בפתחה של שנה אזרחית חדשה

על מה שהיה ב-2016 ועל האתגרים והבעיות הצפויים בשנת 2017 וגם על סימנים של תהליכים חיוביים בירכתיים במאבק על פניה של החברה הישראלית

מאת: ק. טוכולסקי

שנה אזרחית חדשה מתחילה. ואחרי שנתעורר מחגיגות הנובי גוד (חג שהמדינה בצביעותה לא מכירה בו) ישר לתוך יום עבודה, נגלה מציאות לא חגיגית במיוחד מבחינה כלכלית.

שנת 2016  הייתה שנת שיא של הרוגים בתאונות בניין בפרט ועבודה בכלל, הייתה אכן עוד שנה אבודה לכל מי שרוצה מדינת ישראל בפרט ומערכת גלובלית בכלל, טובות יותר, הוגנות יותר, אנושיות יותר. שנה שבה הקסנופוביה הרימה ראש, שהשמאל המשיך לסרב להתמודד עם המציאות מה שגרם לניצחונות של הימין, שהכלכלה המשיכה לשרת קומץ תאגידים וטייקונים באמצעות דיקטטורה של בנקים.

בשנה האזרחית החדשה, יצפו לנו יותר אתגרים, יותר בעיות מול מערכת משומנת היטב שמשרתת את מי ששולטים בפועל בעולם. העולם יהיה לא רק פחות צודק ועמוס ביותר קשיים כלכליים שנובעים משלטון פלוטוקראטי עולמי של הון, אלא גם עולם מקוטב יותר שרטוריקה פופוליסטית של משרתי הון קוצרת בו פירות. אחרי 8 שנים של מיתון, עושה רושם שבשנים הקרובות ינסו להציל את הכלכלה הישנה באמצעות מענקים לעשירים והקלות על מזהמים, מה שיגרום לכך שאם המאבק על הצלת הכדור שלנו ושינוי החברה שלנו נראה קשה, ב-2017 הוא יהיה קשה יותר. מקומית וגלובלית.

בארצנו הקטנטונת, "מעצמה" קולוניאלית אבסורדית שמזכירה יותר ויותר את פורטוגל הקולוניאלית בשנותיה האחרונות, אנחנו מגיעים לעוד שנה על משבר. המיתון שלא פסק פה לרגע אחד מאז תחילת האלף הנוכחי, הולך ומכלה בתודעת הישראלים כל אפשרות למשהו יותר טוב. הדיון האינסופי במחירי הדיור וחוסר היכולת של מעצבי דעת הקהל להודות בכך, שזה לא משבר, אלא תוצאה הגיונית של מדיניות ממשלתית בתחום הריבית, במקביל לאזלת יד מכוונת של ממשלות ניאו-ליברליות במעורבות ממשלתית רצינית בשוק הדיור, לא הוביל להתפכחות של הציבור מפתרונות הכזב הניאו-ליברליים.

הניאו-ליברליזם בישראל נטוע בעוצמה בכל חלקה מאגף ימין של מרצ, במיינסטרים של מפלגת העבודה ובכל מה שימינה ממנה. ההסתדרות הכללית של העובדים, שהולכת לבחור לעצמה מוסדות ויו"ר חדש השנה, לא הולכת לשנות את דרכה לטובה ואם היו נערכות היום בחירות לכנסת, לראשונה מאז שנת 2009, היה שוב השמאל מתרסק לטובת עלייה בכוחו של הימין מרכז.

בירכתי החברה הישראלית, ישנם גם תהליכים חיוביים של שינוי, יותר ארגונים קהילתיים שמנסים לגשר על פערים בין השסעים שממשלות הימין יוצרות במכוון בין אנשים, יותר התאגדות של עובדים בהסתדרות הכללית ב"כוח לעובדים" וב"מען", יותר מאבקים אזרחיים מוצלחים בשוליים. הכול נחמד מאוד, אבל לא מספיק כדי להוות משקל נגד לתהליכים אחרים בחברה הישראלית, תהליכים בהם החברה שלנו ככלל הופכת אטומה יותר, אדישה יותר, ונסוגה למחוזות אפלים של גזענות, קסנופוביה והסתגרות שבטית.

בקיצור, קל לא יהיה לנו במאבק על פניה של החברה הישראלית. יהיה לנו הרבה יותר קשה. מול כוחו האגרסיבי של שלטון ההון, המושל ברוב הכוח הפוליטי בישראל בקואליציה ובאופוזיציה, שלא לדבר על התקשורת ועל מעצבי דעת קהל אחרים, יהיה לנו יותר קשה.

אנחנו סוציאליסטים וסוציאל-דמוקרטים, אנשי איגודים, פעילים חברתיים בקהילה, במקומות עבודה בארגונים אזרחיים יודעים שהדרך קשה ומורגלים בכך. זה לא יהיה שונה השנה. נקווה לתמורה בשמאל, להתרחקות של מפלגת העבודה ומרצ ממחוזות הניאו-ליברליזם ולהתחזקותה של חד"ש ברשימה המשותפת. לשילובי ידיים מעמדיים בין יהודים לערבים ולחיבורים נוספים עם סוגי ציבור שמולכים שולל בידי הימין ובכל זאת נוהים אחריו.

נאחל לעצמנו שבסוף 2017, לא נוכל להצביע רק על ניצחונות ספוראדיים בקרבות סיזיפיים ועל סטירות לחי סמליות כנגד השלטון בפרלמנט ובתקשורת, ולא רק על התאגדויות מקומיות ועבודה קהילתית, אלא גם על התארגנויות פוליטיות מוצלחות ברמה הלאומית, בחזית האיגודים המקצועיים וכאלטרנטיבה למה שנראה כשלטון נצחי של ימין ניאו-ליברלי לאנשים בישראל שהם בני 40 ופחות, רוב רובה המוחלט של האוכלוסייה.

אם השמאל בישראל ובעולם ישכיל לחזור ולהיות שמאל והמחנה הפוליטי שמייצג את מעמד העובדים והנתמכים, החלשים והמוחלשים, תהיה לנו תקווה. אם ב-2017 נשכיל להיות אלטרנטיבה עניינית, נוכל לסכם אותה עוד 365 יום עם יותר תקווה, בישראל ובעולם. שתהיה לנו שנה אזרחית פורייה מוצלחת ומלאה בהישגים!

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , ,

Leave a Reply