הונאת ייצוא הגז הגדולה

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 10.01.17 0:11

הסתרת האפשרות והתכנית לפתח את מאגר לוויתן תוך הסתמכות על השוק המקומי בלי יצוא היא סיפור של הונאה גדולה שבה תאגידי הגז הסתירו מידע יסודי קריטי, הונו למעשה את חברי צוות קנדל, את הממשלה, את המל"ל ואת בנק ישראל

מאת: אמנון פורטוגלי

‏

מתווה הגז – שטייניץ מתעלם מהמציאות בהצעתו לייצא גז בצינור דרך יוון

שר האנרגיה יובל שטייניץ מנסה לקדם את הרעיון הממוחזר לייצא גז מישראל בצינור דרך יוון לאירופה. במקום לייצג את האינטרס הציבורי, הוא משמש "סוכן מכירות" של תאגידי הגז מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

"כי אני רוצה לומר לכם דבר אחד יסודי – בלי שיהיה ייצוא גז, לא יהיה גז בשוק המקומי."[1] דברי נתניהו בפתח ישיבת הממשלה מיום 23 ביוני 2013. "בלי חוזי יצוא מאגר לווייתן לא יפותח"[2] – מוריס דורפמן (סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה ) בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת ב-29 לנובמבר 2015..

על איזה ייצוא מדובר?.בתגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד החלטת הממשלה לייצא 40% מהגז שלחופי ישראל טוענת שותפות רציו [3] השולטת ב-15% ממאגר לווייתן: "כדי להשיג מימון בסדרי גודל כאלה, ישנו הכרח בהתקשרויות חזויות כבר לפני הפיתוח עם צרכנים גדולים, לשם מכירת גז בכמויות משמעותיות, וזאת על מנת להציג לגופים המממנים כושר החזר בסכומים הנדרשים." מדובר היה על ייצוא גז בהיקף של 10-8 בי-סי-אם לשנה בשווי של כ- 2 מיליארד דולר לשנה.

הדי כהן, כתבת האנרגיה של גלובס כתבה על גז בהיקף של לפחות 8 בי –סי-אם לשנה,[4] שיצדיק, מבחינה כלכלית, השקעה של 8-6 מיליארד דולר בפיתוח לוויתן.

החוזה לייצוא הגז לירדן ששותפי לויתן מנופפים בו, הוא בכמות של 2.25 בי.סי.אם לשנה, בשווי הנאמד בכ- 400 עד 500 מיליון דולר לשנה, כ-25% מכמות הגז שנחשבה כנדרשת להצדיק כלכלית את פיתוח לוויתן.

להשוואה, המכירות של גז טבעי מ'תמר' יסתכמו השנה בכ- 1.7 מיליארד דולר, כולם לצריכה בישראל.

שמונה ימים בלבד אחרי הקביעה הנחרצת של דורפמן, התברר שבניגוד לדבריו, אפשר לפתח את לוויתן בלי חוזי ייצוא בהיקף משמעותי ובהשקעה קטנה יחסית. נובל אנרג'י הציגה תוכנית לפיה לוויתן יפותח גם בלי חוזי הייצוא, בהשקעה של 4-3 מיליארד דולר לעומת השקעה בהיקף של 8-6 מיליארד דולר עליה דובר עד אותו זמן.

ההודעה של שותפי לוויתן שניתן לפתח את לוויתן גם ללא חוזי יצוא משמעותיים, שומטת את הקרקע מתחת למנטרה שכולם בממשלה, משרדי הממשלה ומונופול הגז חזרו עליה פעם אחרי פעם "נדרש יצוא על מנת לפתח את הלווייתן". האפשרות לפתח את לוויתן בלי ייצוא משמעותי, מראה את הרדידות וחוסר ההבנה בטיעונים של כל מי שהובילו למתווה הגז. אם הנימוקים בדבר חיוניות היצוא והצורך בהפעלת סעיף 52 נופלים, אזי גם לא היה מקום לאישור המתווה ולהדחות של דויד גילה מרשות ההגבלים העסקיים, ושל אורית פרקש-הכהן יור רשות החשמל, שאיפשרו את אישור המתווה.

ארז צדוק שלח ב-8 לינואר 2017 מכתב תלונה למחלקה לחקירות כלכליות ולראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, בגין חשד להונאה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ע"י קבוצת דלק ונובל אנרג'י בעניין מתווה הגז. באותו ערב התראיין ארז לתוכנית 'לילה כלכלי' בהנחיית גדי סוקניק, מול יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים שהיה אמור להגיב לטענות ולתלונה.

