עלות הגז וההצמדה – מה אומר המבקר ומי אחראי? – מאמר שני בסדרה
דו"ח מבקר המדינה עסק בחוזה המופקע שחתמה חברת החשמל מול חברות הגז הטבעי. אמנון פורטוגלי מסביר בכמה באמת זינקה עלות הגז, ומה משמעות של הצמדת המחיר למדד המחירים האמריקאי במקום למדד מחירי הנפט כמקובל
עלות הגז וההצמדה – מה אומר המבקר ומי אחראי? - מאמר ראשון בסדרה
דו"ח מבקר המדינה עסק בחוזה המופקע שחתמה חברת החשמל מול חברות הגז הטבעי. אמנון פורטוגלי מסביר בכמה באמת זינקה עלות הגז, ומה משמעות של הצמדת המחיר למדד המחירים האמריקאי במקום למדד מחירי הנפט כמקובל
בדוח של נובל אנרגי לשנת 2016, מצוטט יו"ר ומנכ"ל החברה, דיוויד סטובר: "יש לנו הזדמנות אדירה בפרויקט לוויתן לחופי ישראל". ב-2016 נובל מכרה בישראל יחידת חוםבמחיר ממוצע של 5.27 דולר ליחידת חום, בעוד שהמחיר שקיבלה בארה"ב היה 2.47 דולר ליחידת חום. חברת החשמל שלמה ב-2016 כ- 5.8 דולר ליחידת חום, יותר מפי שניים מהמחיר שנובל קבלה בארה"ב.
לפי הדוחות של ישראמקו, שותפות תמר הרוויחה מעט יותר ממיליארד דולר ב-2016. לפי התוצאות של דלק קידוחים ואבנר לרבעון הראשון של 2017, שותפות תמר תרוויח כמיליארד דולר גם בשנת 2017.
הרווח הצפוי מגלם שולי רווח גבוהים, כ-53% מהכנסות הצפויות במהלך השנה – 1.9 מיליארד דולר.
לפי חישובי משרד מבקר המדינה, העלות הנוספת לחברת החשמל ולאזרחים עקב כשלי החוזה בחמש עשרה השנים עד 2028, נאמדת בסכום מצטבר של 2.3-2 מיליארד דולר (8.3-7.2 מיליארד שקל). זאת, מבלי להביא בחשבון את ההשפעות החיצוניות של הסכם חברת החשמל על יתר חוזי הגז במשק ועלויות משקיות עקיפות שהיקפן עשוי להיות כפול.
המבקר מציין את הסיבות לנזק הישיר לציבור הנעוצות בארבעה כשלים עיקריים בחוזה הגז הענקי: מחיר גז מנופח, מנגנון הצמדה שרירותי, כמות גז גדולה מדי שנרכשה – וכן הקלות שאישרה חברת החשמל למונופול הגז ביחס לתנאי החוזה.
אלא שהמבקר טועה בחישוב כשלי החוזה. בחשבון פשוט 'על הצד האחורי של המעטפה', המחיר שחברת החשמל וחברות אחרות במשק משלמות ותשלמנה, הינו גבוה בלפחות 1.5 דולר ליחידת חוםמהמחיר של כ- 4 עד 4.5 דולר ליחידה, שאפשר היה להשיג בהסכם. מחיר הגז המונופוליסטי הגבוה שגובה שותפות תמר משמעותו כ- 500 מיליון דולר (לפחות) הוצאה שנתית עודפת. במהלך 15 השנים של החוזה, עד 2018, זה מצטבר לסכום של כ- 7 עד 7.5 מיליארד דולר, כ- 25 עד 30 מיליארד שקל , פי שלשה ויותר מהסכום של 8 מיליארד שקל, שמבקר המדינה ציין בדוח.
הצמדת מחיר הגז למדד המחירים לצרכן בארה"ב
המבקר מקדיש חלק ניכר מהביקורת לעניין ההצמדה ומציין בין הליקויים העיקריים שמצא בביקורת כי:
"נוסחת ההצמדה של מחיר הגז בהסכם תמר כוללת רכיב תוספתי שאינו מופיע ברוב הסכמי הגז שערכה השותפות עם לקוחותיה האחרים. הרכיב כולל הוספת 1% בשנה למדד המחירים לצרכן בארה"ב עד 2019 והפחתת 1% בשנה ממדד זה בשנים 2020 – 2028, אך ההפחתה אינה מקזזת את התוספות מהשנים הראשונות במלואן. רכיב זה אינו מאוזן ומשקף עלויות עודפות בהיקף מצטבר של 370 – 640 מיליון דולר".
