חותרים לשפיות כלכלית – מצמצמים צריכה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 2.01.17 0:53

תרבות הצריכה העודפת השתרשה כנורמה בחברה המערבית. בהתמכרות לצריכה חסרונות רבים. השנה החדשה היא הזדמנות לעשות צעד אמיץ ומשמעותי לאזרח ולחברה: לצמצם את הצריכה השוטפת

מאת: און ארד

השבוע מתחילה שנה חדשה, וזו הזדמנות לכל אחד מאתנו לעשות צעד אמיץ ומשמעותי לעצמו וגם לחברה כולה: לצמצם את הצריכה השוטפת.

כיום, הוצאת כספים על דברים שאינם נחוצים מקובלת בכל רובדי החברה. זאת התנהגות נלמדת, שהתפתחה רק בשניים או שלושת הדורות האחרונים. גם בחברות בורגניות באירופה לפני מאה שנה לא היו חולמים להחליף את הריהוט בבית כי "מזמן לא עשינו שינוי". דמיינו לעצמכם את הסבים והסבתות שלכם לפני חמישים שנה מתלבטים בין דגמי רכב ארבע על ארבע או בין מסעדת שף זו לאחרת.

גם את ילדינו אנו מרגילים, עוד בטרם למדו ללכת, שהוצאת כספים היא חלק בלתי נפרד מכל בילוי. לאחר מכן אנו מתפלאים שהם אינם מעריכים מתנות כראוי בעינינו, ומצפים לקבל באופן מיידי כל דבר שהם חושקים בו. קיימים ודאי הבדלים בין משפחות שונות, אבל ככלל, אין מדובר בבעיה של קבוצת אוכלוסייה מסוימת, אלא בנורמות חברתיות שהשתרשו אצל כולנו.

הסיפוק שאנו חשים כאשר אנו משיגים דבר שאנו חושקים בו זמן רב הוא אדיר. זה קורה עדיין בתחום הרומנטי, בקריירה ובתחומים רבים אחרים בחיינו; ואולם, בכל הנוגע לצריכה אנו חיים בעולם של סיפוקים מיידיים. זה מתחיל בצריכה אגבית של חטיפים, משקאות קלים, קפה או גלידה בשעה שאנו עוברים לידם והם מעוררים את חושינו; ממשיך במרדף אחר גאדג'טים חדשים היוצאים לשוק השכם והערב; ומגיע לשיא במסעות קניות שאנו עורכים בקניונים ובמרכזי קניות.

מה רע בכך? למה לא ליהנות מהחיים? נכון, הנאות החיים הן דבר מבורך – אך לאורך זמן תשוקת הקניות הופכת להתמכרות לצריכה וההנאה מפנה את מקומה לתסכול. אפילו ג'ף בזוס, המייסד של אמזון קבע "שלגרום לאנשים לקנות דברים שלא באמת ישפרו את חייהם, זו תפיסת צרכנות מהסוג הגרוע ביותר". תרבות הצריכה המופרזת הזאת טומנת בחובם חסרונות רבים, כגון:

ברכישה מיידית איננו חווים את חוויית ההתרגשות הגלומה בהשגת דבר שמשתוקקים לו זמן רב. עם כל רכישה נוספת תחושת העונג מהמוצר דועכת מהר יותר.
כל רכישה מעלה את רף הסיפוק. בכל פעם עלינו לקנות דברים גדולים ומיוחדים יותר כדי ליהנות. בתוך כך נוצרות ציפיות לא מציאותיות לגבי רמת החיים הנאותה.
אנו רוכשים וצוברים חפצים שאין לנו צורך בהם, וראיה לכך היא לוחות המודעות למוצרי יד־שנייה המלאים במוצרים הנמכרים תחת התיאור "כמו חדש".
צריכה תמידית מעבירה לילדינו מסר לא חינוכי. הצריכה הופכת לדבר מובן מאליו, ומונעת מילדינו לפתח הערכה נאותה לערכם של דברים.
צריכה "על הדרך" הפכה במידה רבה משגרה לכורח ולנורמה חברתית מחייבת. אולם רצף ההוצאות הקטנות פוגע בכיסינו. הרבה עלויות זניחות לכאורה מצטברות לסכום משמעותי שאנו חשים בחסרונו בהמשך.
הוצאות מרובות גורמות למצוקה כלכלית, המחייבת נטילת הלוואות ומציאת מקורות הכנסה נוספים.

בנוסף למגרעות הנוגעות לנו אישית, החצנת רכושנו הרב מגבירה את תחושת הכישלון והקנאה של אנשים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם להשתתף בחגיגת הקניות, ובכך מגדילה את פערי המעמדות.

בהקשר זה, תוצאות ניסוי שבוצע בארצות הברית מעלה עוד חומר למחשבה: קבוצת אנשים בני מעמד הביניים קיבלו 500 דולר כל אחד, בכפוף למשימה. הם חולקו לשתי קבוצות. חברי הקבוצה האחת התבקשו לקנות לעצמם דבר נחשק, ואילו חברי הקבוצה השנייה התבקשו לתרום את הכסף לנושא שנראה להם ראוי. בסוף היום המשתתפים מהקבוצה השנייה הרגישו סיפוק רב בהרבה מחברי הקבוצה הראשונה.

אין ספק שהרגלי צריכה עודפת השתרשו עמוק בחברה שלנו, ושינויים מצריך מאמץ מודע. מדובר בשינוי יסודי בדרך ההתנהלות ואל לנו לצפות שהגמילה תהיה מהירה וקלה.

עקרונות מנחים לצמצום הצריכה שוטפת שלנו

צמצמו את מספר הדברים הקטנים שאתם קונים לעצמכם "על הדרך". הציבו לעצמכם סכום חודשי מרבי שאותו תוציאו בעבור קניות מסוג זה לכל בני המשפחה.
קבעו לעצמכם תקופות המתנה בין הופעת הרצון הראשוני לרכוש מוצר לבין שלב הרכישה בפועל. ככל שסכום הרכישה גדול יותר, כך זמן ההמתנה צריך לגדול אף הוא (משבועות לחודשים ולשנים).
אל תצפו שהשינוי בהרגלי הצריכה יעבור בנקל. יהיה עליכם להתמודד עם גירויים תמידיים, לאורך זמן, עד שההתנהגות החדשה תהפוך להרגל קבוע.

הדברים מבוססים על פרק 20 ופעולה 2 בספר: "חותרים לשפיות חברתית-כלכלית – מדריך מעשי לאזרח המתוסכל " שראה אור באוקטובר 2016 והניתן להורדה כאן בשלמותו בחינם.