תומר פרסיקו ×ž× ×ª×— ×ת הכישלון של גוש ××ž×•× ×™× ×‘×”×—×–×¨×” ×ל הדת, ×‘×”×ª× ×’×“×•×ª×• לתהליך החילון ו×ת הדרך בה הולכות ×”×¦×™×•× ×•×ª הדתית והבית היהודי
הקודש לדת ×›×“× ×œ×’×•×£ ×”×ד×. ×”×•× ×”×ž× ×™×¢ ×ת ×”××•×¨×’× ×™×–× ×”×“×ª×™. ×”×•× ×ž×©×ת ×”× ×¤×© ×•×”×•× ×™×¨×ת הלב. ×œ× ×‘×›×“×™, ×›×שר הפכה הדת ב×ופן רשמי ×œ×ª×—×•× ×ž×—×§×¨ ×קדמי, בסוף המ××” התשע-עשרה, ביקשו ×בות השדה, ×—×•×§×¨×™× ×“×’×•×œ×™× ×›×מיל ×“×•×§×¨×”×™×™× ×•×¨×•×“×•×œ×£ ×וטו, להגדיר מהו ×”"קדוש". ×”×× ×”×•× ×”×ž×•×’×‘×œ, ×”×סור, ×ו ×©×ž× ×”×ž×¨×’×© והמעורר? ×”×× ×”×•× ×”×‘×œ×ª×™ × ×’×™×©, המרוחק, ×ו ×“×•×•×§× ×”×¤× ×™×ž×™ וה××™× ×˜×™×ž×™ ביותר? ו×ולי ×לו ו×לו דברי קודש קודשי×? ×‘× ×”×¨×‘ צבי יהודה קוק והעמידן על ×חת: הקדוש ×”×•× ×”×¤×•×œ×™×˜×™. ×”×ž×“×™× ×” – ×”×™× ×”×™× ×§×“×•×©×”. ומכיוון שקדושה, מושלמת. ומכיוון שקדושה ומושלמת, הרי ×”×™× ×”×ž×¨×›×‘×” ×”×לוהית ×ליה ×¨×ª×•×ž×™× ×¤×¨×©×™×™ ×”×’×ולה.
להתייחס ×œ×¨×¢×™×•× ×•×ª ×לה בביטול ×ו בפחד פירושו להחמיץ ×ת עומק×. המהלך שביצע הרב צבי יהודה קוק, ×שר בעצמו תיפקד כפרשן הגותו של ×ביו, הרב ××‘×¨×”× ×™×¦×—×§ הכהן קוק, ×”×™×” ×œ× ×¨×§ × ×•×¢×–, ××œ× ×ž×‘×¨×™×§ ב×ופיו ×”×ž×”×¤×›× ×™. תפיסתה של ×ž×“×™× ×ª ישר×ל, ×“×”×™×™× ×• הגוף הפוליטי, הבירוקרטי, המשפטי, ×”×—×™×œ×•× ×™, כישות ×©×”×™× "כולה קודש" היוותה קרי×ת תיגר ×דירה ×œ× ×¨×§ על ×›×•×•× ×•×ª×™×”× ×•×¨×¦×•× ×•×ª×™×”× ×©×œ מקימי ×”×ž×“×™× ×”, ××£ ×œ× ×¨×§ על ×ª×¤×™×¡×ª× ×”×¢×¦×ž×™×ª של ×זרחיה. מדובר ×”×™×” בהתקפה ישירה על ×¢×¦× ×—×™×œ×•× ×• של ×”×¢× ×”×™×”×•×“×™. בהת×× ×œ×›×š תיפקד גוש ××ž×•× ×™×, הזרוע הביצועית של ×”×¨×¢×™×•× ×•×ª הללו, ×›×—× ×™×ª ש×יתה הסתער הרב צבי יהודה על ×”×—×™×œ×•× ×™×•×ª גופ×. ×›×™×©×œ×•× ×• והתפרקותו של גוש ××ž×•× ×™× ×ž×©×ž×™×¢×™× ××¤×•× ×ת תו התבוסה של ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ היהודי ×”×חרון להתגבר על תהליך החילון.
