מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
על ראש-הממשלה לאשר בנייה לא רק בשטחים אלא גם בתוך המדינה
ראש-הממשלה הודיע כי יאשר בניית 3000 יחידות דיור בשטחים הכבושים, נוסף ל-2500 שעל הקמתן החליטו קודם לכן. אם חשובה לו מצוקת הדיור של האזרחים, הוא יכול לאשר גם בניית יחידות דיור בתוך מדינת ישראל בקרקעות בבעלות המדינה בצריפין, בתל השומר, בשדה דב ובמקומות נוספים
מאת: אמנון פורטוגלי
דיור בר השגה בישראל ובשטחים
נחמיה שטרסלר כתב מאמר מעניין בו הוא מנסה להסביר מדוע מחירי הדירות בישראל כה גבוהים. לדעתו של שטרסלר המחיר הגבוה של דירות בישראל איננו מחדל ואינו יד המקרה. לפי שטרסלר מדובר בתוכנית אב פוליטית למשיכת עוד ועוד ישראלים לעבור מזרחה, כך שמספרם יהיה כה גבוה, עד שלא ניתן יהיה עוד לפנותם ופתרון שתי המדינות ימות מוות טבעי.
שטרסלר מפרט את הליכי ביצוע התוכנית. המחירים הנמוכים בשטחים מושגים בכספי הציבור בעזרת תקציב המדינה. מחיר אפס לקרקע בשטחים, בלי קשר לביקוש ובלי קשר לעלויות האדירות של הכשרת הקרקע הסלעית וההררית. אישורי בנייה בשטחים מגיעים במהירות הבזק, ההיפך מהנהוג ממערב לקו הירוק. (שטרסלר שכח לציין שהאישורים ניתנים למעשה ללא סמכות ובהרבה מקרים על קרקע פרטית פלסטינית). ובנוסף מענקי מקום והנחות במס למתנחלים שהפכו את מדינת יהודה ושומרון למדינת רווחה.
בישראל, בצד השני של הקו, כותב שטרסלר, הכל מתנהל ההיפך. רשות מקרקעי ישראל דאגה לשווק פחות קרקע מכפי שהשוק ביקש, וכך גרמה להתייקרות מתמשכת במחירי הדירות. בראש הרשות עמדו תמיד שרים מהימין, שדאגו להמשך המדיניות המפלה. הם גם לא דאגו ברצינות להקטין את הבירוקרטיה, כי היא פועלת בכיוון הרצוי להם: מעכבת את הבנייה, מעלה הוצאות, ולכן גורמת להתייקרות נוספת של מחירי הדירות.
שטרסלר כותב שפינוי עמונה השבוע נתן לו את ההארה. שכן עם תחילת הפינוי, הודיעו בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן על אישור לבניית 3,000 יחידות דיור חדשות בשטחים, בנוסף ל–2,500 יחידות שעל הקמתן החליטו קודם לכן. גם שר התחבורה ישראל כץ סיפר על תוכניתו להשקיע חמישה מיליארד שקל בשטחים בסלילת כבישים חדשים ובהרחבת הקיימים, הקמת מחלפים, כריית מנהרות, וחיבור אריאל לפתח תקוה ומעלה אדומים לירושלים באמצעות רכבות. והכל במטרה לתת תנופה גדולה לפיתוח ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
שטרסלר הולך לקיצוניות. לדעתו את התוכנית הגו אנשי ארץ ישראל השלמה כבר לפני עשרות שנים. הם הבינו, שהבעיה המרכזית של זוגות צעירים בישראל היא רכישת דירה ראשונה. לכן הפעילו תוכנית מספריים מתוחכמת: מצד אחד דאגו להורדת מחירי הדירות בשטחים, ומצד שני ביצעו מהלכים לייקור מחירי הדירות בתוך גבולות הקו הירוק. הוא מציין שתוכנית כזאת לא מופיעה בכתובים ואין לה גם הוכחות מוקלטות, אך המציאות מלמדת, שכל ממשלות הימין פעלו לפיה בעשרות השנים האחרונות.
כאן המקום לציין ששאול אריאלי כותב שתוכניות של החטיבה להתיישבות לבניית התנחלויות בגב ההר בשומרון קיימות מזה למעלה משלשים שנה.
גם ללא הנחת קונספירציה וקיומה של תוכנית מתוחכמת, שטרסלר צודק. המציאות מלמדת שכל הממשלות, בעיקר ממשלות הימין, פעלו בעשרות השנים האחרונות לבנות ביהודה ושומרון מדינת רווחה למתנחלים.
מעניין ששטרסלר אינו שואל את השאלה המתבקשת, מדוע לא לפעול לפי תוכנית דומה גם בישראל של 1967, לבנות בישראל מדינת רווחה לאזרחיה.
אפשר וצריך לפעול לפי תוכנית דומה גם בישראל עצמה שבגבולות 1967, ואנו צריכים לדרוש מהממשלה לעשות זאת – ליזום בנייה מסיבית של דירות ברות השגה. אפשר וצריך להכיר שהזכות לדיור בר השגה הינה זכות בסיסית של כל אזרחי המדינה. אפשר שהמדינה תיזום בנייה מסיבית של דירות בשכירות ברת השגה על קרקעות בבעלות המדינה בצריפין, בתל השומר, בשדה דב ובמקומות נוספים. אפשר ליחס מחיר אפס לקרקע, אבל לא צריך לחלק אותה ליזמים אלא להשאירה בבעלות המדינה. אפשר שהמדינה תכשיר את הקרקע, אפשר לתת אישורי בנייה גם אחרי בדיקות נאותות במהירות. ואפשר לתת מענקים והנחות במס לנזקקים ולהחזיר את המדינה להיות מדינת רווחה.
