשייה מסורתית כגון כריה וחציבה, טקסטיל ומזון.
ערכן הנדל"ני של הערים הדועכות יורד ומושך אוכלוסייה עניה מבחוץ. אלא שבעוד שברבות מהערים בעולם אלו משפחות מהגרים שמזרימות חיים חדשים ביוזמותיהם ובילדיהם שהצעירו את האוכלוסייה, הרי שבישראל של העשורים האחרונים המהגרים לערים המתרוקנות, הן קהילות החרדים. אלה נוטות להחליש עוד את העיר עקב התבדלותן החברתית-קהילתית, עוניין וריבוי ילדיהן. מה גם שהן מצויות בקוטב הנגדי למה שמוגדר כהון החברתי של העיר, מקור חוסנה.
במסגרת זו ניתן להתבונן בתהליכים המתרחשים בערד. רוב התעשיות שהיוו תשתית כלכלית לעיר נסגרו או הופרטו וצמצמו את מספר המועסקים, רבים עזבו וערך הנדל"ן ירד מאוד ומשך את תשומת לב המנהיגות של חסידי גור. אלא שהמצב חמור יותר מבערים אחרות משום שמדובר בחדירה מתוכננת ומתואמת פוליטית של כת קיצונית שהיא הגדולה והחזקה בעולם החרדי ומתנהלת כצבא. מאז 2010 איווה האדמו"ר של חסידי גור את ערד לחסידיו ותושביה החילונים מוצבו כמטרד שיש לסלק מנתיב ההתקדמות לעבר היעד – "להפוך את ערד לבני ברק", כלשונם.
במצב בו הטרנספר ההמוני של משפחות בני הקהילה (חלקו כפוי) ויישובם בעיר ביוזמת מנהיגיה, ערד מוצאת את עצמה בלב מהומה של חריגות בניה, בתי כנסת בבנייני מגורים, שלטים בגנות ראש העיר, צופר שבת עתיר דציבלים והטרדות נשים ושכנים, תביעות משפטיות ורעש תקשורתי הגורם לתיוג שלילי שלה.
הקהילה מרוששת את העיר:
- הגברים ברובם אינם עובדים;
- תשלומי הארנונה נמוכים עקב ריבוי ילדים והכנסות נמוכות;
- הצריכה מתבצעת ברובה בבתים פרטיים של בני הקהילה, או שנכפים על רשתות המזון תנאים חרדיים; צרכיה הגדלים במהירות בתחום מוסדות הציבור והחינוך מכבידים על התקציב הדל של העירייה.
בנוסף, אין לחברי הקהילה רשות להידבר עם תושבי העיר ועובדי הרשות ולכן ניכר קושי עצום בתיאום של התנהלות העיר בחיי היום יום ונתק חברתי.
כתוצאה מתהליכים אלה גוברת עזיבה של תושבים החוששים מאובדן דמותה המקורית של העיר ומאובדן ערך בתיהם. העוזבים נמנים בעיקרם עם בעלי ההון החברתי היותר גבוה של העיר וכך נפגע חוסנה. עם זאת, המצב בערד עדיין טוב והיא חסונה: ראש העיר ממנף תהליכי פיתוח מקיימים, העיר שומרת על צביונה החילוני וחיי התרבות בה תוססים ועשירים. רבים מתושביה דבקים בה ואוהבים אותה ויש בה אקטיביזם בועט.
ערד, אם כן, נמצאת בצל החשש שתיכבש על ידי חסידי גור ותעבור תהליך של רצח-עיר. כלומר, היעלמה של העיר כפי שהיתה עד כה וצמיחתה של עיר בעלת אופי שונה, עיר חרדית הכופה את אורחות חייה על כל תושביה. וכל זאת בתהליך שינשל את תושבי ערד ממפעל חייהם, נכסיהם.
ועוד יש לומר, שהא בהא תליה – חברת רותם אמפרט החותרת להקים מכרה פוספט בשולי העיר ונתקלת מזה שנים בהתנגדותם העיקשת של תושבי ערד, מחככת ידיה בהנאה למראה תהליך ההחלשה שיגרם מפני התחרדותה. כך תוכל סוף סוף להקימו באין עוצר.
האם ייתכנו תהליכים מסוג זה במדינה המכנה עצמה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" והמכריזה השכם והערב שהיא משקיעה בפריפריה? או שמא אין הלימה בין הגדרות רטוריות אלה לבין תיאוקרטיזציה וקשרי ההון שלטון המשתלטים עליה?
ואף על פי כן!
תגיות: חסידי-גור, עירוניות, ערד
קישור קבוע
14 תגובות
Email This Post
8 בנובמבר, 2017 בשעה 9:12
מה הבעיה שהעיר תהפך לבני ברק, הלוואי, זה חלום של כל ראש עיר, תראו את האזור המסחרי המשגשג של בני ברק, מקומות מהחזקים בארץ, תחפשו בנט, BBC בני ברק, ותבינו מה החרדים יכולים
8 בנובמבר, 2017 בשעה 9:40
הלואי ויצליחו החרדים חסידי גור
אחרת העיר תהפוך לעיר ערבית
8 בנובמבר, 2017 בשעה 10:36
העיר ערד הידועה באיכות האוויר היתה מקום נופש לאזרחים רבים. הבנייה בה איכותית ומרווחת, הנופים מדבריים קסומים. אם תיהפך לעיר חרדית, יופיה יימוג, המבקרים יברחו, אף אחד לא ייסע כה רחוק למטרות מסחריות. היא לא יכולה להידמות לבני ברק בתחום המסחרי. אזרחי המדינה יפסידו מקום איכותי וייחודי.
8 בנובמבר, 2017 בשעה 14:09
היטלר לא היה כותב אותו יותר טוב
פשוט אנטשמיות בכל מילה
ועכשיו אני יענה !!!
החרדים בערד כבר הגיעו בשנת 1980 כבר הוקמה הישיבה שהיה ברחוב מואב וחוץ מזה מותר לגור בכל מקום בארץ ,ואנחנו לא צריכים לתת דין וחשבון על הילדים שנולדים לנו .
8 בנובמבר, 2017 בשעה 14:24
לבני ברק יש שני יתרונות - המיקום שלה והמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך של התושבים.
מכיוון שהיתרון הראשון לא רלבנטי לערד, ברור שאי אפשר להשוות אותה לבני ברק.
וזה רק בקיצור, כי מורכבות התמונה מצביעה על כך שערד עלולה להפוך למין גטו, כמו 3/4 ירושלים של היום, יעני בירת ישראל.
שטח "הבירה" נטו הולך ומצטמצם וגם לה אין היתרונות של בני ברק מבחינת המיקום.
8 בנובמבר, 2017 בשעה 14:40
דמוקרטיה
החרדים הם לא סוג ב', זכותם לקבוע איפה לגור וזכותם לקבל את כל אבל כל הזכויות. את עניין הצבא תשאירו לבית משפט.
כן, גם חרדים עובדים, משלמים מיסים, ותורמים למדינה ולעמותות הרווחה.
והם גם משלמים מיסים על הקניות שלהם.
אם הם לא מצליחים לקבל זכויות באופן פרטי אז הם מתאגדים בדיוק כמו בערד.
8 בנובמבר, 2017 בשעה 18:15
סליחה על הבוטות, אבל בטבע כאשר היחס בין כמות טפילים לנשא הופך גבוה מדי, גם הנשא וגם הטפילים מתים.
אם ערד תתרוקן מתושביה החילוניים (תהליך שכבר קורה, החזקים תמיד עוזבים קודם), ערד תהפוך לעוד עיר חרדית נזקקת שכן אף עיר לא יכולה להתקיים ללא תקבולי ארנונה סבירים ובמקביל מעמסה עצומה של הוצאות על בתי אב מרובי נפשות.
