חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רוקדים עם עיתונאים

נושאים פותחים שבוע ב 28.12.08 6:10

בשיחת חולין בכנס חטיבת ותיקי התקשורת של אגודת העיתונאים בבית סוקולוב בתל-אביב דובר על הקמת חטיבה חדשה של עיתונאים צעירים ואז נשמעה ההערה: "בקרוב תוקם חטיבת עיתונאים בכנסת". ואכן, מערכת הבחירות לכנסת ה- 18 מצטיינת בריבוי העיתונאים המתמודדים במקומות גבוהים, ריאליים, ברשימות שונות, כאשר רוב המתמודדים הללו לא היו מזוהים פוליטית או מפלגתית עד לרקע שבו ניתרו מן הצד העיתונאי לצד המפלגתי

מאת: דניאל בלוך

להערכתי, המעברים הסיטונאיים הללו פגעו קשות בתדמית המקצוע והתקשורת כולה. כיום כאשר אתה בוחן דיווחים והבעות עמדה בתקשורת אתה שואל את עצמך האם אין הדבר מושפע מרצונו של העיתונאי להכין לעצמו מקום טוב באחת הרשימות לכנסת ה- 19.

מדאיג אותי במיוחד הטיפול בסקרים בכלי התקשורת השונים. כולנו יודעים שהסקרים הנוכחיים לוקים בהרבה עיוותים, אבל עדיין כל כלי תקשורת מתייחס לסקר שלו כאילו הוא אורים ותומים ודברי אלוהים חיים. רוב הדיווחים והפרשנויות שוכחים לספר לנו כי המדגם הוא קטן מאד במערכת בחירות יחסיות המצטיינת בריבוי רשימות, כי 20-30% מן הנשאלים טרם החליטו או מסרבים להשיב, כי טעות הדגימה של כ- +_ 4 אחוז גדולה מן הפער בין הגושים וכי עריכת המשאל רק בקרב בעלי טלפון קווי מצמצמת את האפקטיביות שלו כי לצעירים רבים יש היום רק טלפון סלולרי וכי קשה לדגום את הציבור החרדי והערבי וקשה מאד לקבל תמונה ברורה על הרשימות הקטנות הכה רבות.. כדי לתקן את הליקויים הללו עורכים הסוקרים שקלולים שונים שערכם פחות מן ההימורים בטוטו.

הלילה (יום ראשון) בחצות יינעלו דלתות ועדת הבחירות המרכזית ונדע סופית את מפת הרשימות המתמודדות. מוקדם עדיין להעריך מה תהיינה תוצאות הבחירות. אני מעז לומר שהניסיון המצטבר שלי אינו שווה פחות מתוצאות הסקרים שנערכו עד כה. מלבד הסיבות שמניתי עד כה יש להוסיף את ההערכה כי קרוב למחצית מכלל הבוחרים הפוטנציאליים טרם קבעו עמדה מוצקה וחד-משמעית לגבי הצבעתם. שכן, אמנם לפי הסוקרים השונים, יותר מ- 70% משיבים ומודיעים בעד מי יצביעו, אך אין כל ודאות שעמדתם מוצקה ומגובשת וכי לא יחול בה כל שינוי עד ה- 10 בפברואר. חלקם ינועו בתוך הגושים, אך יש לא מעט מהססים במרחב המרכזי שבין הגושים, בין קדימה לליכוד, למשל. אירועים שונים, ביטחוניים, כמו המתקפה על עזה שהחלה בשבת, כמו גם עניינים מדיניים או כלכליים יכולים להשפיע במידה רבה על שינוי עמדות. גם תחקירים וגילויים כלפי מועמדים או מפלגות יכולים להשפיע.

כן, שום דבר אינו מונח בקופסה. אין מקום להכתיר מועמד או מועמדת, מוקדם להספיד מועמדים אחרים ואין לדעת מי מבין הרשימות הקטנות תעבור את משוכת שני אחוזי החסימה. מימ"ד הירוקה או הירוקים או הגמלאים? הכל פתוח.

