הייל טראמפ: ציר הרשע החדש
הימין הקיצוני הצדיע לטראמפ במועל יד, ותנועת מסיבת התה רשמה לעצמה הישג היסטורי. אלא שלא רק הימין האמריקאי חגג את הניצחון. בנימין נתניהו ושותפיו מהימין הקיצוני חגגו אף הם, ובקרמלין כוססו ציפורניים
מאת: יעקב בן-אפרת
הימין הקיצוני הצדיע לטראמפ במועל יד, ותנועת מסיבת התה רשמה לעצמה הישג היסטורי. אלא שלא רק הימין האמריקאי חגג את הניצחון. בנימין נתניהו ושותפיו מהימין הקיצוני חגגו אף הם, ובקרמלין כוססו ציפורניים באותו יום שלישי גורלי בציפיה לנצחון טראמפ, שכה טרחו ועמלו למענו.
אין ספק שנתניהו שיחק אותה: ההופעה המתריסה שלו בקונגרס נגד אובמה והתנגדותו להסכם הגרעין עם איראן הניבו רווחים פוליטיים. הפוליטיקה הבוטה וההתנהגות הפופוליסטית משתלמות במוסקבה, בתל אביב והיום גם בוושינגטון. נתניהו הימר לא רק על טראמפ אלא גם על פוטין, וכאשר פרץ המשבר בין מוסקבה לוושינגטון סביב אוקראינה, ישראל לא הססה לבחור בצד הרוסי ונמנעה מתמיכה בעמדה האמריקאית. הניצחון של נתניהו היה כפול: גם הסכם בטחוני נדיב מאוד עם הנשיא היריב, וגם סילוקו ומורשתו מהבית הלבן.
ניצחונו של טראמפ מבשר על היווצרותו של ציר רשע חדש. ארה"ב, רוסיה וישראל יכולות להוות בסיס התחלתי טוב, והמועמדים הבולטים להתרחבות מעגל התמיכה הם ארדואן, סיסי, ובלית ברירה בשאר אסד בעצמו. טראמפ לא הסתיר את אהדתו לפוטין ואף הצהיר שהוא נשיא הרבה יותר טוב מאובמה, ושניהם, טראמפ ונתניהו, זוכים לתמיכתו הנלהבת של המנטור שלהם, המיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון. גם המדינות הסוניות ובראשם סעודיה מעודדות מנצחונו של טראמפ, לא מאהבת מרדכי כי אם משנאת המן. אמנם טראמפ שונא מוסלמים סונים, אבל הוא עוד יותר שונא את איראן, אויבתם השיעית המרה. בעוד אובמה חתם על ההסכם הגרעיני עם איראן, ומשתף אתה פעולה בעיראק על חשבון מדינות המפרץ, טראמפ מבטיח לבטל את ההסכם, ולהחזיר את השד האיראני בחזרה לבקבוק הסנקציות.
מי שחוגג יותר מכולם הוא בשאר אסד, שנצחון טראמפ הוא כשמן בעצמותיו. השיחה בין פוטין לטראמפ למחרת יום הניצחון נתנה את האור הירוק להכריע את המערכה בחאלב, ואכן אסד ופוטין עושים עבודה יסודית מאוד: הם הפציצו את כל בתי החולים בעיר, עברו לבתי הספר, ושום מכשול לא עומד בדרכם להפציץ ללא רחם את שארית האוכלוסייה האזרחית. בזמן שאובמה נוסע ברחבי העולם להכשיר את טראמפ, זה האחרון עסוק במנויי הממשל הבא, והוא מצפה מפוטין לסיים את המלאכה עד כניסתו לבית הלבן בינואר. העולם איבד עניין בסוריה, והוא עסוק באויביו מבית. חבריו של טראמפ בצרפת, איטליה, גרמניה, ובריטניה אורבים בפתח, בעוד שבפולין, הונגריה ובולגריה הם כבר הגיעו לשלטון ומשסים את אזרחיהם נגד זרים, ליברלים ותומכי האיחוד האירופי.
ההסכמות בין נתניהו, פוטין וטראמפ על גורלה של סוריה מתממשות מדי יום. פוטין וארדואן כבר הסכימו על עסקה המעניקה לתורכיה השפעה בגבולה עם סוריה על חשבון הכורדים, בני בריתם של האמריקאים, תמורת הסכמה שבשתיקה להפצצת חאלב. למעשה נתניהו, כמו ,טראמפ אינו מודאג מהמשך שלטונו של אסד. הוא דווקא נהנה לראות איך חאלב נטחנת עד דק בעוד העולם שותק, והמצור על עזה מתגמד לעומת המתרחש בסוריה. דאגתו העיקרית של נתניהו נתונה לנוכחות של איראן וחיזבאללה על אדמת סוריה, וככל שרוסיה מעמיקה את מעורבותה הצבאית בסוריה, היא דוחקת לפינה את איראן, שמאבדת את השפעתה על המשטר בדמשק, וכמוה גם חיזבאללה.
תגיות: בנימין-נתניהו, דונלד-טראמפ, האיחוד האירופאי, האיחוד-האירופי, ולדימיר-פוטין, מלחמת האזרחים בסוריה
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
27 בנובמבר, 2016 בשעה 0:06
אין ברירה אלא להכיר בכך שהמשטר הדמוקרטי מחזיק בתוכו, בהגדרה, גם את היכולת לבחור באסונות כאלטרנטיבה.