תבוסה ×¢×§×¨×•× ×™×ª זו ×œ× ×”×’×™×¢×” ×œ×œ× ×”×™×©×’×™× ××“×™×¨×™× ×‘×¦×™×“×”. גוש ××ž×•× ×™×, ×ž×”×ª× ×•×¢×•×ª המשיחיות הגדולות והחשובות בהיסטוריה היהודית, הצליח ×‘×©× ×•×ª קיומו ×œ×©× ×•×ª לחלוטין, ×ולי לעוד ×©× ×™× ×¨×‘×•×ª, ×ת ×—×™×™×”× ×©×œ כל ×‘× ×™ ×”××“× ×”×—×™×™× ×‘×™×Ÿ × ×”×¨ הירדן ×œ×™× ×”×ª×™×›×•×Ÿ. ×”×ª× ×•×¢×” הפיחה ×—×™×™× ×—×“×©×™× ×‘×ž×’×–×¨ ×”×¦×™×•× ×™-דתי, שעד שקמה ×”×™×” ×œ× ×™×•×ª×¨ מספיח שומר מצוות של ×”×¦×™×•× ×•×ª המפ×"×™× ×™×§×™×ª. ×”×™× ×”×¢×ž×™×“×” חזון מרתק ששילב הבטחה ×לוהית ×•×¨×™×‘×•× ×•×ª ×ד×, ו×שר ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ להוצי×ו ×ל הפועל ×”×‘×™× ×œ×ª×ž×•×¨×•×ª פוליטיות, ×’×™×וגרפיות ודמוגרפיות מפליגות. עדות לחשיבותה × ×™×ª×Ÿ ×œ×ž×¦×•× ×’× ×‘×¨Ö´×™×§ ×”×¨×¢×™×•× ×™-חברתי המצמית שהבי××” קריסתה.
×ין ×›×›×”×•× ×ª×• של × ×¤×ª×œ×™ ×‘× ×˜ כיו"ר המפלגה הדתית-ל×ומית כדי לסמן ×ת מותו של החזון הקוקיסטי, הכוח ×”×ידי×ולוגי ×”×ž× ×™×¢ מ×חורי גוש ××ž×•× ×™×. הקוקיז× (×× ×œ×”×©×ª×ž×© ×‘×›×™× ×•×™ שטבע חוקר ×”×ª× ×•×¢×” גדעון ×רן) התיימר לספק מסגרת × ×¨×טיבית כוללת המפרשת מחדש ×ת המצי×ות ומסבירה כיצד בדיוק ××•×ª× ×™×¡×•×“×•×ª ×”× ×ž×¦××™× ×œ×›×ורה ×‘× ×™×’×•×“ גמור ללשון ההלכה, ×”× ×“×•×•×§× ×לה ×”× ×•×©××™× ×ת בשורת ×’×ולתה ×•×ž×’×©×™×ž×™× ×ת ×—×–×•× ×” ×”× ×©×’×‘ ביותר. עבור הר××™"×” קוק (1865-1935), ×‘× ×™×’×•×“ גמור ×œ×¨×‘× ×™× ×—×¨×“×™× ×חרי×, ×”×¦×™×•× ×•×ª ×”×—×™×œ×•× ×™×ª × ×©××” בתרמילה הל×ומי ×ת שופרו של המשיח. ×”×¦×™×•× ×™× ××ž× × ×ž×—×œ×œ×™ שבת ובועלי × ×™×“×•×ª, ××•×œ× ×¢×œ פי הדי×לקטיקה ההיסטורית שר××” הרב קוק ×‘×¢×™× ×™ רוחו, ×חרי ההיחלצות מן הגולה והקמת ×”×ž×“×™× ×” היהודית ישובו "×‘× ×™ ×”×—×•×¦×¤× ×™×" ×ל המסורת וידבקו מחדש בברית המקר×ית בין ×”××œ×•×”×™× ×œ×¢× ×™×©×¨×ל. ×ו ××– ×ª×•×©×œ× ×”×—×¨×™×’×” ×”×—×ª×¨× ×™×ª תחת עיקרי המסורת ×‘×¡×™× ×ª×–×” ×©×ª×’×©×™× ×‘×ž×œ×•××” ×ת חזון ×”×’×ולה, וז×ת על ידי ×›×™× ×•×Ÿ ×ž×“×™× ×” ש××™× ×” ××œ× ×‘×™×˜×•×™ ×©×œ× ×œ×ידי×ל המשיחי היהודי. ×‘×ž×™×œ×™× ×¤×©×•×˜×•×ª, בעוד ×לה ×¡×‘×•×¨×™× ×©×”× ×ž×§×™×ž×™× ×ž×“×™× ×ª ל××•× ×—×™×œ×•× ×™×ª, עורמת ×”×ª×‘×•× ×” ×”×לוהית ×ž×›×•×•× ×ª ××•×ª× ×œ×”×’×©×™× ×ת × ×‘×•×ות ×חרית הימי×.
