מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
שטרסלר, עובדות או תעמולה – חלק שני ואחרון
שטרסלר במאמר 'כל השקרים גזו' (הארץ 28 בפברואר) יוצא חוצץ נגד המתנגדים למתווה הגז, ושר שירי הלל למתווה הגז ולפיתוח לוויתן. אלא שכמעט כל מה שהוא כותב אפשר לומר ולהבין הפוך. לכן צריך לחזור ולומר בברור את האמת הבסיסית
מאת: אמנון פורטוגלי
שטרסלר, עובדות או תעמולה - חלק ראשון
שטרסלר במאמר 'כל השקרים גזו' (הארץ 28 בפברואר) יוצא חוצץ נגד המתנגדים למתווה הגז, ושר שירי הלל למתווה הגז ולפיתוח לוויתן. אלא שכמעט כל מה שהוא כותב אפשר לומר ולהבין הפוך. לכן צריך לחזור ולומר בברור את האמת הבסיסית מאת: אמנון פורטוגלי
שותפי לוויתן לא סיפרו את האמת ביחס לפיתוח לוויתן. בשלב מסויים הם הבינו שהחלומות שלהם לגבי ייצוא גז בהיקף מסיבי מלוויתן אינם ריאליים, ולא יתגשמו. לכן הם הכינו תוכנית לפיתוח לוויתן בלי הסכמי ייצוא משמעותיים. אבל "התוכנית לא הוצגה רשמית על ידי השותפים והם אינם מרבים לדבר עליה, מחשש שהיא תפגע בעמדה שהם מציגים, ועל פיה נדרש ייצוא כדי לפתח את 'לוויתן."
"אם לא יהייה יצוא מלווייתן לא ניתן לפתח את לוויתן". אמר מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת ב-29 לנובמבר 2015.
שמונה ימים ספורים אחרי הישיבה בכנסת, התברר שאפשר לפתח את לוויתן בלי ייצוא משמעותי. תוכנית לוויתן קטן פורסמה לראשונה ב-7 בדצמבר 2015.
אנחנו ב'מטה מאבק הגז' צדקנו בעניין ייצוא הגז וגם תאגידי הגז הגעו למסקנה זו ומצאו דרך, שהוסתרה מהממשלה ומהציבור, לפתוח מוגבל של לוויתן. בסוף 2015 נודע על תכנית פיתוח מצומצמת המכונה “לווייתן קטן”, בהשקעה הנמוכה בכמחצית מזו שציינו עד אז, בלי צורך בחוזי יצוא גדולים.
עכשיו, לאחר החלטת ההשקעה בהיקף המוקטן, תאגידי הגז ודובריהם עושים חגיגת ספין מפיתוח לוויתן ומתווה הגז שנועדה להסתיר את כל הפגמים במתווה הגז ובהנצחת המונופול ומחירי הגז הגבוהים, בעוד שהם שיקרו לאורך כל הדרך והסתירו את האפשרות לפיתוח מוגבל.
שטרסלר ממשיך וטוען: "הם עיכבו את הוצאת הגז מהאדמה במשך שנים כה רבות". מי זה 'הם' שעיכובו את הוצאת הגז מהאדמה? מי שעיכב את פיתוח לוויתן במשך למעלה משלש שנים היו שותפי לוויתן.
הטענות של תאגידי הגז ותועמלניהם כאילו מתנגדי מתווה הגז והרגולטורים אשמים בכך ששדה לווייתן לא פותח, אינן נכונות בלשון המעטה. קל מאוד להראות זאת, שכן יש לנו אפשרות מעולה להשוואה. שדה הגז אפרודיטה בקפריסין שהתגלה באותה התקופה, בבעלות של אותם תאגידי גז נובל אנרג’י וקבוצת דלק השותפים בלויתן, שהגז בו מיועד לייצוא למדינות השכנות, לא פותח עד היום, למרות שבקפריסין אין בעיות רגולטורית. מאגר הגז תמר פותח באותן שנים בלי מתווה הגז.
שטרסלר כותב כי בלעדי מתווה הגז לא היינו יכולים להחליף את הפחם בגז. אין לזה כל קשר עם המציאות.
בניגוד למה שכותב שטרסלר, ישראל החליפה ומחליפה את הפחם בגז בלי לוויתן. כבר היום כ- 70% מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז ממאגר תמר. עד 2020, המועד המתוכנן להתחלת זרימת הגז מלוויתן, כ- 80% מייצור החשמל בארץ יהייה מבוסס על גז טבעי מתמר, ללא קשר ללוויתן.
"אמש [31 לינואר 2017] בשעה 19:53 נשבר שיא ייצור החשמל באמצעות גז בכל הזמנים. סה"כ יוצרו 11.936 מגה וואט, מהם 8250 באמצעות גז, אשר היוו כ- 69% מכלל הייצור. מהם 5982 מגה וואט יוצרו ע"י חברת החשמל והשאר עי יצרנים פרטיים. 31% הנותרים יוצרו באמצעות פחם ומקורות אנרגיה אחרים."
שטרסלר גם עוטה גלימה של פרשן פוליטי, וקובע שבלי מתווה הגז טורקיה לא היתה מחדשת אתנו את היחסים, אני מפקפק בנחרצות קביעה זו. יכול להיות כי בלי מתווה הגז טורקיה לא היתה מחדשת אתנו את היחסים, סביר יותר שהיו סיבות רבות וטובות לחידוש היחסים מצד טורקיה, ללא תלות באישורו של מתווה הגז.
אין לי כל ספק שבעתיד הקרוב נשמע על התעניינות של תאגידים וגופים טורקיים בייבוא של גז טבעי מישראל. יתכן בהחלט שיחתמו מזכרי הבנות ומכתבי כוונות עם תאגידים טורקיים לייבוא גז טבעי מלוויתן. אבל יש מרחק גדול בין חתימת מזכרים ומכתבי כוונות כאלו לבין חתימת חוזים מחייבים לייצוא גז מישראל בכמויות גדולות, לתקופה ארוכה, ובמחירים מעל 5 דולר ליחידה בפי הבאר בישראל.
היינו כבר באופרה הזאת עם מכתבי הכוונה לייצוא גז מישראל למצריים שעד היום לא מומשו.
לשטרסלר, ולשאר התועמלנים של תאגידי הגז יש שיטה מוכרת. הם חוזרים על אותם שקרים פעם אחר פעם, ללא לאות, באמצעי תקשורת רבים, עד שהציבור מתבלבל ולא יודע למי להאמין. לדוגמה, שטרסלר חוזר על השקר של חלק הציבור ברווחי הגז ומדבר על מספר הגבוה מהאמיתי, כשגם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מדברת על מספרים נמוכים בהרבה.
הציבור מעדיף תמיד לשמוע פרופגנדה חיובית משטרסלר מאשר עוד סיפורים על רפיסות משרד האנרגיה והממשלה מול הטייקונים של תאגידי הגז, על שחיתות והון־שלטון. האמת בתחום הגז קשה יותר להסבר מהשקר.
גם במתווה הגז וגם בפרשת הצוללות, מסובבים אותנו בכחש. למתווה הגז הפגום ולמחירי הגז הגבוהים יש השלכות עצומות על המשק הישראלי. לכן צריך להקים ועדת חקירה ולחקור את הדרך בה התקבל מתווה הגז ואת הסיבות שהביאו לכתיבתו ולאישורו. חשוב וצריך גם לשים לב לשני אנשים ה'מככבים' הן במתווה הגז והן בפרשת הצוללות, אבריאל בר יוסף וראש הממשלה בנימין נתניהו. לעניין זה אזכיר את מכתבו של שלדון אדלסון לראש הממשלה נתניהו.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן שבמכון ון-ליר
תגיות: בנימין-נתניהו, מאגר לוויתן, מאגר תמר, מונופול הגז, מחיר-החשמל, מחירי הגז, מפעל לייצור אמוניה, מצרים, מתווה הגז, נובל-אנרג'י, נחמיה-שטרסלר, שלדון-אדלסון
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
6 במרץ, 2017 בשעה 0:23
חשוב להוסיף שכל הדיון הזה מתקיים כאשר למעשה, אין גרם גז פנוי ליצוא כל עוד לא התגלה מאגר חדש,
המשק הישראלי זקוק לכל הגז, אפילו על פי תחזיות משרד התשתיות..