קטר – העכבר ששאג במפרץ

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 21.06.17 1:20

קטר, הנסיכות הקטנה והעצמאית להכעיס במפרץ, שיחקה בקלפיה בחוסר זהירות, וגרמה לפקיעת סבלנותה של השכנה והמעצמה האזורית, סעודיה. האם השקעותיה האדירות של קטר בכלכלה ובתקשורת העולמית יצילו אותה?

מאת: שאול ינאי

העכבר ששאג במפרץ

משך עשרות שנים הציגו מדינות המפרץ חזית אחידה כלפי חוץ במגוון תחומים, בעיקר בכל הנוגע לשרידותן מול איומים חיצוניים; הרדיקליזם הערבי בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20, איראן המהפכנית מאז 1979 ואתגר הטרור האסלאמיסטי של המאה הנוכחית. יחד עם זאת, מאחורי הקלעים תמיד חששו הנסיכויות הקטנות (כווית, בחרין ואיחוד האמירויות) מהאיום האמיתי על קיומן העצמאי – הממלכה הסעודית הגדולה.

סעודיה ניסתה מספר פעמים לכבוש את הנסיכויות הקטנות, או לפחות להכפיפן לשלטונה, במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20. בריטניה מנעה זאת, לעתים באיומים צבאיים גלויים. כאשר הודיעו הבריטים בשנת 1968 כי הם מתכוונים לסגת מכל מאחזיהם מזרחית לתעלת סואץ הפצירו בהם הנסיכויות להימנע מכך, משום שחששו שסעודיה תנצל את ההזדמנות להשתלט עליהן. הבריטים נעתרו, נותרו במפרץ למשך שנים ספורות וסייעו לנסיכויות להתארגן בתקופת המעבר, ובעיקר לבצר את עצמאותן מול האיום הסעודי.

אמירות קטר, שאוכלוסייתה מונה כרבע מיליון אזרחים בסך הכל, תמיד חששה משכנתה הסעודית יותר מאשר מאיראן. הפובליציסט הסעודי דאוד אל-שריאן האשים אותה לפני שנתיים כי היא מתכוונת "ליצור איזון בין מערכת יחסיה עם איראן לבין חברותה במועצת שיתוף הפעולה במפרץ" ובכך שקראה "לשתף את איראן בשמירה על בטחון האזור כמעצמה הגדולה והחזקה ביותר בו". האשמה זו, ורבות אחרות שהופנו כלפי המדיניות העצמאית של קטר, גרמו למתח מתמיד ביחסיה עם שאר מדינות המפרץ וסעודיה בראשן.

התמיכה של קטר באחים המוסלמים במצרים ובתנועת חמאס, המוקצים מחמת מיאוס במצרים ובסעודיה, רק הוסיפה למתיחות המתמדת בין קטר לבין כמעט כל המדינות הערביות. הביקורת המתמדת של רשת אל-ג'זירה הקטרית נגד רוב המשטרים בעולם הערבי, כולל הקריקטורה האחרונה נגד סלמאן מלך סעודיה, הסלימה את מערכת היחסים המתוחה ממילא.

להמשך קריאה