תהליך החילון והולדת הדת ×•×”×ž×“×™× ×”
חשוב להבין: הרב קוק פירש מחדש ×œ× ×¨×§ ×ת ×”×—×™×œ×•× ×™×, ××œ× ×’× ×ת ×”×—×™×œ×•× ×™×•×ª. כדי רדת לעומקה ×”×ž×”×¤×›× ×™ של תפיסתו התי×ולוגית ×¢×œ×™× ×• לקחת בחשבון ×ת התפתחותו של תהליך החילון ו×ת ההיגיון ×”×¤× ×™×ž×™ ×©×”×•× ×ž×›×•× ×Ÿ. ×‘×©×•× ×” ×ž×”×”× ×—×” הפופולרית, עיקר תהליך החילון ××™× ×• ×בדן ×”××ž×•× ×” ×•× ×˜×™×©×ª הריטו×ל הדתי, למרות ש×לה כמובן ×¡×ž×ž× ×™× ×ž×©×ž×¢×•×ª×™×™×. בבסיסו החילון ××™× ×• ××œ× ×—×œ×•×§×ª×• מחדש של המרחב הציבורי, ×•×”×“×™×¤×¨× ×¦×™×ציה בין ×ž×ž×“×™× ×©×•× ×™× ×©×œ הפעילות ×”×× ×•×©×™×ª. בעוד שעד לעידן ×”×ž×•×“×¨× ×™ המערך הדתי חבק תחתיו ×ž×ž×“×™× × ×¨×—×‘×™× ×‘×—×™×™ ×”××“× (×—×™× ×•×š, ××ž× ×•×ª, ×ž×“×™× ×™×•×ª, ידע, מוסר וכו'), הרי שבמ×ות ×”×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª, ותחילה ב×ירופה, ×ª×—×•×ž×™× ×לו הופקעו ×ž×ž× ×• והופקדו בידי מערכות מיוחדות המתמחות, כל ×חת בדרכה, ×‘×ª×¤×¢×•×œ× (×”×ž×“×™× ×”, המחקר המדעי, המצפון ×”×× ×•×©×™ וכו'). ×œ× ×–×• בלבד, ××œ× ×©×”×“×ª עצמה הצטמצמה והפכה ×œ×ª×—×•× ×ž×•×’×“×¨ ומגודר ×‘×—×™×™× ×•. ×× ×—× ×• ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×™×•×ª ×‘× ×™ ל××•× ×ž×¡×•×™×, חלק ממעמד ×ו קבוצה חברתית ספציפיי×, לעסוק במקצוע ×›×–×” ×ו ×חר, להיות חובבי ×’'×•×’×™× ×’ ×ו שחמט – ודתיי×. ×ו ×œ× ×“×ª×™×™×. מ×בן ×”×¤×™× ×” של ×–×”×•×ª× ×•, מבסיס תפיסת ×”×¢×•×œ× ×•×”×¢×¦×ž×™ ×©×œ× ×•, שבלעדיו ×× ×—× ×• ××‘×•×“×™× ×•×©×¢×œ×™×• × ×”×™×” ×ž×•×›× ×™× ×œ×ž×¡×•×¨ ×ת × ×¤×©× ×•, הפכה הדת לקטגוריה ×חת, ל"×¢× ×™×™×Ÿ" ×חד ×ž× ×™ ×¨×‘×™× ×©×™×© ×‘×—×™×™× ×•, ×©× ×™×ª×Ÿ לצרפו ×›× ×“×‘×š × ×•×¡×£ ×‘×ž×¨×§× ×–×”×•×ª× ×• – ו×פשר של×. זו משמעותו העמוקה של החילון.
