מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הקוד האתי למוסדות האקדמיים הוא ניסיון לפוליטיזציה ופגיעה בחופש האקדמי
שר החינוך, נפתלי בנט, הטיל על פרופ' אסא כשר, פרופ' אמריטוס לפילוסופיה, לכתוב קוד אתי להתנהלות ראויה בתחומי חפיפה בין פעילות פוליטית לפעילות אקדמית. יוזמת הקוד היא ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה ויש בתכניו פגיעה בחופש האקדמי
מאת: דליה בלומנפלד
ביום שישי 9 ביוני פורסם הקוד האתי של האקדמיה. את הקוד כתב פרופ' אסא כשר בהזמנתו של שר החינוך נפתלי בנט. שר החינוך העניק לפרופ' כשר כתב מינוי לכתיבת קוד אתי. ב-7 במאי שלח פרופ' כשר לשר החינוך את הקוד האתי המתמקד ב"התנהלות הראויה בתחומי חפיפה בין פעילות פוליטית לפעילות אקדמית".
הקוד מבוסס על גילוי דעת שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ב-21.12.2010 הקובע שלושה עקרונות להתנהלות האתית של האקדמיה בישראל:
- "הכרה בחשיבות העליונה של החופש האקדמי והמצוינות האקדמית".
- "שלילה מוחלטת של כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה".
- השמירה על החופש האקדמי וההגנה מפני פוליטיזציה הן "באחריות המוסדות האקדמיים".
במסמך הקוד האתי מובהר תפקיד המועצה להשכלה גבוהה: לקחת על עצמה את התפקיד לוודא שהמוסדות אכן מקיימים אחריותם זו. הקוד האתי הזה בא להקל על המוסדות להשכלה גבוהה לעמוד באחריות שהוטלה עליהם ולעזור למל"ג לבצע את פעילות הבקרה שלקחה על עצמה באותו גילוי דעת.
ההתנהלות סביב כתיבת הקוד האתי וההגדרה "מהי פעילות פוליטית" בקוד האתי חושפים הפרה של עקרונות אלה של המל"ג.
ראשיתו של דבר, שר החינוך הוא מינוי פוליטי של הממשלה. העובדה שהוא הטיל על פרופ' אסא כשר לכתוב קוד אתי היא מעשה פוליטי. נהוג כי מוסדות או ארגונים כותבים ביוזמתם קוד אתי לצרכיהם ולא איזה שהוא גוף חיצוני, וודאי לא שר פוליטי כותבים קוד אתי. פרופ' כשר הוזמן בזמנו להשתתף בכתיבת קוד אתי לצה"ל. היוזמה לכתיבת קוד אתי של צה"ל יצאה מתוך הצבא, מאנשי צבא ולא משר הביטחון, שהוא השר הפוליטי הממונה על הצבא. בניגוד לכך, בתחום החינוך, השר הפוליטי מרשה לעצמו לנקוט יוזמה פסולה ולארגן קוד אתי לכל המוסדות האקדמיים באמצעות המל"ג בישראל.
אם המל"ג רוצה לקיים את העקרונות להתנהלות אתית של האקדמיה בישראל שקבעה לעצמה, עליה לדחות את יוזמת שר החינוך ולאפשר למוסדות האקדמיים לכתוב קוד אתי בעצמם, לבקש מהשר לא להתערב בענייני אתיקה ולהזכיר לו שהמוסדות האקדמיים שומרים לעצמם את זכות החופש האקדמי ואינם מוכנים להתערבות פוליטית.
אבל הקוד האתי עושה ההיפך. הוא מטיל על המל"ג את הפיקוח והבקרה על המוסדות האקדמיים בביצוע הקוד האתי במקומותיהם.
הגדרת הפעילות הפוליטית בקוד האתי שמציע פרופ' כשר, אם תתממש, תעקר את תפקידה של האקדמיה בתוך החברה. פרופ' כשר מגדיר כך מהי פעילות פוליטית:
- ”כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה במפלגה, המיוצגת בכנסת, או פעילה בציבור, או שיש בה התנגדות למפלגה כזו, באופן מפורש.
- כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה בנציג מפלגה בכנסת או במי שיש לו זיקה מובהקת אליה, בתור שכזה, או שיש בה התנגדות ישירה לאדם כזה, בתור שכזה, באופן מפורש.
- כל פעילות פוליטית שיש בה תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי, בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות בכנסת או מחוצה לה, או התנגדות ישירה לעמדה כזו באופן מפורש. " (עמ' 5 במסמך)
אמירה של איש אקדמיה בתחומי הרוח והחברה שתקשר בין תחומו המקצועי ותשליך על המצב הפוליטי במדינה תיאסר עליו. היא עלולה להיחשב פעילות פוליטית. הגדרה כזו כופה על האקדמיה ניתוק מהחברה בה היא פועלת ומאלצת אותה להסתגר בתוך אולימפוס של מגדל שן. תפקידה של האקדמיה, בין השאר, הוא לתרום לתרבות, לרוח, לרעיונות חברתיים. איסור על איש אקדמיה להתבטא בעניינים שעל סדר היום הציבורי, מעקרת את תרומתו של איש האקדמיה לחברה.
אמנם ההגדרה מציינת איסור של תמיכה ישירה ומפורשת, אך ברור שדקויות כאלה עלולות להרתיע איש אקדמיה מלהתבטא. קורותיו של המורה לאזרחות אדם ורטה, שהורה כראוי את מקצוע האזרחות, אך תלמידה השתמשה לרעה במסקנות שעלו לדיון בכיתתה, הם דוגמא למה שעלול לקרות באקדמיה, אם חברי עמותת "אם תרצו" ירצו להאשים איש אקדמיה במוסד להשכלה גבוהה כלשהו בפעילות פוליטית אסורה, הם יוכלו לעשות זאת באמצעות הקוד האתי, אם יתקבל. וכבר היו דברים מעולם בחוג למדע המדינה באוניברסיטת בן-גוריון.
המל"ג מציגה בגילוי הדעת שלה את העיקרון האתי של שמירה על החופש האקדמי והמצוינות האקדמית. הגדרת פעילות פוליטית בקוד האתי מפרה באופן מפורש את החופש האקדמי, ומטילה על אנשי האקדמיה מגבלות של זהירות, איום והפחדה. אווירה כזו אינה מאפשרת מצוינות אקדמית.
את התפקיד ששר החינוך בנט רוצה להטיל על המועצה להשכלה גבוהה: פיקוח ובקרה של קיום הקוד האתי על המוסדות האקדמיים, עליה לדחות, אם היא מתכוונת באמת לשמור על החופש האקדמי ועל המצוינות האקדמית. הרי אנשי האקדמיה הגיעו לתפקידם בשל מצוינותם האקדמית. מדוע לא לתת בהם אימון ולאפשר לפעול באווירה חופשית ללא איומים מטעם שר חינוך?
על המועצה להשכלה גבוהה לדחות את הקוד האתי הסותר את שלושת העקרונות שקבעה להתנהלות אתית של האקדמיה בישראל.
תגיות: אסא כשר, דמוקרטיה, המועצה להשכלה גבוהה, חופש אקדמי, חופש הביטוי, נפתלי בנט, קוד אתי לאקדמיה
קישור קבוע
11 תגובות
Email This Post
11 ביוני, 2017 בשעה 2:18
איפה העצם של הכלב.
א.
1. ברור שיש סתירה מובנית
– בין ה"קוד" של פרופ' כשר
– לבין גילוי דעת שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ב-21.12.2010 הקובע שלושה עקרונות להתנהלות האתית של האקדמיה בישראל".
2. המל"ג יכול לאשר או לדחות את הצעת כשר – כולה או חלקה.
3. ראוי שהמל"ג ידחה את ההצעה כולה.
ב.
אבל זה איננו עצם העניין!
העובדה ששר בממשלה מזמין קוד שכזה היא צעידה בנעלים גסות על המדרון החלקלק.
להבהיר –
1. גם אם פרופ' כשר היה דוחה הצעה זו, ועצם קיומה של ההצעה היה נגלה ברבים (למשל ע"י כשר) – היה מקום לדאגה רבה.
2. העובדה שצריך בכלל להבהיר מדוע הצעה כזו לידתה בחטא – מעוררת מקום לדאגה רבה.