חזיתי במופע האימים של יוסי אבו מנכל דלק קידוחים בתוכנית לילה כלכלי. יוסי אבו היה במירעו, עם כל הטריקים והשטיקים, מנופף בנייר שאין בו כלום, מדבר שטויות וחצאי אמת ללא הפסקה. וכמובן לא מדבר לעניין, לא מתייחס לטענות ולתלונה של ארז וחוזר על דף המסרים שלו. חבל שהמנחה לא העמיד אותו על מקומו.

כך לדוגמה, הטענה של אבו שעכשיו מתחיל ייצוא גז לירדן, תוך שהוא 'שוכח' לציין שמדובר בייצוא זניח למפעלי האשלג בירדן ממאגר תמר, בעוד שהיצוא לחברת החשמל הירדנית מלויתן, יתחיל רק בעוד 3 או 4 שנים בהיקף קטן יחסית וכלל לא בטוח שיתממש.

כאמור אף מילה על הטענה של ארז צדוק בדבר ההטעייה של תאגידי הגז שהסתירו מידע יסודי קריטי, והונו למעשה את חברי צוות קנדל, את הממשלה, את המל"ל ואת בנק ישראל.

להלן לוחות הזמנים והעובדות העומדות אחרי התלונה של ארז צדוק.

ב-21 ליולי 2015 הגישו דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט, מסמך בשם "התייחסות למתווה להסדרת משק הגז הטבעי", במסגרת השימוע בנושא המתווה להסדרת משק הגז הטבעי. במסמך נאמר:

"….ונזכיר, כי עלות פרויקט לוויתן (שלב א'), מוערכת ב 6-7 מיליארד דולר.[5] מדובר בסכום חסר תקדים (על מנת לסבר את האוזן- מדובר בסכום הגדול יותר מתקציב כל משרדי הממשלה, להוציא את משרד הביטחון ומשרד החינוך). זהו הפרויקט הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, הממומן כולו מכספי המשקיעים ומוסדות פיננסיים מכל העולם, וללא כל ערבות מדינה."

ב-29 לנובמבר 2015, בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא משק הגז הטבעי אומר מוריס דורפמן, על דעת הצוות המקצועי הנוכח בישיבה כי "בלי חוזי יצוא מאגר לווייתן לא יפותח".

ימים ספורים אחר כך, ב-7 לדצמבר 2015 פורסם ב"חדשות האנרגיה", ניוזלטר חשוב בתחום האנרגיה, שאינו חשוד בהתנגדות לתאגידי הגז, והתומך בדרך כלל בעמדות תאגידי הגז:

"השותפים בשדה 'לוויתן' נערכים לפתח את המאגר גם במקרה שבו לא יהיו חוזי יצוא שיבטיחו את מימון… הפיתוח… תכנית הפיתוח המצומצם מכונה "לווייתן קטן" ועלותה המשוערת כמיליארד דולרים." [6]

ההערכה של מיליון דולר היתה ככל הנראה שגיאה במאמר, המספר הנכון הוא כ 3 עד 4 מיליון דולר.

אם אפשר לפתח את 'לוויתן' בלי חוזי ייצוא ובהשקעה נמוכה יחסית של כ-4 מיליארד דולר, מדוע לא פותח עד עכשיו? התשובה של "חדשות האנרגיה", הבקיא במתרחש במסדרונות תאגידי הגז, מדהימה:
"התוכנית לא הוצגה רשמית על ידי השותפים והם אינם מרבים לדבר עליה, מחשש שהיא תפגע בעמדה שהם מציגים, ועל פיה נדרש ייצוא כדי לפתח את 'לוויתן."'

כדאי גם להקשיב לדברי אבי גבאי בראיון המעולה שעשה ארז צדוק מדקה 26:35 ובעיקר:

"האפשרות לפיתוח מוגבל של לוויתן לא עלתה כלל [בממשלה][7]. היא גם לא יכלה לעלות כי ברגע שהיא היתה עולה, מתווה הגז היה נופל. כי כל ההצדקה לעקיפת הממונה על ההגבלים היתה שהגז נועד לייצוא ואם בעצם היו מודים שבלוויתן לא מתכוונים לייצא, אז אי אפשר היה לעקוף את הממונה על ההגבלים…..

