העברת ההון המצטבר בישראל ידיהם של טייקונים ותאגידים, זה מה שייזכר מכהונת ביבי השנייה. סיפור התאגיד משקף את האופן בו מנצל השלטון את הפיצול המעמדי כדי לרסק את שני הגופים ולהבטיח לעצמו תקשורת כנועה, מפוחדת ואוהדת
מאת: ק. טוכולסקי
מה יזכרו משלטונו של ביבי
פערים רבים קיימים בין עיתונאים והיסטוריונים ולא בכדי. קל יותר למצוא עיתונאים שהפכו לפוליטיקאים מאשר עיתונאים שהחלו לכתוב את דברי הימים. ההתייחסויות, הפרשנויות והסיכומים שניתנים בידי פרשנים פוליטיים בעיתונות בימים אלו מראים יותר מכל למה, בסופו של דבר, מי שרוצה להבין את נפשם של היטלר, סטלין, רוזוולט, ביסמארק, דיזראלי או מטרניך, קורא היסטוריונים שכותבים על ימיו ולא את מאמרי הפרשנות בתקשורת (יש כמה יוצאי דופן ראויים לציון כמו ה. הינה) של התקופה. העיתונאים משרתים אינטרסים מסוימים וגם כאשר הם אינם מודעים לכך או עושים כך, התוצר שלהם מזערי.
8 שנים מאז שובו של ביבי לשלטון די ברור שהוא מלך הספינים. ועדיין ספינים זה אמצעי, לא משהו שבגללו ייזכר שליט. כאשר י. ורטר לדוגמא כותב ב"הארץ" שממשלתו הנוכחית של ביבי תיזכר בזכות עמונה והתאגיד, הוא מחמיץ את היכולת להבדיל בין ספין, בין מה שהשלטון רוצה שיהיה בכותרות למה שקורה כאן באמת, למה שחשוב ומהותי ומה שייזכר בעתיד כשיבואו חוקרים ויסקרו את התקופה.
היסטוריונים טובים ידעו לבור את המוץ מהתבן ולהצביע על מה ביבי עשה לאורך 8 שנות שלטונו (נקווה שלא יהיו יותר), והם ידעו גם להגיד, שכדי לקדם את המדיניות הזו הסית והסיט ביבי את דעת הקהל באמצעות התמקדות לכאורה בתאגיד השידור הציבורי ובהתנחלות הגזלנים עמונה.
אבל תודה לאל, עיתונאי מטעם באיזה כלי תקשורת ענק להרדמת ההמונים אני לא, וככל הנראה קראתי מספיק ספרי היסטוריה כדי להציע לכם את הניתוח הבא: את כהונת ביבי השנייה יזכרו בגלל לא מעט דברים שהוא ושריו עשו עלינו כדי להקשות את חיינו בשוטים ועקרבים, תוך שהם מעבירים את ההון המצטבר בישראל לידיהם של טייקונים ותאגידים. במהלך שמונה השנים האחרונות בהם נהנתה ישראל לדוגמא כמעט בכל שנה מעודפי גביית מס, ניצל ביבי לא כדי להרחיב את ההוצאה הציבורית אלא כדי להוריד מסים לבעלי ההון. כדי להעמיק את הגבייה מעסקים קטנים ובינוניים ולהוריד את נטל המס מתאגידים וטייקונים. כדי לשדוד לנו את הגז בשירות טייקון מקומי ותאגיד זר. מישהו זוכר את פרשת ה"רווחים הכלואים? את ההנחה בסך 30 מיליארד השקלים שביבי נתן בשביל שיגבו רק 3 מיליארד (מכסף שהיה כבר אחרי הנחה של כמעט 70 מיליארד ₪, כלומר הנחה של 100 מיליארד ₪).
לכן להערכתי אפשר לקבוע בוודאות גבוהה כי כאשר יבוא בעתיד היסטוריון כלכלי מקצועי, שלא עובד בשביל אדון כמו שוקן או מוזס או אדלסון ויגיד: בין השנים 2009-2017, יכולה הייתה ממשלת ישראל להוריד את החוב הלאומי ל-25% מהתוצר ובמקביל להגדיל את ההוצאה הציבורית ולהנהיג ביטוח סיעודי כחלק מביטוח הבריאות, ויום לימודים ארוך מתום חופשת הלידה. ובמקום זאת בחרה ממשלת ישראל להעניק מתנות לשכבה מצומצמת של בעלי יכולת שראשי המפלגות שהרכיבו את הקואליציה בה באותה העת, קיבלו מהם תרומות ומתנות.