3. העובדה שפרופ' כשר נענה להצעה הלא כשרה הזו – היא כבר צלצול בפעמוני האזעקה, גם אם המל"ג ידחה את ההצעה כולה.
4. גם אם פרופ' כשר עשה את כל העבודה ללא שכר (וללא תשלום הוצאות), המעשה אינו ראוי, קו"ח אם קיבל שכר.
ג. הערכתי
1. בנט לקח בחשבון שתתעורר התנגדות ואולי דחיה טוטאלית אבל הוא כבר השיג את שלו – באופן בלתי נמנע יפתח וויכוח בעד ונגד,
*שכמוהו כוויכוח על בעד ונגד גזענות (ר' התגובה הבאה)*.
2. ייפתח מסע לחצים, מלווה בשקיות כסף שינופנפו מול פני ה"פתוחים" לשמוע…..
3. ההתנגדות תשמש עוד זרוע במוף שנועד להוציא את השמאל ממרחב השיח הלגיטימי.
בנט לא מודאג ממרצים ימניים שישמיעו את קולם (על משקל אותם ספרים ודיונים בישיבות שהם דיונים "בהלכה")!
11 ביוני, 2017 בשעה 2:26
הקוד נועד להעכיר עוד יותר את השיח הפוליטי. והוא יצליח, אלא אםהמל"ג ידחה אותו מידית על כל חלקיו.
*גזענות זה לא ערך שאפשר להתווכח עליו. יש הסכמה מוחלטת, או צריכה להיות, שגזענות זה אסור ופסול. אנחנו מנענו את הכניסה של כהנא לכנסת בגלל הגזענות שלו. זה דבר שלא עושים בדרך כלל וראינו תופעות לאחרונה שהן כאלה. לכן, כשסגן הרמטכ"ל אומר דברים ערכיים הוא ממלא את תפקידו. אלה דברים של המובן מאליו. כל אחד שגאה במדינה לא יכול שלא לראות גם את הצללים ואת הדברים הקשים. וצריך להתריע ולעצור את זה.
זה שהמובן מאליו מוטל בספק, זה מראה משהו על הפוליטיקה, על הנהגה או העדר הנהגה".
(קטע מתמלול מלא של דן מרידור ברשת ב' ז"ל מצוטט פה
http://www.blacklabor.org/?p=58053
11 ביוני, 2017 בשעה 2:46
האסטרטגיה הטקטיקה והפרקטיקה.
כמובן צריך ולהבהיר שהיות שר החינוך יו"ר המל"ג שממליץ על שני שליש מחבריו – הופך את הגוף הזה לגוף פוליטי מה שמחזק מספר הערות בתגובות למעלה.
המל”ג הוקמה מכוח חוק המל”ג התשי”ח – 1958, כתאגיד סטטוטורי עצמאי ובלתי תלוי. הקמתה נועדה ליצור הפרדה בין המערכת הפוליטית לבין מערכת ההשכלה הגבוהה, על מנת להבטיח שלא תהיה פגיעה בחופש האקדמי.
החוק מגדיר את סמכויותיה, הרכבה, ואופן פעולתה של המועצה.
http://che.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/
על כך אי אפשר לבוא בטענות לבנט. אבל אפרופו קוד אתי – מתבקש אחד כזה למי שמכהן ככשר חינוך….
11 ביוני, 2017 בשעה 3:00
וכשמחברים את תגובות 2+3= הקשר בין סמורטיץ, בנט ו"אם תרצו?
מבחר חלקי של שרי חינך -, המר, לוי, לבנת, סער, אלוני, רובינשטייין, שריד – איש מהם לא העלה על דעתו להזמין קוד אתי שעוסק בהתנהלות הפוליטית של אנשי האקדמיה.
11 ביוני, 2017 בשעה 13:51
הזרזיר והעורב, הכלב והפשפשים ואמור לי מי חברך
לא הלך זרזיר אצל עורב אלא שהוא מינו
.
מי שהולך לישון עם כלבים אל יתפלא אם יקום עם פשפשים
.
אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה.
