מאגרי ×”×’×– – מימון ופיתוח לוויתן – חלק ראשון

שותפי לוויתן הודיעו ב-1 לדצמבר על התקשרות בהסכם לאספקת גז טבעי מפרויקט לוויתן לאור אנרגיות כוח. בעסקה המדוברת אין התחייבויות 'סגורות', זו עסקה של הצהרת כוונות לרכישה ולמכירת גז הטובה לשני הצדדים. כמו כן מדובר בהסכם זעיר ביחס לסכום הנדרש לפיתוח לוויתן

מאת: אמנון פורטוגלי

שותפי לוויתן הודיעו ב-1 לדצמבר על התקשרות בהסכם לאספקת גז טבעי מפרויקט לוויתן לאור אנרגיות כוח.

יש לברך על ההסכם, הוא מורה שהכיוון האמיתי לפיתוח לוויתן ומאגרי הגז בישראל עובר בישראל.

לפי ההודעה של דלק קידוחים לבורסה, מדובר על הסכם לפיו התחייבו שותפי לוויתן לספק לאור אנרגיות כוח. גז טבעי בהיקף כולל של כ- 8.8 בי.סי.אם במשך כ-20 שנים. להערכת השותפות, היקף ההכנסות המצטבר ממכירת גז טבעי בתקופת הסכם האספקה עשוי להסתכם בכ 2- מיליארד דולר.

אלא שהעיסקה הזו שונה מעיסקאות שאנו מכירים בחיי היום-יום.  כאשר אנו חותמים על הסכם לרכישת דירה או מכונית (לדוגמה) אנו מתחייבים לקנות והמוכר מתחייב לספק במחיר שהוסכם עליו ובמועד שהוסכם עליו.

בעיסקה המדוברת אין התחייבויות 'סגורות', מה שיש זה עיסקה של הצהרת כוונות לרכישה ולמכירת גז הטובה לשני הצדדים.  מימוש העיסקה מותנה במספר אירועים מהותיים כמו אישור להקמת תחנת הכח, החלטת השקעה סופית בלוויתן ופיתוח המאגר. זה לא אומר שזה הסכם שקרי, זה בפירוש לא ישראבלוף, להיפך, זה הסכם אמיתי המקובל בעולם של מימון פרוייקטים גדולים. אבל הוא אינו חוזה מכירת גז 'סגור'. הן המכירות והן הכנסות אינן בטוחות והצגתו כהסכם סגור מוטעית וכך גם הצגת ההיקף הכספי.

חלק מהבעיות בהערכת ההיקף הכספי נובעות מהיקף התחייבות הרוכשת 'לרכוש או לשלם' Take or Pay.  הדיווח לבורסה לא כלל את שיעור ה- ToP  בעסקה, כלומר את כמות המינימום של הגז שאור חייבת לרכוש, שכן היא תשלם עליו בכל מקרה. אם, לדוגמה, שיעור זה עומד על 75%, הרי שהיקף העסקה, לפי הערכות השותפים, יהיה 1.5 מיליארד דולר. בנוסף, כפי שנמסר בהודעה של דלק קידוחים, לפי הוראות מתווה הגז, לרוכשת ניתנה אופציה להפחית את כמות הרכישה השנתית המינימלית. ולבסוף היקף העיסקה תלוי במחיר הגז והצמדתו לתעריף יצור החשמל, וכולל 'מחיר רצפה' שלא נמסרו.

היבט נוסף בהסכם המדובר הוא שזה הסכם זעיר, טיפה בדלי המימון הנדרש ללוויתן.  בשביל בני תמותה רגילים, 80 – 100 מיליון דולר לשנה זה סכום עצום, אבל ביחס למימון בהיקף של 4.5 מיליארד דולר הנדרש לפיתוח לוויתן, זה סכום קטן.

רק הריבית על הלוואת המימון של כ-4.5 מיליארד דולר (כולל ההון העצמי) נאמדת בכ- 300 מיליון דולר לשנה והחזר הקרן בהנחה שהמימון יהייה ל- 15 שנים יעמוד על כ- 300 מיליון דולר נוספים. להשוואה, תחילת נובמבר נמסר כי רציו, השותפה בלוויתן גייסה כ-570 מיליון שקל בהנפקת אג"ח בתשואה של 6.5%. למעשה, התשואה גבוהה עוד יותר, למעלה מ-7%,  שכן הרוכשים בהנפקה קבלו גם אופציות.

