ייצוא גז למצרים, כמו תבן לעפריים

לפני מספר  ימים פורסמו מאמרים בארץ ובחול על החוק החדש במצרים שיאפשר ייצוא גז מישראל למצרים.  בתמצית אומר שייצוא גז למצרים בשנים הקרובות הוא כמו תבן לעפריים

מאת: אמנון פורטוגלי

לדוגמה, ערן אזרן בדה-מרקר מה-8 לאוגוסט:"האם המצרים בדרך לרכישת גז מישראל? קהיר אישרה לעסקים פרטיים לייבא גז.  חוק חדש עליו חתם נשיא מצרים מאפשר לסקטור הפרטי במדינה לייבא גז טבעי בצורה עצמאית, דרך התשתיות של המדינה. בעבר חתמו דולפינוס ו-TAQA ערבייה המצריות על הסכמים לרכישת גז מתמר ומלווייתן"

סוכנות הידיעות בלומברג מדווחת ב-9 לאוגוסט כי 'שותפי לוויתן בדיונים להזרים גז טבעי מישראל למצרים דרך ירדן.'

" Leviathan Partners in Talks to Pipe Israeli Gas to Egypt Via Jordan"

הדברים שפורסמו נכונים ומטעים באותה המידה. אפשר, כדאי וחשוב להסתכל על הדברים גם בהיבטים אחרים, בצורה הפוכה, לדוגמה, על אפשרות לייצוא גז ממצריים לישראל ולירדן.

אפשר גם להוסיף שההרשאה לחברות פרטיות לייבא גז,  הינה דרך נוחה לממשלת מצרים לסגת מהעמדה הרשמית שלה לפיה לא תהייה כל עיסקה עם ישראל עד פתרון הסכסוך המשפטי על הפסקת ייצוא הגז המצרי לישראל ב-2011 בעקבות הפיצוצים בצינור הגז, ובלומברג יצא בעתיד במאמר בכותרת בנוסח 'שותפי שדה הגז הענק 'זוהר' במצרים במשא ומתן לייצוא גז טבעי לישראל.

Zohr Super Giant Gas Field Partners in Talks to Pipe Egyptian Gas to Israel and Jordan

לכל אלו שצוינו בכתבה בבלומברג יש אינטרס להכנס למשא ומתן לייבוא גז טבעי למצרים. יתרה מזאת, יתכן וגם יודיעו בקרוב על חתימת מזכרי כוונות והסכמים בלתי מחייבים אחרים, כאשר הדגש הוא על 'כוונות' ו'לא מחייבים'.

אבל להערכתי לא יהייה יצוא גז מישראל למצרים בכמויות גדולות במחיר סביר ולאורך זמן.

תמונת מצב על על משק הגז במצרים:

  • בסוף יולי הודיעה סוכנות הידיעות רויטרס ×›×™ מצרים מצפה שתפוקת ×”×’×– הטבעי שלה תעלה ל -64 בי-סי -אם לשנה עד סוף יוני 2018.

צריכת הגז במצרים היא בסביבות 52 בי-סי-אם לשנה, לפי נתוני EGAS חברת הגז הלאומית המצרית.

בתוך שלש שנים תפוקת הגז במצרים תגיע לכ- 90 בי-סי-אם לשנה, ומצריים תוכל לחזור להיות ייצואנית גז גדולה.(ראו פה ופה)

בוועידת האנרגיה הבינלאומית שהתקיימה בעמאן באפריל 2017, חזר שר האנרגיה המצרי, טארק אל מולה, על הערכתו כי מצרים תפסיק לייבא גז טבעי במהלך 2018, ותספק לעצמה את כל הצריכה.  אל מולה חזר על הבטחתו שמצרים תייצא גז לירדן כשתגיע לאספקה עצמית, כלומר ב-2018 או 2019.

במאי דיווחה סוכנות הידיעות הממלכתית של מצרים (MENA) כי קצב הפקת הגז הטבעי משדה נוורוס במצרים עלה על 10 בי-סי-אם לשנה. השדה התגלה ביולי 2015 והפקה בשדה החלה בספטמבר 2015 (ראו פה ופה)

בהינתן מצב זה, בתנאים אלו בהם מצרים תגיע למצב בו תספק לעצמה את כל צריכת הגז בתוך שנה או שנתיים, ותוכל אז לחזור ולייצא גז, לא סביר שיהייה ייצוא גז מישראל למצרים בעיסקת אמת Bone Fide .

כמובן שיתכנו עיסקאות מסוג עיסקת ייצוא הגז ממצרים לישראל בעשור הקודם, שהיתה כרוכה, כפי שדווח בעיתונות,  בתשלומי עתק, בהעברות כספים אדירות לבכירים במצרים ויתכן גם במקומות אחרים.  כמובן שיתכנו עיסקאות מסוג העיסקאות שאנו עדים לחקירתן בימים אלו, אבל לא נראה לי שתהייה עיסקת ייצוא גז מישראל למצרים בכמויות גדולות במחיר סביר ולאורך זמן.