…לא ידעתי על אפשרות כזו [לוויתן קטן], מעולם לא נדונה, מעולם לא הובאה [לממשלה]. היא לא יכלה להיות מובאת כי ברגע שהיתה מובאת היא היתה מפילה את כל המתווה".

הדי כהן כותבת במאמר מ-14 לדצמבר 2015 בכותרת " שותפות לוויתן עובדות על תכנית חלופית לפיתוח המאגר, זאת למקרה שהייצוא למצרים ירד מהפרק. השותפות בוחנות פיתוח קטן יותר בעשרות אחוזים מכפי שדובר עד כה".[8] כהן מסבירה כי התגלו קשיים המעיבים על אפשרויות ייצוא הגז למצריים, "לפיכך עובדות שותפות לוויתן בחודשים האחרונים על "תכנית מגירה", מעין Plan B, למקרה שהייצוא יתברר כבלתי אפשרי. תכנית כזאת יכולה לכלול מתקן הפקה קטן יותר שיאפשר אספקת גז למשק הישראלי ולמשק הירדני.". לכהן מקורות טובים בתחום הגז הטבעי ומעניין להדגיש את הציון שלה בחודשים האחרונים.

אבי בראלי מספר במאמר מ-23 לדצמבר 2015 בכותרת "התפתחות טרייה" בלווייתן: הדיווח של נובל אנרג'י לשופטי בג"ץ", כי אנשי נובל אנרג'י האמריקאית, מפעילת הקידוח, הגיעו שבוע קודם לכן שעבר למשרד האנרגיה כדי לדון באפשרויות לשינוי תוכנית הפיתוח המקורית של המאגר.

במהלך הפגישה הציגו אנשי נובל לממונה על חיפושי הנפט, יוסי וירצבורגר, שלוש חלופות לפיתוח, שתכליתן, בין היתר, לצמצם את ההשקעה הראשונית שנדרשת בפיתוח המאגר — וכן להתמודד עם מציאות שבה יצוא הגז למצרים לא יתממש.
בר-אלי מסביר את הצורך בפגישה: היות שאימוץ תוכנית פיתוח חדשה — לאחר הכרעת בג"ץ בעתירות נגד הליכי האישור הסטטוטוריים של פיתוח מאגרי הגז העתידיים — היה עשוי לגרור ביקורת שיפוטית, מיהרה נובל אנרג'י ליידע אתמול בבוקר את בג"ץ בדבר ההתפתחויות.
בפנייה שעליה חתמו באי כוחה של נובל, עורכי דין שלום זינגר (לשעבר היועץ המשפטי של משרד הפנים) ואייל גור, כונתה הצגת החלופות למשרד האנרגיה "התפתחות טרייה".[9]
מעניין המינוח "התפתחות טרייה". מה קרה בשמונת ימים האחרונים מאז קביעתו של דורפמן בועדת הכלכלה ב-29 לנובמבר,[10] מהי ההתפתחות הטריה ששינתה את ההערכות בדבר אפשרויות הייצוא מלוויתן והאם סביר שהספיקו בימים ספורים אלו לשנות את התוכניות לפיתוח לוויתן?

קיומה של אפשרות נוספת לפיתוח משק הגז בישראל המכונה 'לוויתן קטן', הוא סיפור גדול. סיפור של הונאה גדולה. תאגידי הגז הסתירו מידע קריטי, הונו למעשה את חברי צוות קנדל ובסופו של דבר גם את עצמם.
הסתרת האפשרות והתוכנית לפתח את "לוויתן" בלי ייצוא, פגעה פגיעה מהותית בשיקולים שהוליכו את הדרג המקצועי להמליץ על הכניסה למתווה ובהערכת האילוצים והחלופות שעמדו בפניהם.

תאגידי הגז בנו סיפור המבוסס על מסרים פשוטים:[11] צריך להוציא את הגז מהאדמה, וצריך לפתח את "לוויתן". לדבריהם, פיתוח "לוויתן" יוביל ליתרונות מכל הסוגים. המתווה יכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה, יספק לנו בטיחות אנרגטית ויתירות ויהיו לו יתרונות מדיניים ביטחוניים. כדי לקבל את כל הדברים הטובים האלה – שחלקם אמיתיים, חלקם אמיתיים למחצה וחלקם שקריים – צריך לייצא את הגז ב"לוויתן" ולפתח אותו. תאגידי הגז הבטיחו לעשות זאת תמורה דברים פעוטים לכאורה.

