החלטה ממשלתית – טורבינות רוח בלי מדידות רוח – חלק שלישי

גילגולה של החלטה ממשלתית – הקמת טורבינות רוח בלי ידיעת פוטנציאל הרוח בישראל. המודל המוטעה. המדינה לא ערכה מיפוי של משטר הרוחות. הותירה זאת ליזמים פרטיים

מאת: אמנון פורטוגלי

[בוקסה=58988]דיון

  1. בשלב הראשון ב-2009 היתה החלטת ממשלה לקבוע יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

בשלב הבא, ב-2010  קבע משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יעדים להיקפים הדרושים בכל טכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת.  היקף ההקמה הדרוש של טורבינות רוח נקבע ל-800 מגוואט עד לשנת 2020. ומכסה בהיקף זה אושרה על ידי הרשות לשרותים ציבוריים – חשמל.  אלא שיעד זה לא התבסס על בחינה של פוטנציאל הקמת טורבינות רוח במתחמים רלוונטיים מבחינת משטר הרוחות ובהתחשב באילוצים החלים על שטחים אלו.

נראה שלאף אחד לא היה העוז לקום ולעצור קביעה מוטעית זו. מעכשיו המספר הזה 800 מגוואט, הופך 'קדוש' ואין לערער עליו.

שלש שנים מאוחר יותר, בישיבת הועדה המחוזית מחוז מרכז ב-  14 לאוקטובר  2013, מזהיר רן דרסלר יועץ למנהל התיכנון "אין לנו מפות רוח שמתאימות לטורבינות הרוח בגבהים הרלוונטיים" [1].

אף אחד לא עוצר ושואל, אם כך על סמך מה נקבע היקף ההקמה של טורבינות רוח?  מדוע אף אחד לא דרש את מדידת פוטנציאל הרוח?

התשובה לכך ניתנה שנה מאוחר יותר, 'נסתמך על יזמים פרטיים'. בדוח של הצוות הבינמשרדי לבחינת תאי שטח בעלי פוטנציאל להקמת חוות טורבינות רוח גדולות מ- 2014: "נכון למועדי הדיון במסגרת הצוות הבינמשרדי, אין בידי המדינה מיפוי של עוצמות רוח על פי  המאפיינים המתאימים לטורבינות רוח גדולות. בהעדר מיפוי בידי המדינה, ובהעדר הכוונה מרחבית (לפחות עד עתה), פועלים היזמים לאתר את השטחים הפוטנציאליים בכוחות עצמם, בהתבסס על מודלים למיפוי משטר הרוח".

אלא שכפי שכותבים מחברי הדוח, המודל אינו מחליף מדידה בשטח לצורך הקמה של חוות טורבינות רוח והוא אינו מפורט דיו לקבוע מיקום של טורבינות רוח, בוודאי באזור בעל טופוגרפיה הררית.

אם כך איך כותבי הדוח מצדיקים את השימוש במודל?  

בכך ש"ניתן לזהות לפיו אזורים בעלי פוטנציאל להקמה של טורבינות רוח".

או במקום אחר: מדידות בשטח, באמצעות תרני מדידה בגובה של ×›- 75% מגובה התורן המתוכנן של טורבינת הרוח למשך שנה לפחות, ובדרך כלל למשך שנתיים…×”×™× ×” הכרחית לצורך הקמה של פרויקט בתא שטח מסוים….. אך היא אינה נדרשת לשלב של זיהוי ראשוני של אזורים בעלי פוטנציאל רוח.

עכשיו נסגר המעגל, יש המלצות (זיהוי ראשוני של אזורים בעלי פוטנציאל רוח ?) של הצוות הבינמשרדי למועצה הארצית לתכנון ולבניה, אמנם שלב א' בלבד (לא מצאתי את שלב ב'): "הצוות ממליץ על 31 מתחמים, מתוכם 4 בהסתייגות חלק מחברי הצוות, 3 מותנים בתיאום מוקדם עם מערכת הביטחון טרם קידום תכנית במתחם ו-4 מתחמים שטרם הושלמה בדיקתם על ידי מערכת הביטחון".

ההמלצות כוללות מספר הסתייגות, חלקן קשורות לפוטנציאל הרוח: אילוצי היזמים ביחס ליכולת להקים טורבינות רוח בשטח מבחינת משטר הרוח, וקיימת אי ודאות באשר להספק האפשרי של טורבינות רוח במתחמים אלו.

