כל פרשות נתניהו: על מה אנחנו מדברים בעצם

נושאים משפט ופלילים, עלו ברשת ב 1.04.17 23:29

מהו תוכנן של הפרשות במסגרתן חשוד נתניהו בביצוע עבירות פליליות. מהם המעשים שביצע לכאורה ואשר יכולים להוליד בנסיבות מסוימות את סיום שלטונו של רב-האומן הפוליטי שאחראי להרעלת השיח הפוליטי הישראלי בשני העשורים האחרונים?

מאת: דניאל חקלאי

שוב ושוב עולה לדיון ציבורי בחודשים האחרונים שאלת השפעת החקירות הפליליות כנגד ראש הממשלה על החלטותיו, מעשיו ומהלכיו השונים. גם בימים רגילים, נתניהו אינו נחשב כמי שמונע תמיד משיקולים ענייניים וכמי שמניעיו נקיים מחישובים של הישרדות אישית; אך מאז החלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל לחקור אותו במסגרת "פרשת 1000" ו"פרשת 2000", מתגנב ללב החשד שכמעט כל מהלך מטעמו של נתניהו הנו בראש ובראשונה פועל יוצא של רצונו להיחלץ מעננת החשד הפלילית שמרחפת מעליו, ואשר יכולה להביא בנסיבות מסוימות לקצה של הקריירה הפוליטית שלו.

בשנת 2008 אמר יושב ראש האופוזיציה נתניהו, כי ראש הממשלה אולמרט שנחקר במגוון חשדות פליליים אינו יכול להמשיך לכהן בתפקידו – מאחר שלא ניתן לדעת אם הכרעותיו בנושאים קיומיים אינן מושפעות משיקולי הישרדותו האישית. כמו בפרשת תביעת הדיבה כנגד יגאל סרנה (בה דורש המנהיג שרגיל לשקר בלא להניד עפעף פיצוי כספי ממי שכתב בפייסבוק על אירוע שלא היה ולא נברא, לשיטתם של בני הזוג נתניהו) וכמו במגוון נושאים אחרים, שוב מתגלה שנתניהו נאה דורש, אך כמעט לעולם אינו נאה מקיים. וזכורה לרע אמירתו המבדרת אך העגומה במהלך כהונתו הראשונה כראש ממשלה בדבר הצורך שהאופוזיציה משמאל תנהג באחריות ובממלכתיות "ממש כפי שאנחנו נהגנו בעודנו באופוזיציה לממשלת רבין" (הציטוט אינו מדויק לחלוטין, אך רוח הדברים מדויקת ועוד איך).

נתניהו, אפוא, מתמחה בדרישות מוסר גבוהות מאחרים ובהתנהגות מוסרית ירודה במיוחד: החל מדרישתו התקיפה מאבו מאזן לרסן את ההסתה ברשות הפלסטינית תוך הקפדה על הסתה שיטתית כנגד האזרחים הערבים, השמאל, התקשורת וגם הפלסטינים – הן מטעמו של נתניהו והן מטעם מלחכי פנכתו; דרך מהלכי החקיקה המבישים להצרת צעדי ארגוני זכויות אדם ולהגבלת תרומות ממדינות זרות לארגונים הללו ולעמותות פוליטיות שנאבקות להפלתו – תוך שהוא עצמו זוכה לאורך עשור במימון חינמון תעמולה בידי שוגר-דדי יהודי-אמריקאי עשיר כקורח (בעטיו הפסיד איל ההימורים אדלסון כרבע מיליארד שקלים מאז 2007); וכלה בהרצאותיו המתישות על העדר דמוקרטיה בעולם הערבי, תוך שהוא עושה כל שלאל ידו כדי להפוך את מדינת ישראל ממדינה בעלת משטר דמוקרטי בעל הישגים (אך גם בעל לקויות יסוד) למדינה בלתי דמוקרטית בעלת סממני אפרטהייד וכן בעלת סממנים פרוטו-פאשיסטים הולכים ומתרבים.

כך או אחרת – ובלי קשר לצביעות וההתחסדות העמוקות שמאפיינות את ימי שלטונו הרעים של נתניהו – ראוי לברר בקצרה מהו תוכנן של הפרשות במסגרתן הוא חשוד בביצוע עבירות פליליות. או במילים אחרות: מהם המעשים שביצע לכאורה ואשר יכולים להוליד בנסיבות מסוימות את סיום שלטונו של רב-האומן הפוליטי שאחראי להרעלת השיח הפוליטי הישראלי בשני העשורים האחרונים?

תיק 1000 – חגיגה של מתנות

החשד הוא כי נתניהו, זוגתו שרה ובנם הבכור יאיר זכו במגוון טובות הנאה מטעמם של בעלי הון לאורך מספר שנים. לא מדובר במתנה אחת ליום ההולדת או במתנה קטנה במפגש חברים חגיגי, אלא במגוון קבוע ושיטתי של תשורות יקרות ערך שהצטברותן מלמדת על חשד לקיומה של עבירת הפרת האמונים מצדו. אפשר אף שהדברים מגיעים לכאורה עד לכדי קבלת שוחד.

את העבירה של הפרת אמונים יכול לעבור אך ורק איש ציבור, כלומר בעל תפקיד בממשל הישראלי – עובד מדינה או נבחר ציבור. על נבחר הציבור או עובד המדינה להיות נאמן הציבור בלבד. עליו לפעול אך ורק למען האינטרס הציבורי. אסור לו לפעול למען אינטרס אישי של בעל הון כלשהו או של תאגיד גדול כלשהו או של וועד עובדים כלשהו או של אדם פרטי כלשהו תוך התעלמות מאינטרס הציבור. ברור שקשה להיכנס לנבכי נפשו. ברור שקשה לבחון כליות ולב. ברור שבלתי אפשרי לעתים לקבוע האם שיקוליו של הנבחר או הממונה הנם אכן שיקולים של טובת הציבור, כלומר שיקולים שהנם פועל יוצא של היותו נאמן הציבור, או שמא שיקולים אישיים – כאלה הנובעים מרצונו לשאת חן בעיני חברי מרכז הליכוד, ציבור מתפקדי הפריימריס בבית היהודי, חברי הקיבוצים שמצויים בוועידת מרצ או ועד העובדים שפוקד מתפקדים למפלגת העבודה.

להמשך קריאה