ההשוואה בין ערד לבני ברק (בעצמה עיר ענייה – למרות ההכנסות הנכבדות מאיזור התעשייה) היא הזוייה מכיוון שבני ברק נמצאת במרכז הארץ וערד באמצע שומקום.
אז למגיבים החרדים מעלי – שיהיה לכם בהצלחה ב"התאגדות" ובגירוש החילוניים. נראה איך זה יעבוד עבורכם בטווח הארוך.
8 בנובמבר, 2017 בשעה 18:32
להוי ידוע לך שבערד 80 אחוז מהנשים עובדים האם אתה לא יודע כמה חברות העבירו את הטלמרקטינג שלהם לערד שזה מכניס ארנונה לעירייה ועוד מפעלים שהגיעו לערד בשנים האחרונות
8 בנובמבר, 2017 בשעה 18:37
ביתר, מודיעין עלית, בית שמש, קרית גת לא כאלו
מסכנים הם חיים טוב ערים יפים מטופחים ולא חסר להם
כלום
וכך יהיה בעזרת השם יהיה ״ערד ״ ועל זה נאמר ימותו הקנאים !!!
8 בנובמבר, 2017 בשעה 18:54
"חיים טוב" ? "ערים מטופחות" ?
כן, אצלכם שחור הוא לבן, לילה הוא יום, מכוער זה יפה, וכו'. חבל שאורוול לא פגש בכם.
כל הערים שציינת מצויות בתחתית כל רשימת דירוג ערים בכל מדד שאפשר לחשוב עליו.
דרך אגב, אולי תגלה לנו מדוע החרדים מתנגדים לחלוקת בית שמש לעיריות נפרדות לחילוניים וחרדים ? כן, לא קל לטפילים לשחרר את הנשאים שלהם.
10 בנובמבר, 2017 בשעה 15:17
לדמוקרטי חחרדי יכול לגור בכל מקום. חילונים וסרוגים לא יכולים לגור בשכונה חרדית.
לדמוקרטי
הזכויות של החרדים אינן מקנות פגיעה בזכויות של אחרים.
לחרדים יש הסטוריה מוכחת!
של העדר יכולת לחיות בתוך אוכלוסיה מגוונת.
הם יכולים לגור בכל שכונה, אבל חילוני לא יוכל לגור בשכונה חרדית.
אמרתי חילוני?
גם הסרוגים לא יכולים לחיות בשכונות חרדיות.
והיא הנותנת.
10 בנובמבר, 2017 בשעה 15:19
ברגע שחרדי נכנס לשכונה זו הנפת דגל אדום, כי התושבים בשכונה מבינים שזו עלולה להיות סנונית ראשונה שמלמדת על סימון השכונה כיעד להחלפת התושבים,
ולהפיכתה לשכונה חרדית מונוליטית.
זה קרה בכל כך הרבה מקומות שאי אפשר להתווכח על זה.
10 בנובמבר, 2017 בשעה 15:20
עכשיו נתאר לעצמנו שלא יאפשרו לסנונית הזאת לגור בשכונה שאליה נכנס – אוי איזה צעקות יקומו.
ההסטוריה מוכיחה!
שכונות מגוונות הפכו לשכונות חרדיות.
מעולם לא קרה ההיפך.
1 בדצמבר, 2017 בשעה 7:43
יכול להיות שצריך לשנות את מודל ההנחות בארנונה
לא לתת הנחות של 80-100% למי שמקבל הבטחת הכנסה אלא רק לקשישים שמקבלים הבטחת הכנסה משלימה לקיצבת הזיקנה או לכל מי שמקבל קיצבת נכות בכל דרגת אי כושר מ-60 עד 100 (ללא קשר להכנסות מעבודה או הבטחת הכנסה).
זה יכול להפוך לחסם חדש לשינוי הבלתי רצוי לעיר.
ראש העיר יכול להתקין תקנות חדשות בנושא הזה???
מי שלא מקבל הכרה על אי כושר מ-60 עד 100 מביטוח לאומי מחמת מום מולד/מחלה/גיל זיקנה יכול לקבל כל עבודה בלישכת התעסוקה!!!