ביה"ד האירופי: הסכמי הסחר החופשי מחייבים אישור המדינות

נושאים חדשות, כלכלה ותקציב ב 21.05.17 5:45

התפתחות מעניינת בנושא TISA ו- הסדר סכסוכי משקיע מדינה ISDS. פסיקה של בית הדין האירופי לצדק (ECJ) מה- 16 למאי 2017, הינה בעייתית להסכמי הסחר חופשי בהם באיחוד האירופי שותף, כמו TTIP ו- TISA

מאת אמנון פורטוגלי

בית המשפט בלוקסמבורג קבע כי הסכם הסחר שנחתם עם סינגפור בשנת 2013 חייב להיות מאושר על ידי כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי ולא רק על ידי רוב של המדינות באיחוד. בחלק ממדינות אלו נדרש אישור פרלמנטרי להסכם הסחר.

בפסק דינו קבע בית המשפט: "הסכם הסחר החופשי עם סינגפור אינו יכול, במתכונתו הנוכחית, להחתם על ידי האיחוד האירופי לבדו … הוראות ההסכם בדבר השקעות זרות לא ישירות ואלה הנוגעות להסדר סכסוכים בין המשקיעים לבין המדינות אינו בגדר סמכותה הבלעדית של האיחוד האירופי, כך שההסכם אינו יכול, כפי שהוא עומד, להיחתם ללא השתתפות המדינות החברות ". הפסיקה התקדימית שקבע בית המשפט עלולה להוות בעיה עבור שותפות הסחר וההשקעות הטרנסאטלנטית (TTIP), שכבר נראית רעועה מאז בחירתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ועבור הסכם הסחר בשירותים TISA.

בית המשפט, לאחר שהבהיר כי חוות הדעת מתייחסת רק לשאלה האם לאיחוד האירופי יש יכולת או סמכות בלעדית (exclusive competence) ולא אם תוכן הסכם הסחר עם סינגפור תואם לחוק האיחוד האירופי, קובע כי הסכם הסחר החופשי עם סינגפור אינו יכול, במתכונתו הנוכחית, להיחתם על ידי האיחוד האירופי לבדו. זאת מכיוון שחלק מההוראות שבהסכם נופלות במסגרת הסמכויות המשותפות בין האיחוד האירופי למדינות החברות. מכאן נובע כי הסכם הסחר החופשי עם סינגפור יכול, כפי שהוא עומד כיום, להיחתם רק על ידי האיחוד האירופי והמדינות החברות יחד.

נקודת מפתח בולטת היתה סעיפי הסדר סכסוך בין הצדדים למשקיעים ISDS – מנגנון נפוץ בהסכמים כאלה, המאפשרים לחברות זרות לתבוע ממשלות עקב חקיקה ורגולציות המקשות על עשיית רווחים. בית המשפט קבע כי לאיחוד האירופי יש סמכות בלעדית בכל הנוגע לחלקי ההסכם הנוגעים למספר נושאים, ורק בשני היבטים של ההסכם בהם האיחוד האירופי אינו ניחן בסמכות בלעדית: בתחום ההשקעות הזרות הלא ישיר (השקעות "תיק" שבוצעו ללא כוונה להשפיע על ניהול ובקרה של התחייבות) ובתחום מנגנון ISDS המסדיר סכסוכים בין משקיעים לבין מדינות.

לפי בית המשפט, המנגנון המסדיר את יישוב הסכסוכים בין המשקיעים לבין המדינות נופל בתוך יכולת משותפת בין האיחוד האירופי לבין המדינות החברות. הסדר כזה, המסיר סכסוכים מסמכות בתי המשפט של המדינות החברות, אינו יכול להיחתם ללא הסכמת המדינות החברות. מכאן, שהסכם הסחר החופשי יכול, כפי שהוא עומד כיום, להיחתם רק על ידי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו.