על תופעת ההסתה והשיח האנטי-דמוקרטי בישראל

השיח הציבורי האנטי-דמוקרטי בישראל צובר תאוצה כשכל ביקורת על הממשלה נתפסת כתקיעת סכין בגב האומה, וה"הערבים הנוהרים" ועמותות השמאל "המביאות אותם באוטובוסים" הם מטרות ההסתה הראשיות

מאת: ישי מנוחין

פעמים רבות, אנשי הרשות המבצעת מהצד הימיני של המפה הפוליטית מסמנים את אלה המבקרים אותם כגורמים המבקשים לפגוע בישראל. כך, למשל, טען שר הפנים לשעבר אלי ישי ש"ההיסטוריה הישראלית עוד תשפוט את המתיימרים להיקרא 'ארגוני זכויות אדם' על פעילותם כנגד המדינה ובעד הפיכתה למדינת כל אזרחיה" (ערוץ 7, 2.2.2012); הממונה אז על גירוש מהגרי עבודה, ציקי סלע טען ש"הארגונים האלה […] הם אנרכיסטים שרוצים בהשמדת מדינת ישראל, בשלושה סימני קריאה" (מעריב, 5.8.2009); ראש רשות השירות הלאומי-אזרחי, שר שלום ג'רבי, החליט ש"בצלם" פועל נגד המדינה ושהוא "חש חובה להפעיל את סמכותי ולהפסיק את הסיוע הניתן מהמדינה לארגון הפועל כנגדה וכנגד חייליה" (הארץ, 17.8.2014).

גם אנשי הרשות המחוקקת שותפים לסילוף ההכרה ולהסתה. במקום לנהל דיון חברתי ולנסות לשכנע את המתנגדים, מספר הצעות החוק המכוונים לפגוע במי שנתפס כעומד בצד האחר של המפה הפוליטית שובר שיאים. הצעת חוק ל"הקמת ועדות חקירה לארגוני זכויות אדם" נומקה על ידי ח"כ פאינה קירשנבאום בכך שהארגונים "מעודדים להשתמטות, אומרים שגיוס לצה"ל אינו מוסרי ומעבירים חומרים שיביאו למעצרם של אנשים" (Ynet, 5.1.2011). עמיתהּ למפלגה, סגן השר דני איילון, ביקש "שהוועדה הפרלמנטרית תחקור את הארגונים הללו המבקשים לקעקע את הדמוקרטיה בישראל" (Ynet, 5.1.2011). ראש מפלגתם ושר הביטחון היום, אביגדור ליברמן, הרחיב וטען ש"הארגונים האלה הם סייעני טרור נטו". דוגמה דומה עלתה בדיון של ועדת הפנים של הכנסת בעניין מבקשי המקלט. יו"ר הוועדה אז, ושרת התרבות היום, מירי רגב, טענה ש"יש עמותות שמשתמשות במסתננים על מנת לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל" וח"כ זבולון כלפה הוסיף וטען ש"המסתננים הם רק סימפטום, העמותות הן המחלה" (20.1.2014).

דוגמת ההסתה הבולטת ביותר הייתה קריאתו של ראש הממשלה ביום הבחירות (17.5.2017) לא/נשי הימין להגיע ולהצביע כי: "שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים…". העמותות זכו להדגשה בצד המצביעים הערבים. בשנים האחרונות הממסד מטפח ומממן ארגוני חברה אזרחית שתפקידם לתקוף דעות וארגונים שאינם נושאים חן בעיניו. כזו הייתה התמיכה המסיבית – והסמויה – של בנימין נתניהו במטה המאבק של "מחאת המילואימניקים" בעקבות מלחמת לבנון השנייה (2006); הפעלת חוקרים פרטיים נגד ארגוני זכויות אדם (כפי שעשה ארגון "אם תרצו"); קמפיין ההסתה נגד "השתולים" – פעילי בארגונים כאלה – שהשיק "אם תרצו" בשלהי 2015 (קמפיין שתוכנן על ידי משה קלוגהפט, היועץ הבכיר של שר החינוך נפתלי בנט ויועץ הבחירות של "הבית היהודי" (ynet, 16.12.2015)); ופרסומי "עד כאן" (2016), הפועלים במטרה "לחשוף את פרצופם האמתי של ארגוני הדה לגיטימציה בישראל" על ידי מעקב ושתילת חוקרים מוסווים בארגוני זכויות אדם. במקום לנסות לשכנע בדיון חופשי, ארגונים אלה ממוקדים בתיוג ובהדרה של כל מי שחושב, או פועל, על בסיס פרשנותו המקומית לערכים אוניברסליים.

שבע טענות מסולפות על הסתה:

לקריאת המאמר המלא

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

Leave a Reply