עלות הגז וההצמדה – מה אומר המבקר ומי אחראי? – מאמר רביעי ואחרון

דו"ח מבקר המדינה עסק בחוזה המופקע שחתמה חברת החשמל מול חברות הגז הטבעי. אמנון פורטוגלי מסביר בכמה באמת זינקה עלות הגז, ומה משמעות של הצמדת המחיר למדד המחירים האמריקאי במקום למדד מחירי הנפט כמקובל

 

מאזן הכוחות בעת המשא ומתן על ההסכם בשנים 2011 – 2012

[בוקסה=59093]לחברת החשמל לא היתה כל חלופה לגז אלא סולר יקר ומזהם, עד שהגז מתמר החל  לזרום. אבל לשותפי תמר היתה בעייה עוד יותר גדולה, לא היה להם למי למכור את הגז, אלא לחברת החשמל.  בנוסף, הם כבר סיכנו 150 מיליון דולר בקידוח הראשון. ובהמשך, עוד לפני חתימת ההסכם עם חברת החשמל, החליטו להשקיע בפיתוח תמר, לקחו הלוואות מהבנקים (או מכספם במקרה של נובל), בהיקף של 3 מיליארד, והשקיעו כבר חלק ניכר מהכסף. הזמינו את הפלטפורמה, את הצינורות, את מערכת ההפקה וכו'.

נזכור שתמר החלה באספקת בגז בסוף מרץ 2013, זה לוקח יותר משנתיים – שלש לפתח את השדה.

כל זה קרה מכיוון שהייה ברור לכולם, כולל לבנקים המלווים שיש קונה לגז, כמו במקרה של מאגר זוהר במצריים, ובהבדל מאפרודיטה בקפריסין.

את יחסי הכוחות בין הצדדים בחן יועץ חיצוני, מומחה לתורת המשחקים, ששכרה אז חברת החשמל. עמדת היועץ הובאה לדיון בהנהלת חברת החשמל עוד ביולי 2011 – ונטען בה כי כוח המיקוח של חברת החשמל במשא ומתן עשוי להיות דווקא גדול מזה של שותפות הגז. זאת, מכיוון שחלק מההשקעות של שותפות הגז כבר נעשו.

ואכן כך השיבו חברות הגז למבקר: "שותפות הגז הוסיפה כי הכוח האמיתי במשא ומתן היה כל העת בידי חברת החשמל, שהיא לקוח עוגן, ובלעדיה לא היה אפשר לקבל את המימון שנדרש לפרויקט".

אלא שבחברת החשמל חשבו בדיוק הפוך. לדבריהם  "המחסור בגז מצרי, והעובדה שמאגר ים תטיס עמד בפני התכלות – היוו גורם משמעותי בשינוי מאזן הכוחות שבין הצדדים, עם חיזוק כוחה המונופוליסטי של שותפות תמר כספקית ×’×– בלעדית".

במאזן הכוח האובייקטיבי במשא ומתן היתרון בברור היה צריך להיות של חברת החשמל, אבל מסיבות כנראה פוליטיות הם אבדו או ויתרו על היתרון הזה. למעשה נשארה רק השאלה של המחיר וכאן חברת החשמל והמדינה נכנעו.

הורדת מחירי הגז
המבקר קורא בדו'ח, בניסוח עדין, לבחון בסמוך למועדי פתיחת המחיר שנקבעו בהסכם, ובהתאם לתוצאות הבחינה, לפעול לתיקון ההסכם, 'לשינוי נוסחת תמחיר הגז' בשנים 2021, וב-2024. אלא שעד 2021 אזרחי המדינה ישלמו כ- 7 מיליארד שקל מכיסם שיעברו  למונופול תמר בגין המחיר המופקע של הגז.

המבקר היה צריך לקרוא או לחייב את הממשלה לפעול מיידית לפתיחת הסכמי הגז במטרה להוריד את מחיר הגז לרמות של 3 – 4.5 דולר ליחידה. הממשלה יכולה לעשות זאת מכיוון שיש לה סמכות להטיל פיקוח על מחיר הגז במשק, ובמיוחד, עכשיו לאחר שמבקר המדינה בדק ומצא כי מחיר הגז בהסכם עם חברת החשמל מנופח, ומביא ויביא להפסד עתק של מיליארדי שקלים לציבור בעלויות חשמל עודפות.

פתיחת חוזים ודיון מחדש על מחירי הגז היא פרקטיקה מוכרת בעולם. לדוגמא, בסוף דצמבר 2015 נמסר על סיומו המוצלח של משא ומתן לשינוי תנאי החוזה ל -25 שנה לרכישת גז נוזלי LNG בהיקף של 7.5 מיליון טון לשנה (כ- 10 BCM) בין RasGas מקטאר לבין Petronet יבואן הגז הגדול ביותר של הודו. כתוצאה מכך תהייה ירידה של כמעט במחצית במחירים שהיבואן ההודי משלם. בנוסף, בהסכם המתוקן אין התחייבות 'קח או שלם'Take or Pay והחברה הקטארית ויתרה על הקנס ש-Petronet היתה צריכה לשלם על לקיחת פחות גז מהכמות שבחוזה, קנס שהגיע בשנת 2015 לכ- 1.8 מיליארד דולר.