הסיפור שבנו תאגידי הגז קליט ושלם: כדי להוציא את הגז מהאדמה צריך לפתח את "לוויתן"; כדי לפתח את "לוויתן" צריך לייצא גז: המקום שאפשר לייצא אליו גז בכמויות הנדרשות הוא מצרים;יצוא הגז למצרים בהיקפים שבהם מדובר, כ-2 מיליארד דולר לשנה לפי מכתבי הכוונות עם יוניון פנוסה ובריטיש גז, ייתן ערובה לבנקים, שיממנו את פיתוח "לוויתן". והנה סיפור שלם.

הסיפור הזה נקלט והוטמע. חברי צוות קנדל (יוג'ין קנדל, מוריס דורפמן, אבי ליכט, אמיר לוי ואחרים) אטמו עצמם לדעות מנוגדות, לא שמו לב, או שלא הבינו שהסיפור מתבסס על ההנחה שיהיה ייצוא משמעותי של גז מישראל למצרים, לירדן, לטורקיה ודרך מצרים לאירופה. כך לדוגמה, דברי מוריס דורפמן בוועדת הכלכלה: "אנחנו צריכים את החוזה עם החברות במצרים לפיתוח מאגר לוויתן".

אבל אם אין אפשרות ריאלית לייצא גז, ולא יהיה ייצוא של גז מישראל בכמויות גדולות, לאורך זמן, ובמחירים גבוהים, כל הסיפור של תאגידי הגז קורס.

צוות קנדל בנה מתווה גז שנותן לתאגידי הגז ודאות רגולטורית החותרת תחת הדמוקרטיה הישראלית; התחייבות ממשלתית שלא לשנות את החוקים והרגולציות בכל הנוגע לתחום הגז במשך עשר שנים; חסינות רטרואקטיבית מהפללה בגין הסדר כובל; קיבוע מחירי הגז המונופוליסטיים הגבוהים שחברת החשמל משלמת וההצמדות האבסורדיות של מחירים אלה; היתר לייצא גז מ"תמר" גם טרם פיתוח "לוויתן"; ביטול החובה להניח צינור שני מ"תמר", הפוגעים ביתירות ובביטחון האנרגטי של המדינה; ועוד.

בתמורה תאגידי הגז הבטיחו, אך לא התחייבו, לפתח את "לוויתן" ולמכור את זכויותיהם במאגרי "כריש" ו"תנין" שאינם מפותחים.

תוכנית "לווייתן קטן", האפשרות לפתח את לוויתן בהשקעה של 3-4 מיליארד דולר תוך הסתמכות בעיקר על השוק המקומי, הוא סיפור גדול — סיפור של הונאה גדולה, שבה תאגידי הגז הסתירו מידע יסודי קריטי, הונו למעשה את חברי צוות קנדל, את הממשלה, את המל"ל ואת בנק ישראל.
הסתרת האפשרות והתוכנית לפתח את לוויתן בלי יצוא פגעה פגיעה יסודית ומהותית בשיקולים שהוליכו את הדרג המקצועי להמליץ על הכניסה למתווה ובהערכת האילוצים והחלופות שעמדו בפניהם.

מעניין איך כל אלה ירגישו כאשר יבינו שהופעלו על ידי תאגידי הגז. איך מרגיש מוריס דורפמן כאשר הוא יבין שתאגידי הגז נתנו לו להופיע בועדת הכלכלה ולדבר דברי הבל, שהם ידעו היטב שאינם נכונים. האם יהיה להם את עוז הרוח לקום ולאמר, 'סליחה, הוטיענו וטעינו, אסור היה לאשר את מתווה הגז, צריך כעת לעצור, לחשוב ולבנות מתווה חדש למשק הישראלי?'
אולי בג"ץ יעשה זאת.

אמנון פורטוגלי vut חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

[1] http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/SecretaryAnnouncements/Pages/govmes230613.aspx

[2] http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press291115b.aspx

[3] http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.2083221

[4] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001053012

[5] http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/מתווה%20גז/DelekAvner.pdf

[6] http://www.energianews.com/article.php?id=21825

[7] https://soundcloud.com/galey-israel/05-01-17a-2

[8] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001088030

[9] http://www.themarker.com/dynamo/1.2804711

[10] https://www.youtube.com/watch?v=qTs_KN3Toio

[11] http://www.ha-makom.co.il/post/doar-amnon-portugaly-whale