אולם, כבר עכשיו מתגלות תופעות מדאיגות, אף חמורות, שיחייבו התייחסות ציבורית אחרי הבחירות אם אנו רוצים לשמור על המשטר הדמוקרטי הישראלי. חלק מן התופעות יכולות להשפיע גם על שיקולי ההצבעה בבחירות הקרובות.

לטווח יותר ארוך יש הכרח לפתוח מיד אחרי הבחירות בברור מעמיק, יסודי אך מהיר, בעניין שיטת הבחירות. לא ייתכן לשמר את השיטה הנוכחית שנושאת בחובה חוסר יציבות כרוני, העדר ייצוגיות ושקיפות, בלא בסיס למשילות אפקטיבית. משיטת הבחירות החדשה תיגזר שיטת הפריימריז ודרכי הרכבת הרשימות לפני הבחירות והרכבת הממשלה לאחר הבחירות.

אך גם בלא שינוי השיטה הכרחי לתקן את עיוותי שיטות המימון שהן פתח בלתי מוגבל לשחיתות. הסחר-מכר בכספי מימון המפלגות על ידי פורשים כלנתריסטים למיניהם הוא לא רק מעורר בחילה אלא מעלה חשש להתנהגות על גבול הפלילי. כך, למשל, ח"כ מן הגמלאים, מתחבר למפלגה רדומה כצומ"ת ומוביל עמו כספי מימון של מיליונים רבים תמורת כסא לא ריאלי בליכוד. וח"כ אחר מן האיחוד הלאומי גם הוא מסתובב עם מרכולתו המימונית כאילו אנו מצויים ברובע החלונות האדומים באמסטרדם.

להערכתי, יש לשים קץ לאפשרות הנדידה והחיזור על הפתחים של ח"כים בודדים עם המימון. האם מי שהצביע לגמלאים, העניק לח"כ זה או אחר מטעמם היתר עסקה לסחור בכספי המימון? יש לקבוע כי רק פילוג כחוק של, לפחות, שליש מסיעה מקנה זכויות כלשהן. כמו כן יש לחייב מפלגה מן העבר שלא נכנסה לכנסת להחזיר למדינה את הכספים שנותרו בקופתה ולא לאפשר לה לסרסר בכספים אלה כרצונה, כפי שעשה, למשל, אברהם פורז, שהעביר כספים שנותרו מ"שינוי" לירוקים.

הבחירות הקרובות הן לא רק על מדיניות הביטחון ותהליך השלום, ולא רק על אופי החברה והמשק, לא רק על טוהר המידות ושלטון החוק, אלא על עתיד הדמוקרטיה בישראל. אסור, לכן, לבזבז קולות עבור רשימות נישה, אווירה ונושא אחד.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

9 תגובות

  1. יהושע בן משה :

    אחד הדברים החשובים שצריך לתקן זו הבחירות המקדימות בתוך המפלגות.
    היום ניתן להתפקד למפלגה כדי לעזור למועמד להיבחר לרשימה, כשבסופו של דבר אפשר להצביע
    לרשימה אחרת.
    יש צורך לעבור לשיטה שהבוחרים בפועל לאותה רשימה, הם המדרגים את המועמדים בתוכה , כשחברי המפלגה קובעים רק את המצע,ופאנל של מועמדים, אשר מתוכם הבוחרים בוחרים. יש מדינות בהם יש הסדר כזה, ועז כל הנושא של מימון פריימריז , שריונים וכ' יורד.

  2. דני בלוך :

    השיטה שמציע יהושע קיימת במדינות שבהן נהוגה בחירה אזורית-יחסית ומתייחסת לדירוג של 3 עד 5 מועמדים. היא בלתי אפשרית בבחירות אזוריות-יחסיות.