יתרה מזאת, בהמשך לדבריו של אל מולה, הבטחתו שמצרים תייצא גז לירדן כשתגיע לאספקה עצמית, כלומר ב-2018 או 2019.  לא אתפלא על כותרת בנוסח:  'חברת החשמל הירדנית במומ מואץ לייבוא גז טבעי ממצרים במקום ייבו גז מישראל'. שהמשמעות שלו היא ביטול החוזה למכירת גז טבעי מישראל לירדן (לחברת החשמל הירדנית)

גם אם אני טועה ויחתם הסכם מחייב לייצוא גז מישראל למצרים הרי שכדי שיהייה ייצוא גז טבעי למצרים, מחיר הגז בפי הבאר בישראל יהייה צריך להיות נמוך בהרבה ממחירי הגז הנוכחיים בארץ.  מחיר הגז הישראלי לייצוא צריך להיות בסביבות 3 דולר ליחידת חום כדי לכסות את עלויות ההזרמה  בצינורות הקיימים, או את עלות הנחת צינורות חדשים, ולהתחרות במחירי הגז המצרי במצריים.  במקרה זה יצטרכו, להערכתי, להוריד את מחירי הגז בארץ לחברת החשמל ולצרכני גז אחרים, ונצא כולנו נשכרים.

אמנון פורטוגלי – מרכז חזן במכון ון-ליר

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , ,

3 Responses to “ייצוא ×’×– למצרים, כמו תבן לעפריים”

  1. רפי לאופרט הגיב:

    כל מי שמסתכל על הפעילות הישראלית מול מצרים דרך משקפיים צרי-זווית או מקוטבים מחטיא את התמונה בגדול.
    המדיניות שמפעיל ראש הממשלה בנושא זה, רחבה הרבה יותר, מושתתת על אינטרסים משולבים ומכוונת ליצירת שתופי פעולה אסטרטגיים שיוליכו בהמשך, כאשר יצטמצם הנושא הפלשתינאי לממדיו האמיתיים והטבעיים, לשיתוף רחב ועמוק הרבה יותר.
    מצבה הכלכלי של ישראל ויכולותיה בעולם הפיננסי והפוליטי גדולות יותר מאלה של מצרים בגלל פערי הרמות בטכנולוגיה, במערכת הפיננסית ובקשרים הענפים עם מדינות אחרות. למצרים פוטנציאל לא מבוטל כשלעצמה, אבל ידרשו שנים והון עתק בכדי למצותם ולפתחם. התשתיות הקיימות בישראל, השיתוף שלה עם טורקיה, יוון וקפריסין בייצוא גז בין היתר לאירופה באמצעות מערכות צנרת תת ימיות, עשויים להוות יסוד לשת"פ גם עם מצרים.
    באירופה קיימת כמיהה לגיוון מקורות האנרגיה, במיוחד גז, והקטנת תלות באספקה הרוסית. הדרך היעילה ביותר היא הולכה בצנרת.
    לא מן הנמנע שהגדלה משותפת של פוטנציאל הגז בכמות ובקצב האספקה בזכות ריבוי מקורות וקיום תשתית זמינה, יהיו יסוד לשינויים אסטרטגיים לא רק מול מצרים אלא גם מול חלק ממדינות דרום ומזרח אירופה.
    בראיה אסטרטגית ארוכת טווח, עושה כאן ראש הממשלה מהלך שאם יצליח יהיה הרה משמעות.
    ביסוד המצב הקיים עומד פוטנציאל נוסף של שדות בתחום המים הטריטוריאליים הכלכליים של ישראל ומצרים שרק יחזק ויעמיק את היוזמה הנוכחית.
    אפשר כמובן לבקר כל מהלך ולראות בו את הסיכונים והצדדים הפחות ודאיים, אולם זו חכמה של תבוסתנים.

  2. אביעד הגיב:

    בזכות חברת החשמל יש צינור אחד המזרים גז לתחנת הכח אשכול שבאשדוד ובהמשך,בצינור תת ימי ,לרדינג שב ת"א.
    מאז המדינה לא מצליחה להניח צינור נוסף כיוון שאינה מתגברת על הנדלניסטים בטענות של סכנה…

  3. נטע הגיב:

    הפנטזיה האסטרטגית שהוא רוקם בתגובתו, מלמדת אולי משהו על מקור תגובותיו החוזרות על עצמן בדרך כלל, ולעיתים קרובות בלי קשר ברור למאמר המוגב.

    ביחס לרוב ארצות ערב מצבה הכלכלי של ישראל הוא ממש מזהיר.

    בדוחות של האו"ם על מצב העולם – ארצות ערב גולשות לכיוון אפריקה.
    לא ראינו שזה מזחיל אותם לעבר ישראל, בשום תחום.

    גם היחסים עם תורכיה סובלים מטלטלות.

    בסך הכל – ישראל איננה מעצמה כלכלית ואוצרות ×”×’×– צריכות לשרת קודם כל את אזרחי ישראל ולשחרר אותה מתלות במקורות אנרגיה מיובאים.

    כל זה במקביל לפיתוח אנרגיית השמש, ש"מעצמה" כישראל כבר היתה צריכה להיות בשלב הרבה יותר מתקדם.
    אם לאופרט ודומיו מקווים שהרווחים מיצוא ×”×’×– יזניקו את השקעת המדינה בתחום האנרגיה הסולארית – הם הוזים בהקיץ.

Leave a Reply