מי שתרמו את הגנים שלהם לנפל הזה ובהתנדבות והם היחידים המזוהים כקבוצה פוליטית הם חברי "אם תרצו", כל האחרים מוזכרים רק בתפקידיהם.
וד"ל
11 ביוני, 2017 בשעה 14:15
לקסי - לצערי אין אפשרות לעשות העתק/הדבק מהמסמך (או שיש?).
העתק כזה ממחיש בלי שום צורך בהסברים – מאיפה הגיעו הגנים….
כשר מודה בכך בפתח המסמך.
11 ביוני, 2017 בשעה 19:31
בין אתיקה לחוק
חוקים הם קווי המתאר המתארים את גבולות המותר והאסור.
מי שעובר את הגבול,של החוק,מושלך אל מחוץ לחברה אם זה בקלון ואם זה לבית האסורים.
אתיקה איננה חקיקת משנה אלא תוצר של חינוך השקפת עולם ומציאות שבה הפרט מקיים את חייו.
כל אחד מאיתנו חי במסגרת החוקים של המדינה אבל:גם מגביל את עצמו בהכללות אתיות שלקח על עצמו – שמקורן,אמור,בחינוך ובניסיון החיים שלו/שלה.
הסדק הראשון שנפרץ ודרכו הפכה האתיקה לחקיקת משנה היה בקוד האתי של צה"ל.
חייל ששובר את הקוד האתי של צה"ל יעבמוד לדין על כך ועשוי למצוא עצמו נענש.
גם הגילדה המקצועית של עורכי הדין בישראל – בעצם הגוף המכשיר אנשים לעסוק במקצוע עריכת הדין סדקה את החומה העוברת בין חוק לאתיקה וגם במקרה הזה מי שמפר את כללי האתיקה עלול למצוא עצמו כמי שנשלל ממנו רישיון עריכת הדין.
עכשיו בא ח"כ בנט ומנסה שוב להעביר בסדר שבין חקיקה ראשית,חקיקת משנה ואתיקה ומנסה להכיל על המסדות להשכלה גבוהה כללי אתיקה בדיוק באותה הדרך שמנחים כללי התנהגות באמצעות חוק ו/או באמצעות חקיקת משנה.
מאחר וכללי אתיקה אינם חקיקת משנה אין להכיל אותם ככאלה ולכן פסול מעשיהו של ח"כ בנט ואסור שיקרה.
רוצה כבודו לסתום פיות,להצר צעדים ולהכריח את האקדמיה לישר קו עם הקו הרעיוני של השלטון בכלל וזה הנכון לתפיסתו – יואיל נא משרת הציבור הזה לעשות זאת בחקיקה ראשית בכנסת ישראל ולא במחיקת החומה המפרידה בין חוק לכללי אתיקה.
ואינני אומר שאסמוך ידי על חקיקה המצרה את החופש האקדמי וחופש הבטוי באקדמיה אבל דיה צרה לשעתה.
מנחם
11 ביוני, 2017 בשעה 19:40
אם דן שפטן נגד אמרנו הכל.
נימוקיו מעניינים –
התקן האתי הזה ייעקף, והעניין ייגרר לבתי משפט.
הוא הסב תשומת הלב לכך שיש מרצים שכבר הודיעו שמתכוונים לאתגר את החוקן הזה. (חוקן – ניסוח שלי).
לדעתו כל מוסד צריך לקבוע את הכללים שלו ואין מקום להכללה ארצית.
11 ביוני, 2017 בשעה 22:00
ועד ראשי האוניברסיטאות מתנגד לקוד האתי. הסתדרות הסטודנטים הארצית מתנגדת לקוד האתי. האם התנגדויות אלה ימגרו את הקוד? וכל הכבוד לנשיא המדינה שהביע הסתייגותו מהוקד והסביר את חשיבות חופש הבעת הדעה.
11 ביוני, 2017 בשעה 23:10
תגובת האתיקה.
סופו של דבר – נפל לי האסימון.
מאמר ובעיקר תגובת האתיקה. ותודה לאתיקן הכשר.
ירושלים של זהב בשוק הרפואה השחור.
http://on-the-left-side.org.il/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%96%D7%94%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8/
13 ביוני, 2017 בשעה 0:11
[…] […]