  3. ליהושע :

    אני בעד הסידור שהצעת – מצביעי המפלגה מצביעים ביום הבחירות גם על הרכב הרשימה לה בחרו.

    אבל צריך לציין שזה לא יפתור את בעיית הכסף. לדוגמה, אילו מצביעי העבודה היו מדרגים את הרשימה ביום הבחירות, עדיין להרצוג היה יתרון גדול על יחימוביץ' מבחינת תקציב הקמפיין שלו. כאשר מועמדים צריכים להגיע ל-50-100 אלף איש (פריימריס לחברי מפלגה)זה עולה יותר כסף ממה שעולה להגיע ל-1000 איש (מרכז הליכוד / ועידת מרצ). כדי להגיע לחצי מיליון-מיליון מצביעים של המפלגה צריך עוד יותר כסף.

  4. דני בלוך :

    לאלמוני בתגובה 3:
    אולי תסביר לי איך טכנית ביום הבחירות בקלפי המצביע מדרג 120 מועמדים?ואיך ועדת הבחירות המרכזית מתמודדת עם הבעיה? והמיחשוב? הרי יקח שנה לאחר הבחירות בדיונים משפטיים, תלונות וחקירות. תחשבו קצת לפני שאתם מעלים הצעות הנראות יפות בתיאוריה.

  5. יהושע בן משה :

    לדני ולאלמוני:
    המצביע צריך לדרג רק מתוך רשימה שהיא מספרית +-הרשימה המכהנת.
    למדנו שמחשוב נכון יכול לבעיה פשוטה כזו.
    כפי שמפלגה מגיע לציבור שלה,באותה מסגרת ובאותו התקציב ניתן לאפשר לכל מועמד ביטוי.פיקוח ממלכתי יכול למנוע חריגות.

  6. דני בלוך :

    יהושע – אתה נאיבי. זה באמת בר ביצוע? ומי קובע את רשימת המועמדים ועד איזה מקום? זה שונה לחלוטין מפריימריז שבו כל מפלגה מחליטה כמה מקומות נבחרים ושריונים. זה פשוט בלתי אפשרי ואין לזה שום סיכוי. בלי מעבר לשיטה אזורית-משולבת לא נתגבר על המשבר ואי-היציבות.

  7. לדני זו הצעה הקיימת בעולם והוצעה גם ליישום בישראל :

    פריימריס ביום הבחירות –

    בהצעת המכון לדמוקרטיה – פרופ' אשר אריאן

    http://www.idi.org.il/ResearchAndPrograms/Public_Council/Pages/Public_council_1_a.aspx

    פרופ' ראובן חזן
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=242838&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0

    הצעת מלכיאור:
    http://www.blacklabor.org/?p=3317

    איתי

  8. ועוד מאמר של ראובן חזן :

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=585191&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0

  9. דני בלוך :

    אני מודה על הרשימה הבליוגרפית אבל נראה לי שכל הממליצים לא קראו אות המאמרים וההצעות עד תום, ובכלל שיטת בחירות שמובאת על-ידי פרופסורם, כמו הבחירה הישירה לראש הממשלה, היא אולי יפה על הנייר אך לא מעשית. אין שום מקום בעולם שבה רשימה יחסית-ארצית לכנסת תורכב בפריימריז בכלל או ביום הבחירות עצמו. גם הפרופסורים הנכבדים, אריאן וחזן, ביחד ולחוד, מודים שהדבר בלתי אפשרי. בתוצאה הסופית תהיה רשימה שתוכן על-ידי ההנהגה, ועדה מסדרת כלשהי, באישור המרכז או הועידה. ביום הבחירות יוכל הבוחר לשנות מיקומים בתוך הרשימות. במקום שזה נהוג – ברוב המכריע לא נעשים כל שינויים ממשיים. בכל מקרה השיטה הזאת מחזירה את הועדה המסדרת בשיפורים קלים ופותחת פתח למניפולציות ולקבלני קולות. תודה, לא.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.