המבקר פורס בדוח את תהליך המשא ומתן לקראת חתימת ההסכם:
המסמך הראשון היה מכתב כוונות לא מחייב בין הצדדים שנחתם ב-13 לדצמבר 2009. במכתב הכוונות נקבעה נוסחת תמחור הכוללת הצמדה לסל דלקים, כמו בהסכמים קודמים שחתמה חברת החשמל וכנהוג בהסכמי גז ארוכי טווח. נוסחת תמחור הגז כללה מחיר רצפה לגז של 4 דולרים ליחידת חום (mmbtu).
במהלך 2010 גיבשו הצדדים שמונה טיוטות הסכם, האחרונה ב-20 לאוקטובר 2010, כאשר נוסחת המחיר שנכללה בטיוטות היתה הנוסחה שגובשה במכתב הכוונות המקורי משנת 2009. בתחילת נובמבר 2010 ניתקו נציגי השותפות את המגעים עם חברת החשמל בסמוך לפירסום טיוטת הביניים של ועדת ששינסקי ב-15 לנובמבר 2010.
בפברואר 2011 חידשו הצדדים את המגעים ביניהם ובטיוטת ההסכם התשיעית מה-21 לאוגוסט 2011, הטיוטה הראשונה שגובשה לאחר הפסקת המשא ומתן, חלו שינויים משמעותיים בתנאי ההסכם. שינויים אלו כללו בין היתר נוסחה חדשה למחיר הגז, ובה מחיר בסיס המוצמד למדד המחירים לצרכן בארה"ב במקום נוסחת התמחור שסוכמה במכתב הכוונות. בטיוטת ההסכם האחת-עשרה מ-12 לאוקטובר 2011 שונתה נוסחת ההצמדה פעם נוספת, ונקבע שלהצמדה למדד המחירים בארה"ב יוסף 1% בכל שנה עד לשנת 2019 ומשנת 2020 יופחת 1% בכל שנה.
ב-14 למארס 2012 נחתם ההסכם בין חברת החשמל לשותפות תמר, וב-25 ליולי הוא נכנס לתוקף לאחר שהתקבל אישור המאסדרים הנדרש.
נראה לי שהמבקר וכן חלק מהמגיבים לדוח המבקר, מתעלמים או ממעיטים מחשיבות פיצוצי צינור הגז שהוליך גז ממצריים לישראל (ולירדן). פיצוצים אלו והפסקת הזרמת הגז ממצריים לישראל, הפכו את תמר למונופול ואיפשרו לתשובה ואנשיו לדרוש מחירי גז גבוהים.
ב-5 לפברואר 2011 התרחש הפיצוץ הראשון בצנרת הגז שמובילה ממצרים לישראל, וכעשרה חודשים לאחר מכן, אחרי סדרת פיצוצים נוספים, הופסקה למעשה הזרמת הגז ממצריים. באפריל 2012, הודיעה חברת הגז ז המשלתית של מצרים (EGAS) על ביטול הסכם אספקת הגז הטבעי לישראל. ההודעה סתמה את הגולל על התקוות להזרמה מחודשת של הגז בין המדינות.
בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים הפכה שותפות "תמר" לספק הגז היחיד בישראל – למונופול.
שותפות תמר פעלה מייד לניצול כוחה המונופוליסטי. כשבוע אחרי הפיצוץ הראשון בצינור שסיפק גז הטבעי ממצרים, (ולפני הדיונים על אישור חוק ששינסקי בכנסת), פתחו השותפים ב'תמר' במהלך לשינוי התנאים שעליהם סיכמו למכירת הגז מהמאגר לחברת החשמל. השותפות שיגרה מכתב לחברת החשמל ובו בקשה לקיום דיון בתנאי עסקת הגז שעליה סיכמו הצדדים באופן עקרוני כשנה קודם לכן. אחרי מספר שבועות התברר כי השותפות דורשות לייקר את מחיר הגז שעליו סוכם בהסכם העקרונות מ 4- 4.5 דולר ליחידת חום, ל-6.5-6 דולר ליחידת חום.
המבקר לא כותב כי בחוזה הסופי הסכימה חברת החשמל לשלם מחיר בסיס של 5.04 דולרים ליחידת חום, לעומת מחיר של כ-4 דולרים ליחידת חום, אם חברת החשמל היתה עומדת על התנאים במכתב הכוונות. חברת החשמל משלמת היום מחיר גז של 5.91 דולרים ליחידת חום, בעוד שיצרני החשמל הפרטי ולקוחות אחרים, משלמים מחיר של 4.7 דולרים ליחידת חום.
עלות הגז וההצמדה – מה אומר המבקר ומי אחראי? – מאמר ראשון בסדרה
תגיות: אמנון-פורטוגלי, חברת החשמל, מבקר-המדינה, מחירי הגז, מתווה הגז, שאול אמסטרדמסקי, שאול מרידור