מורה חדשה במערכת החינוך, בעלת שני תארים אקדמיים, מספרת על השכר הנמוך שאותו קיבלה בארבעת חודשי עבודתה. היא נלחמת לשרוד מבחינה כלכלית. רשומה זו נכתבה בעקבות השביתה עליה הכריזה הסתדרות המורים עקב הלנת שכר המורים מצד המדינה
התבטלה השביתה! שמחה גדולה להורים ולמשק הישראלי! אנחנו המורים נחזור לשגרת השכר הנמוך, תקלות, אי תשלומים והיחס המזלזל.
5 חודשים במערכת החינוך. המקום אליו הגעתי אחרי שני תארים, עבודה לצד אחד מחברי הכנסת המובילים והמשפיעים, לאחר הרבה ביקורת על מערכת החינוך ורצון שיהיה פה קצת אחרת.
הגעתי במטרה לשנות. כן זה אופטימי, אבל אופטימיות במדינת ישראל זה משהו שצריך לשמר.
כל בוקר יוצאת לבית הספר ועומדת שוב ושוב מול התלמידים. מנסה לאתגר ולעניין אותם. להכניס להם תשוקת למידה ומחשבות גדולות לעתידם.
בזמן יום הלימודים קשה להגיע לבעיות, לבקשות ולאירועים הסובבים את הנוער וכמובן שכדי להיות מקצועית אני צריכה להתכונן לשיעורים של מחר, לבדוק מבחנים ועבודות, לכתוב מבחנים חדשים, לעדכן את החומרים ולקשר אותם לעולם של הנוער, ישיבות פדגוגיות עד הלילה, יום הורים עד הלילה וכו׳. (ספרו לי עוד על החופשים המטורפים) את הכל עושה באהבה ובגאווה.
איפה הבעיה אתם שואלים? בחודשים הראשונים זכיתי למשכורת של 2,000 ש״ח. בחודש הרביעי 4,600. ואני מודה שאני בכלל לא יודעת ולא מצליחה לקרוא את תלוש המשכורת ועד לרגע זה אף אחד לא יודע להגיד לי כמה בדיוק אני אמורה להרוויח. כן, התחלתי להבין על גופי את אחוזי הנשירה הבלתי הגיוניים של מורים!
ולכל אלו שכתבו שאם לא מתאים לכם התנאים תעזבו. אז זה מה שקורה בדיוק! רבים מהטובים פשוט עוזבים… וזה מפריע לי. לא כי כרגע גם אני חלק מהמערכת אלא כי בעתיד הילדים שלי יכנסו אליה. והייתי רוצה בשבילם את הטוב ביותר…
אז הורים יקרים, אם אתם רוצים ורוצות שיהיה לילדים ולילדות שלכם חינוך אמיתי, משמעותי ממורים ומחנכים שראויים… תלחמו איתם. לא נגדם.
בזמן שבני גילי נלחמים על היכולת לקנות דירה בישראל ביום מן הימים, אני נלחמת על לשרוד כל חודש.
ככה זה להיות מורה. ועדיין לשמור על אופטימיות.
Tags: הלנת-שכר, הסתדרות-המורים, מעמד-המורה, משרד-החינוך, שביתה, תנאי העסקה
דברים מהסוג הזה – מרמזים על העתיד, או אולי חוסר העתיד, המחכה למדינה.
אחד הבנים שלי עשה תהליך זה – הסבה מקצועית ממהנדס למורה. אולי טעה???