ההסתייגויות הקשורות לפוטנציאל הרוח, ולכך שאין בידי הצוות מיפוי של עוצמות רוח על פי  המאפיינים המתאימים לטורבינות רוח גדולות, אינן מופיעות בהדגשה לא בתחילת הדוח, ולא בפרק 'המלצות הצוות הבינמשרדי'.  אין גם כל הדגשה שמדובר בשלב של זיהוי ראשוני של אזורים בעלי פוטנציאל רוח. 

אין לאשר הקמת טורבינות רוח ללא מדידות רוח בשטח הרלבנטי במשך שנה לפחות.

  1. מאז החלטת ממשלה ב-2009 ומאז קביעת היעדים להיקפים הדרושים בכל טכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת ע"י משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ב-2010, חלו התפתחויות משמעותיות בתחום האנרגיה, האנרגיה המתחדשת בכלל ובתחום האנרגיה הסולארית בפרט.

בין התפתחויות אלו אציין את גילויי שדות הגז הגדולים בחופי ישראל, הירידות במחירי הנפט והגז בעולם והצניחה במחירי האנרגיה הסולארית מאז 2010. במקביל חלו התפתחויות מרשימות בטכנולוגיות איחסון החשמל והאנרגיה וניהול רשתות החשמל  שמציעים פתרון טכנולוגי- כלכלי למגבלות של אנרגיות מתחדשות.

למרות התפתחויות אלו היעדים, שנקבעו בעידן טכנולוגי אחר, נשארו עמנו גם היום.  יש מקום למחשבה שניה ולקביעת יעדים חדשים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בטכנולוגיות השונות האפשריות.

  1. באוקטובר 2016 פירסמה רשות החשמל להתייחסות הציבור את עקרונות המתווה המוצע להסדר הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית [2].  בדצמבר 2016 אישרה מליאת רשות החשמל את המעבר למכרזים המבוססים רק על תחרות במחירי החשמל באנרגיה סולארית, למעשה הפסקת הסובסידיות והגנות הינוקא לתעשייה זו [3]..הזוכים במכרזים יהיו המציעים אשר יספקו חשמל סולארי בתעריפים הנמוכים ביותר.

ב-27 לפברואר 2017, פרסמה רשות החשמל את המסמכים למכרז המחיר התחרותי הראשון בישראל באנרגיה מתחדשת [4].  התעריף במכרז נקבע באופן אחיד לכל הזוכים. גובה התעריף נקבע לפי הצעת המחיר בהצעה הראשונה שלא זכתה במכרז.

  1. ב-20 למרץ 2017 נמסר כי נבחרו הזוכים במכרז הראשון של רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים. המחיר הזוכה עומד על 19.9 אגורות לקוט"ש – נמוך מעלויות החשמל הקונבנציונלי, ונמוך  בכ-40% מהמחיר הנמוך ביותר שנקבע עד כה למתקנים סולאריים [5].  בנוסף – לראשונה בתולדות משק החשמל – ירד התעריף הסולארי מתחת לעלות ייצור החשמל הקונבנציונלי (בגז טבעי ופחם). (הדגשה במקור).  אחריות הזוכים להקים את המתקנים ולחברם לרשת החשמל בתוך 21 חודשים.

יש ליישם שיטת מכרזים זו גם על אנרגית רוח. מעניין אם כל אותם היזמים המעוניינים כיום להקים טורבינות רוח ימשיכו גם בשיטת המכרזים, גם בלי הסובסידיות – מחירי החשמל הגבוהים המובטחים.

אמנון פורטוגלי, מרכז חזן במכון-ון ליר

לקריאת החלק הראשון

לקריאת החלק השני

[1]  https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=5&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwir1Y_L7KLWAhVKbxQKHSngD1IQFghQMAQ&url=http%3A%2F%2Fmavat.moin.gov.il%2FMavatPS%2FForms%2FAttachment.aspx%3Fedid%3D73391373%26edn%3D4FB65FE89DECB3CBBBA6528391D8DF7B7421EF3D0B363E67625BCD4EF5C6AD37%26opener%3Dhttp%253A%252F%252Fmavat.moin.gov.il%252FMavatPS%252FForms%252FSV7.aspx%253Ftid%253D71%2526did%253D4%2526fid%253D10%2526cid%253D400%2526aid%253D1&usg=AFQjCNGVP1O1Ev8mSDaT2NdYXy1pRUqdyQ

 

[2]  https://cdn-media.web-view.net/i/wwdazccpud/pv_full_tender.pdf

[3]  https://pua.gov.il/Publications/PressReleases/Pages/pvmichraz.aspx

[4]  https://pua.gov.il/Publications/PressReleases/Pages/150mw.aspx

[5]  https://pua.gov.il/Publications/PressReleases/Pages/results_solar.aspx

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

Leave a Reply