בניגוד לטיעונים המופרחים מצד מונופול הגז, מתווה הגז אינו אוסר על הטלת פיקוח וגם לא מונע דיון בהסכם עם חברת החשמל בנסיבות קיצון. לדוגמה, בנסיבות שבהן מבקר המדינה קובע כי ההסכם נחתם בהליך רווי כשלים, וכי מימושו יטיל על כיסי הציבור עלויות עודפות עצומות.

בפסק הדין בעתירות נגד מתווה הגז כתב ראש הרכב השופטים בבג"ץ, השופט אליקים רובינשטיין:
"על גורמי המקצוע השונים לשקול את עמדתם בסוגיה באופן שוטף, ולקבוע האם ברצונם להמשיך את הפיקוח [על מחיר הגז]  ובאיזו תצורה. זאת, מכוח חובתה של הרשות להפעיל באופן מתמיד את שיקול דעתה, תוך איזון כנדרש עם ההתחייבות אותה קיבלה עליה הממשלה והסתמכותם של צדדים שלישיים"

ושופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה בפסיקת בית המשפט העליון מה- 22 לאוגוסט 2010:
"ככלל, יש לכבד התחייבות חוזית, והדבר חל גם על רשות שלטונית. אלא שעל רשות כזו חלה חובה ציבורית להשתחרר מהסכם כאשר צרכי ציבור חיוניים מחייבים זאת…….. הלכת ההשתחררות מוחלת כתנאי מכללא בחוזה שלטוני."

אלא שמשרד האנרגיה טומן את ראשו בחול ומתעלם ממחירי הגז המונופוליסטיים המופרזים בארץ, בעוד שמחירי הגז והאנרגיה בעולם צונחים.  לא פלא, שכן בכירי המשרד הם שבשלו לנו את הדייסה הזו, את מחירי הגז הגבוהים ואת הפיאסקו הקטסטרופלי של הצמדת מחירי הגז למדד.

חייבים לפקח ולהוריד את מחירי הגז הטבעי, והממשלה יכולה וצריכה לפעול לפתיחת החוזה ולהורדת מחיר הגז הטבעי לחברת החשמל בישראל.  למדינה יש זכות וחובה להתערב במחיר הגז הטבעי הישראלי ולהגן על האינטרס הציבורי, כאשר טובת הציבור דורשת זאת. אבל למדינה יש תפקיד בהגנה על האינטרס הציבורי, והממשלה ורשויות שלטוניות מתערבת בהרבה מקרים בקביעת המחירים כולל שינוי מחירי שנקבע בחוזה חתום, כאשר טובת הציבור דורשת זאת.

הערות נוספות לדוח המבקר
את האחריות לאוזלת היד הטיל מבקר המדינה על הממשלה, שנמנעה מלהכתיב מדיניות ברורה בשוק הגז ויצרה אי ודאות שהקשתה על כלל הצדדים לעסקה.

למיטב ידיעתי, עד היום אין תוכנית אב ומדיניות ברורה בשוק האנרגיה בישראל

המבקר לא התייחס בביקורת למתווה הגז, או לחוזי המכירה בשוק הפרטי.  נראה שהמבקר בחר לעצור את הביקורת על הסכם הגז עם חברת החשמל בסביבות שנת 2014 – מבלי להתייחס כלל לאפשרות שהייתה לתקן את הסכם הגז בעת דיוני מתווה הגז, או להטיל פיקוח על מחיר הגז.  כאמור לעיל, הממשלה צריכה לפעול מיידית להוריד את מחיר הגז לרמה בתחום של  3 – 4.5 דולר ליחידה. אם באמצעות פיקוח על מחיר הגז במשק, או  בדיונים לפתיחת ההסכם, לאחר שמבקר המדינה בדק ומצא כי מחיר הגז בהסכם עם חברת החשמל מנופח, ומביא ויביא להפסד עתק של מיליארדי שקלים לציבור בעלויות חשמל עודפות.

לפרקים הקודמים:
עלות הגז וההצמדה – מה אומר המבקר ומי אחראי? – מאמר ראשון בסדרה

עלות הגז וההצמדה – מה אומר המבקר ומי אחראי? – מאמר שני בסדרה

עלות הגז וההצמדה – מה אומר המבקר ומי אחראי? – מאמר שלישי בסדרה

לקריאת המאמר השלם  (מסמך pdf)

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , ,

Leave a Reply