על הסכם זה דיברתי בתוכנית לילה כלכלי (מדקה 21 בערך). ניתוח עיסקת ייצוא הגז לירדן שנחתמה בסוף ספטמבר רלבנטי גם לעיסקה זו

פיתוח לוויתן הוא ארוע חשוב ומצויין למדינה. אני משוכנע שבתוך זמן קצר, ככל הנראה עד ה-25 לדצמבר, תתקבל  החלטת ההשקעה של שותפי לויתן בפיתוח מאגר הגז לוויתן, ומקווה ומאחל לשותפי לוויתן שיראו ברכה בהשקעה זו.

לפיתוח מאגר הגז לוויתן חשיבות רבה, הוא יביא לפתרון שתי בעיות שמתווה הגז השאיר פתוחות – בעיית הבטחון האנרגטי של ישראל ובעיית היתירות. 

פיתוח לוויתן יביא למקור שני לגז לישראל, ובכך לפתרון בעיית הבטחון האנרגטי שעליה התריע מטה מאבק הגז עוד בדיונים על מתווה הגז.  בנוסף קיימת בעיית היתירות. היום אנחנו עם מאגר אחד שמחובר לחוף בצינור אחד שיש לו קיבולת (כושר הולכה) מסויימת. כבר היום רוכשים גז נוזלי מחו"ל כאשר צריכת הגז בארץ גבוהה מהקיבולת המכסימלית. כאשר לוויתן יחובר לחוף, בסוף 2019 לפי שאול מרידור מנכ"ל משרד האנרגיה, יבוא פתרון גם לבעייה זו.  לכן, כאשר תתקבל החלטת השקעה סופית בלויתן, וכאמור, אני משוכנע שהחלטה כזו תתקבל בשבועות הקרובים, יש להבטיח שהמאגר יפותח במהירות המירבית.

אציין שפיתוח מאגר הענק זוהר במצריים, בעומק הים התיכון, החל בתחילת 2016, וצפוי להסתיים ולהזרים גז למצריים בתוך שנתיים, כבר בסוף 2017

יש עוד שתי בעיות רציניות שמתווה הגז השאיר ולא טיפל בהן, ייצוא הגז ומחירי הגז בעיקר לחברת החשמל:

ייצוא הגז.  חייבים להבטיח עמידה בהחלטת הממשלה בעניין ייצוא הגז מישראל. חייבים להבטיח שעד שפיתוח לוויתן יסתיים והגז מלוויתן יתחיל לזרום לישראל, לא יאושר ולא יהיה ייצוא גז ממאגר תמר.  חייבים גם לעמוד בפני הניסיונות של משרד האנרגיה  לשנות את מתווה הגז, לשנות ולעקר את מסקנות ועדת צמח ואת החלטת הממשלה המבטיחות ושומרות כמות גז לטובת הצריכה של ישראל ומגבילות את ייצוא הגז הטבעי מישראל.

לגבי מחיר הגז.  מתווה הגז לא הוריד את מחירי הגז ולא הטיל פיקוח על המחירים המופקעים של הגז בישראל. יש לפקח על  מחירי הגז אם בדרך ישירה, או בדרך של שינוי ברמת 'היטל רווחי היתר' כך שההיטל יהייה ברמה של 80% כאשר מחיר הגז גבוה ממחיר המטרה.   מחיר המטרה יכול להיות מחיר גז לפי חוות הדעת של אסקארי שנמסרה לרשות החשמל, או מחיר הנותן תשואה על ההון של 11% לפי דוח ששינסקי המקורי, או מחיר הצמוד לאינדקס של מחירי גז בארצות מסויימות כפי שהציע פרופ' ששינסקי.

להערכתי, המחיר ינוע בין 3 – 4.5 דולר ליחידת חום. יתכן ויהייה צורך בפתיחת ההסכמים הקיימים לאספקת גז ללקוחות בישראל, כדי שיקבע מחיר גז נמוך יותר וביטול כל סעיפי ההצמדה השונים למטבעות, למחירי נפט, וכו'. הממשלה יכולה וצריכה להשתמש בכוחה כדי לעשות זאת 'בצורה וולונטרית'.  כמובן שנדרשת התייחסות למנגנון הפיקוח על המחיר בהעדר תחרות, ולהוזלת העלות למשק, ולעונשים מתאימים למי שיעבור על כך.

אמנון פורטוגלי חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

Leave a Reply