×”×”×‘×—× ×” בין ×ª×—×•× ×©×”×•× "דתי" לבין ×ª×—×•× ×©×”×•× ×—×¡×¨ משמעות דתית ××™× ×” ×ž×•×‘× ×ª מ×ליה. למעשה, ×”×™× ×›×œ×œ ×œ× ×§×™×™×ž×ª בעולמן של חלק × ×™×›×¨ מהמסורות הדתיות. היהדות וה×סל××, לדוגמ×, ××™× ×Ÿ ×ž×‘×—×™× ×•×ª בין מרחב ×©×”×•× ×‘×ž×•×‘×”×§ תחת שליטת הדת, על מוסדותיה ×•×¢×§×¨×•× ×•×ª×™×”, ×•×‘×™× ×• לבין ××—×¨×™× ×©××™× × ×§×©×•×¨×™× ×œ×“×ª. שתי מסורות ×לה היו היסטורית מסגרות חברתיות כוללות-כל שביקשו ×œ×›× ×¡ תחתיהן ×ת כל מימדי ×”×—×™×™×, מצורת המשטר, דרך המעמדות החברתיי×, עבור בחקל×ות, ועד ל×רוחת הבוקר. ×”×”×‘×—× ×” בין ×”×ª×—×•×ž×™× × ×ž×¦×ת בצורה מובהקת ×‘× ×¦×¨×•×ª. כבר בדברי ישו, שמלמד ×ת חסידיו "×ª× ×• לקיסר ×ת ×שר לקיסר ול××œ×•×”×™× ×ת ×שר ל×לוהי×", מוצגת הפרדה ברורה בין ×”×ª×—×•× ×”×“×ª×™ ×œ×ª×—×•× ×”×¤×•×œ×™×˜×™, ×©× ×—×©×‘ ×œ×—×™×œ×•× ×™. הפרדה זו ליוותה ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×ž×¢×¨×‘×™ בהתפתחותו, ×›×שר המתח בין הרשות הדתית (×”×פיפיור) ×•×”×—×™×œ×•× ×™×ª (×”×§×™×¡×¨×™× ×”×©×•× ×™× ×©×œ ×ירופה) היווה ×œ× ×¤×¢× ×ž×•×§×“ פורה של מ×בק.
תהליך החילון × ×‘× ×” על גבי ×”×”×‘×—× ×” הזו. החל מהמ××” השבע-עשרה, בד בבד ×¢× ×”×ª×‘×¡×¡×•×ª ×”× ×¦×¨×•×ª ×”×¤×¨×•×˜×¡×˜× ×˜×™×ª, ×ž×ª×¢×¦× ×ž×”×œ×š שבמסגרתו ×”×ª×—×•× ×”×“×ª×™ הולך ומצטמצ×, מתוך מטרה להגביל ×ותו לתוככי × ×¤×©×• של הפרט. המרחב הציבורי מוגדר ×›"×—×™×œ×•× ×™" כולו, ×“×”×™×™× ×• ריק מדת. ועוד: תפיסתה של הדת ×›×¢× ×™×™× ×• ×”×ישי של הפרט מתפתחת במקביל לתפיסתה של הפרהסיה ×›×¢× ×™×™× ×• הפומבי של הציבור. ככל שהדת ממודרת ×œ×¤× ×™×ž×™×•×ª × ×¤×©×• של ×”××™× ×“×™×‘×™×“×•×ל הופך ×”××™× ×“×™×‘×™×“×•×ל לחלק מקולקטיב ש××™× ×• דתי, ××œ× ×œ×ומי. כך × ×•×œ×“ ×”×זרח: הפרט ×”××•×˜×•× ×•×ž×™ ×©×”×•× ×§×•×“× ×›×œ ×ד×, שמכריע ×ת ××ž×•× ×•×ª×™×• הדתיות לעצמו ו×ת צורת השלטון יחד ×¢× ×”××–×¨×—×™× ×”×חרי×. ×ž×“×™× ×ª הל×ו×, ובהמשך ×”×ž×“×™× ×” הדמוקרטית, צומחות כחלק מתהליך החילון, ומוגדרות מתוך הקבלה והשלמה להגדרה ×”×ž×•×“×¨× ×™×ª של הדת. מתהווה המצי×ות המוכרת ×œ× ×• על פיה ×ל לה ×œ×ž×“×™× ×” להתערב ב××ž×•× ×ª×• של הפרט, ו×ל לו לפרט ×œ× ×¡×•×ª לכפות ×ת המסורת הדתית שלו על ×חרי×.