ההיסטוריון העתידי יוכל להוסיף ולהצביע על כך ש: בזמן שהממשלה העניקה מתנות לבעלי יכולת וויתרה על האפשרות לצמצום משמעותי של החוב הציבורי והרחבת ההוצאה הציבורי בתחומים נדרשים של טיפול בילדים ובזקנים, וויתרה הממשלה על משאבי הטבע ( לדוגמא: ים המלח, גז טבעי) לטובתם של בעלי ההון אשר נהנו מהכנסות מוגדלות בנוסף להנחות המס המפליגות שקיבלו מהשלטון באותה העת. אלו הם הדברים אשר בזכותם ייזכר ביבי, כמובן שלא ישכחו גם את העובדות הבאות: כדי לכפות על מחדלי שלטונו ועל הפגיעה המתמשכת ברמת החיים ובעתידם של אזרחי המדינה, ניצל ביבי כלים של הסתת מגזרים זה בזה באמצעות עלילות דם ויצא למספר מבצעים צבאיים כושלים אשר ערערו את בטחונה של המדינה ופגעו בטוהר הנשק.
עמונה זה באמת סיפור מרגיז, על גזלנים חסרי מודעות עצמית ומנותקים מהמציאות שמנצלים ראש ממשלה חלש וחובב ספינים בכדי לגזול את כבשת הרש, אבל זה עסק זניח. בסופו של יום גם אם המתנחלים יבנו על כל גבעה ותחת כל עץ רענן מקומות לצעות ולזנות בהם, בסופו של יום כמו התנחלויות גרמניות מעטירות בעבר, גם עמונה ועלי, גם בית אל ונוקדים, לא יהיו בידיהם אלא חלק ממדינה פלסטינית בצידה של מדינת ישראל.
סיפור התאגיד זה בעיקר סיפור מייאש, על שני גופים בהם העובדים, במקום להילחם יחד למען האינטרס המעמדי שלהם, עסקו כל אחד בהתחנפות לחלק מהשלטון מתוך ציפייה להיות קיימים על חשבון השני ולא האחד בצד השני. וכתוצאה מכך, ניצל השלטון את הפיצול המעמדי כדי לרסק את שני הגופים ולהבטיח לעצמו תקשורת כנועה, מפוחדת ואוהדת. אבל זה לא העיקר, העיקר הוא שביבי אפשר לקומץ טייקונים ותאגידים להשאיר בכיסם מאות מיליארדים שגבייתם כחוק הייתה יכולה להבטיח את הקטנתו ואף את ביטולו של החוב החיצוני במקביל להגדלת ההוצאה הציבורית ומתן מענה לצרכים ההולכים וגדלים של אוכלוסייה הולכת וגדלה והולכת ומזדקנת.
ביבי שדד אותנו בשירות בעלי ההון שהביאו אותו לשלטון, שמגוננים עליו בתקשורת הפרטית שלהם, שיוצרים מצג שווא לפיו יש ביבי אחד ואין בלתו. זה מה שאנחנו הישראלים עדיף שנבין היום, ואם נשכיל לגרום לאנשים להבין זאת, נוכל להביא להחלפתו של ביבי ולהבטיח שיורשו לא יהיה עוד משרת הון כמוהו, אלא מנהיג ראוי שישקם את מדינת ישראל.
Tags: בנימין-נתניהו, בעלי הון, מדינת-רווחה-סוציאל-דמוקרטית, ממשלת נתניהו, ניאו ליברליזם, רשות-השידור, תאגיד-השידור, תקשורת
קצת קשה לקבל את החיתוך החד שאתה עושה ק. ולמעשה אתה מודה בכך בעצמך במאמר –
המאבק המפוצל של העיתונאים – האם זה משהו שביבי יצר או ביבי ניצל?
ביבי הוא פרנואיד ולכן גם אופורטוניסט. נותנים – הוא לוקח. בתור נרדף- קרבן הוא צריך לשרוד.
הוא מציג את עצמו כאידיאולוג אבל בסוף גובר יצר ההישרדות – לא הפוליטית – האישית.
יש הרבה יותר פוליטיקאים מנוולים ממנו – כמה מהם יודעים לנצל את נקודות החולשה של ביבי: בעלי הון, הנהגת המתנחלים, אי אילו פוליטיקאים חרדים – אלה פחות או יותר קבוצות הכוח בחברה הישראלית.
התוצאה היא הרס החברה הישראלית.
החנויות יהיו מלאות בפסח (גם אם יגידו לנו שבהשווואה לשנים קודמות, בלה בלה בלה. מספרים דמיוניים נסים בתקופה הזאת מהארץ – כולם "ממונפים"….שולמן ישלם.
מה רע?
50 שנות כיבוש? הכל טוב!
אבל מה אני אגיד לבם – מה שמסריח בסוף נסתם.
שבועות אנחנו מחפשים מקור של ריח ביוב אצלנו, שבועות! לא מוצאים. הכל נקי. זה בטח מהשכנים.
עד שבערב שבת נשמע קול קילוח בצינור…. וכבר לא הייתה שאלה בכלל.
אני לא חושב שהוא פרנואיד, אני חושב שהוא כמו ארדואן טראמפ ופוטין זיהה את העובדה שאם הוא מסית נגד התקשורת ועושה ספינים נגדה כי הוא יודע שהתקשורת שגם ככה נמצאת בכיס שלו ושל החברים שלו תשתף פעולה ותתחיל להתעסק בעצמה ולהתעלם מכל השאר.