הבנייה הממשלתית המסיבית בשטחים מורה שהמדינה יכולה ליזום בנייה מסיבית של דירות ברות השגה. מקבלי ההחלטות צריכים לצאת מהמחשבה שהשוק הפרטי יפתור את בעיית הדיור בישראל, ולרצות ולעשות זאת.
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3619932
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2879057
http://www.themarker.com/realestate/yad2
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3166607
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.3557003
http://www.hityashvut.org.il/PageCat.asp?idc=15
אמנון פורטוגלי- מרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: בנימין-נתניהו, השטחים הכבושים, מדינת-רווחה, מצוקת דיור, מצוקת הדיור, נחמיה-שטרסלר
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
6 בפברואר, 2017 בשעה 9:05
ראש הממשלה איננו תחליף לשריה
כל הרעיון שמעלה פורטוגלי הוא הזוי מפני שאין בו אבחנה בין מדינה מסודרת לבין אזורים שבהם מתנהלים הליכים בלתי-סדורים. סיבת אי-ההסדרה יכולה להיות פוליטית, ביטחונית, או עניין של החלטה מדינית של הממשלה. העובדה היא שכל הממשלות פעלו באיו"ש באותו אופן ללא קשר לאופיין הפוליטי.
ממשלה נבחרת רשאית להגדיר עדיפויות לאומיות ולפעול בהתאם להגדרה זו. לא רק שאין בכך פסול, זו אפילו חובתה. הואיל ואין שום אפשרות מעשית – עם שטרסלר ובלי שטרסלר – לעשות בבת אחת כל מה שרוצים, קיים מושג סדר-העדיפויות.
ממשלת ישראל פועלת גם כיום לפי אותו עקרון, כאשר הנגב והגליל ואיו"ש עדיפים מבחינת ההשקעות הלאומיות והתשתיות על פני מרכז הארץ, ובצדק. יחד עם זאת, אין מניעה בפני כל אזרחי ישראל לנצל את סדר העדיפות הלאומי הנ"ל ולהתיישב בכל מקום שעליו הוא חל, לפי בחירתם.
במשטר כלכלי חופשי, אין המדינה חייבת לספק פתרונות דיור במימון ציבורי לאזרחים, אולם היא חייבת לאפשר להם רכישה של פתרונות כאלה, כאשר היא מסייעת לחלשים מבחינה כלכלית לממש זכות זו, בהתאמה עם סדרי העדיפויות הלאומיים.
השאלה מי מנהל את התהליכים, אינה קשורה לשאלה הקודמת, אלא להבדל המהותי בין מצבם המדיני של שטחים ריבוניים למצבם של שטחים שעליהם טרם הוחל החוק הישראלי, הגם שמדינת ישראל רואה בהם שטחים מוחזקים זמנית עד להכרעה.
בשטחים הריבוניים פועלת הממשלה, באמצעות שריה ומוסדותיה. אין שום צורך או סיבה שראש הממשלה יבוא שם במקומם, אין זה מתפקידו – ההיפך הוא הנכון. בשטחים האחרים, בהיותם בעלי מעמד מדיני מיוחד, הפעילות הממשלתית חייבת להיות מתואמת עם ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל ועם צרכיה הביטחוניים. ראש הממשלה הוא מתאם הפעולות הללו הוא באופן טבעי, מתוקף תפקידו. במצב הקיים ראש הממשלה הוא גם שר החוץ ולכן, הדברים מתבקשים מאליהם.
ראש הממשלה יכול וצריך לתאם פעולות במיפעלות לאומיים בין משרדי ממשלה ולפעול לטיוב תפקודם ולהגשמת החלטות הממשלה והקבינט, בשום מקרה, ותחת שום תירוץ הוא אינו בא במקום שרי הממשלה המתפקדים.
ישראל עזבה כבר מזמן ובצדק את הנתיב האולטרא-סוציאליסטי שבו לקתה בעבר הרחוק. אין לה כיום שום סיבה להצטער על כך ולכן גם אין לה שום סיבה לחזור לשם. בעיות פרטניות או מקומיות ניתן לפתור בנקל במסגרות הקיימות, מבלי לשבש את מדיניות הפיתוח הלאומי שאותה מובילה הממשלה. סרבנות פוליטית להשתלב במדיניות זו, היא בוודאי לא סיבה לשנותה. אין צורך לעבוד על אנשים בעיניים ולכנות את החתול כלב, רק מפני שמסרבים להדליק את האור ומעדיפים להישאר בחשיכה.
6 בפברואר, 2017 בשעה 11:52
הטור מקבל את ההנחה שעליית מחירי הדיור היא תוצאה של מחסור בדירות ומצביע על הגדלת ההיצע כפיתרון. לעניות דעתי עיקר הבעיה היא בצד של הביקוש, והצעדים החשובים ביותר הם מיסוי דירות יוקרה וריבוי דירות.
6 בפברואר, 2017 בשעה 17:17
1. בישראל יש עשרות אלפי דירות ריקות (לא כולל דירות הרפאים שמשרתות את בעליהן מספר שבועות בשנה).
הדירות הריקות מנותקות ממים ולפעמים גם חשמל – ולכן המספרים המדויקים נמצאים בתאגידי המים ובחברת החשמל.
חלק מהדירות הריקות זוכות לפטור מארנונה.
חלקן מוחזקות בהמתנה לתמ"א (1 או 2 ).
לכן צריך קודם כל לטפל בדירות האלה.
2. יתכן בהחלט שמחירי הדירות מלאכותיים ולכן יש יותר בעיה של ביקוש מבעיה של היצע.
אם זה נכון – כל הפטנטים של שר האוצר לא ממש יעזרו רק בניה ציבורית להשכרה.
אבל כרגע נראה שמה שישנה את המצב זה איזה סוג של קטסטרופה.