עבור היהדות היווה החילון ×תגר ××¤×•× ×œ× ×¨×§ ×ž×¤× ×™ ×©×”×•× ×”×‘×™× ×œ× ×˜×™×©×” ×”×ž×•× ×™×ª של ×™×”×•×“×™× ×ת ×§×™×•× ×”×ž×¦×•×•×ª, ××œ× ×ž×©×•× ×©×”×•× ×¢×¨×¢×¨ מהיסוד ×ת ×ª×‘× ×™×ª×” של הזהות היהודית. ×× ×¢×“ למ××” ×”-18 תפסו ×”×™×”×•×“×™× ×ת עצמ×, ×•× ×ª×¤×¡×• על ידי ×חרי×, כקהילה ××ª× ×™×ª-דתית × ×‘×“×œ×ª (למשל, כמו ×”×“×¨×•×–×™× ×›×™×•×), הרי שה××ž× ×¦×™×¤×¦×™×”, כלומר ×”×¤×™×›×ª× ×©×œ ×™×”×•×“×™× ×œ×זרחי×, חייבה ××•×ª× ×œ×”×’×“×™×¨ מחדש ×ת יהדות×. כפי שמת×רת לי×ורה ×‘×˜× ×™×¦×§×™ בספרה How Judaism Became a Religion, היהודי×, ×©×¨×•×‘× ×”×ž×•×—×œ×˜ ×—×™ ×œ×¤× ×™ מלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×©× ×™×™×” ב×ירופה, הגיבו להתפתחויות הללו בצורות ×©×•× ×•×ª והופכיות. בעוד ×”×ורתודוקסיה ×”×ž×•×“×¨× ×™×ª, היהדות הרפורמית והיהדות ×”×§×•× ×¡×¨×‘×˜×™×‘×™×ª הגדירו ×ת היהדות כדת, ×”×¦×™×•× ×•×ª תפסה ×ותה כל×ו×. הר××©×•× ×™× ×”×—×–×™×§×• שהיהדות ×”×™× ×ž×¢×¨×›×ª טקסית ו××ž×•× ×™×ª המוגבלת ×œ×ª×—×•× ×”×¤×¨×˜, ועשו מ×מץ להר×ות ש×ין ×©×•× ×¡×ª×™×¨×” בהיותו של ×ד×, למשל, "×’×¨×ž× ×™ בן דת משה", ×“×”×™×™× ×• ×’×¨×ž× ×™ בל×ומיותו ויהודי בדתו. ×”××—×¨×•× ×™× ×“×—×• ×ת המימד הדתי-××ž×•× ×™ שביהדות כסרח ×× ×›×¨×•× ×™×¡×˜×™ שיש ×œ×–× ×—×•, ור×ו ביהדות ×§×•×“× ×›×œ ל×ו×. כל××•× ×¢×œ ×”×™×”×•×“×™× ×œ×”×§×™× ×ž×“×™× ×” משלה×, וב×ופן מובן ×”×ž×“×™× ×” ×©×”×ª× ×•×¢×” ×”×¦×™×•× ×™×ª ביקשה ×œ×”×§×™× ×”×™×ª×” ×—×™×œ×•× ×™×ª ודמוקרטית. ×‘×ž×“×™× ×” כזו יהודי×, ×× ×™×ª×¢×§×©×•, יהיו ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×™×•×ª "דתיי×", ×× ×›×™ ×ת העיסוק ×‘×¢× ×™×™×Ÿ ×”×רכ××™ ×”×–×” ×”× ×™×’×‘×™×œ×• ×œ×‘×™×ª× ×•×œ×§×”×™×œ×ª×. המרחב הציבורי יתבסס על הצביון הל×ומי, ×“×”×™×™× ×•: ×™×”×™×” ×—×™×œ×•× ×™.
Tags: גוש-××ž×•× ×™×, דת-×•×ž×“×™× ×”, הבית-היהודי, ×”×ª× ×—×œ×•×™×•×ª, ×ž×“×™× ×ª-הלכה, משיחיות, ×¦×™×•× ×•×ª ×—×™×œ×•× ×™×ª, ×¦×™×•× ×•×ª חרד"לית, ×¦×™×•× ×•×ª-דתית, תומר-פרסיקו